נציב קבילות החיילים במשרד הביטחון, אלוף (מיל') יצחק בריק, פרסם הערב (שני) את הדו"ח השנתי לשנת 2017. מהממצאים העיקריים ניתן ללמוד כי פחות ופחות קצינים מעוניינים להתחייב לשירות צבאי ארוך וכי קיצור שירותם הצבאי של החיילים מוביל לקושי ביכולת לעמוד במשימות.
7,002 קבילות הוגשו בשנת 2017, עלייה של כ-5% לעומת השנה שקדמה לה. 59% מכלל הפניות נמצאו מוצדקות. בשנת 2017 הוגשו 68 קבילות בנושאי דת שונים. עליה של כ-100% ביחס לשנה שקדמה לה.
אחת הקבילות שהופיעה התייחסה לבעיות כשרות בחלק ממטבחי משמר הגבול שבהם סועדים גם חיילי צה"ל. בשנת 2007 נקבע כי מי שאחראי על בסיסים משותפים אלו היא רבנות המשטרה.
לצד זה כתב הנציב כי "כן מצאתי פגם בכך שמאז נחתמה האמנה בין צה"ל למָגָ"ב – לא נתנו גורמי צה"ל מענה הולם לסוגיה זו. בראייתי, מוטלת על גורמי הצבא האחריות להקפיד על שחיילי צה"ל מקבלים את כל זכויות היסוד שלהן הם זכאים על פי פקודות הצבא, ובכללן – מזון העומד בדרישות הכשרות שנקבעו בצה"ל".
מקרה נוסף שצוין היה של חייל, חשמלאי מיחידת הבינוי, שחויב לתקן תקלה בשבת. האלוף בריק הדגיש כי למרות שהיה מדובר בבסיס מבצעי וכי הטיפול בבעיית החשמל היה נצרך, "מפקד יחידת הבינוי אישר כי הדיווח לרב הבסיס נעשה כבדרך אגב כחצי שעה לפני כניסת השבת. הרב החילי הבהיר כי הייתה חובה להיוועץ בו או עם רב הבסיס מראש ולקבל את אישורם טרם ביצוע העבודות בשבת".
בעיות כשרות במטבחי מג"בצילום: פלאש 90. משה שי
בהמשך כתב הנציב, "מצאתי פגם במקרה זה בכך שגורמי הפיקוד התייעצו באופן חלקי ובדרך אגב בלבד עם גורמי הרבנות הצבאית, טרם קבלת ההחלטה לבצע את עבודת התחזוקה בשבת, שלא כקבוע בפקודות הצבא בנושא זה". לצד זה הוסיף כי הדבר לא נעשה בזדון וכי ביחידה הבינו את הצורך להפיק לקחים.
באירוע אחר נכתב על אי מתן ימי השתלמות תורנית עבור חיילים דתיים. "בעניין זה", כתב האלוף במיל' בריק, "מצאתי כי במקרים מסוימים, ימי "השתלמות תורנית" ביחידה התקיימו בהתאם להבנת גורמי הפיקוד את פקודות הצבא בנושא, כמפורט לעיל, אשר אינן מגדירות בבירור מהו מספר השעות הנדרש ליום 'השתלמות תורנית".
הנציב לא הסיר את האחריות גם מהרבנות הראשית וכתב כי היא " לא הגדירה עד לאותה העת מהו פרק הזמן המוגדר ליום 'השתלמות תורנית". בנוסף הוא המליץ לרבנות לפעול בתיאום עם היחידות ולעדכנן בנוהל המדויק של ימים אלה.
זהו הדו"ח העשירי והאחרון שהנציב בריק, שיסיים את תפקידו לאחר עשור, מפרסם ולפי הנתונים של הנציבות מאז שנת 2007 חלה עליה של כ-10% במספר קבילות החיילים שבסדיר, קבע ומילואים
בשנה שחלפה, מי שהרבה להגיש קבילות מקרב משרתי החובה היו חיילים בדרגות טוראי-רב"ט (75%). בין משרתי הקבע בלטו בעלי דרגות סרן-רס"ן (32%) ואילו מבין משרתי המילואים מי שהובילו במספר הקבילות היו בעלי דרגות סמל-סמ"ר (35%).
הנציב זיהה בעיה ברצון לשירות קבע ארוךצילום: דובר צה"ל
אחד הנושאים הבולטים שעלו בדו"ח היה ירידה ברצון של קצינים להתחייב לשירות קבע ארוך. הנציב התריע על ירידה ברצון להתחייב לשירות קבע, בפרט המערך הטכנולוגי החשוב כל כך בשדה הלחימה העתידי. במקביל הוא ביקר את המשמעויות של מודל "הקבע הצעיר", מודל שירות הקבע החדש בצה"ל, הקובע תחנת יציאה נוספת לאחר 14 שנה בקבע לקצין שלא יקודם לדרגת סא"ל. לדבריו קצינים רבים חוששים מתחנה זו ומיציאה לאזרחות ללא רשת הביטחון של הפנסיה.
"במערכים הטכנולוגיים", כתב, "רבים מהצעירים האיכותיים אינם ממשיכים, וקצינים בכירים מעידים לפני שבאופן זה נפגעת תשתית הידע, דבר שיהיה קשה לתקנו, ולמודל 'הקבע הצעיר' חלק גדול מאוד במצב שנוצר. תופעה זו מתרחשת גם במערכים הקרביים ותומכי הלחימה ואני נאלץ לומר בצער שנראה שצה"ל אינו מודע באופן מספק להשלכות מרחיקות הלכת של עניין זה, וכי הפיקוד הבכיר יותר אינו נכנס דיו בעובי הקורה".
עניין נוסף שעלה הוא קיצור שירות החובה לחיילים והשפעת המהלך על איכות ביצוע המשימות של צה"ל. הנציב הדגיש את הבעיות הקשות שחווה הצבא בשל הקיצוצים הנרחבים. הוא מפרט מקרים בהם מפקדים מקבלים נפח משימות הגדול ביחס להיקף כוח האדם העומד לרשותם.
לדבריו, "נוכח הדברים לעיל, נוצר מצב של חוסר הלימה בחלק מהמערכים בין המשימות המוטלות על הקצינים, הנגדים והחיילים, לבין היקף כוח האדם והמשאבים העומדים לרשותם.
"לדידי, עקב המצב החמור שנוצר, חובה על מקבלי ההחלטות להיכנס בעובי הקורה ולבחון כל מערך ומערך (לוגיסטי, מבצעי, הכשרה והדרכה, אימונים וכדומה), ולהתאים בין כוח האדם לאחר הקיצוץ לבין הפעילות והמשימות שהוא מבצע".
לא מזהים ירידה ברצון לשירות קבע ולא רואים בעיה בקיצור השירות. איזנקוטצילום: פלאש 90. דובר צה"ל
מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל מברך על דו"ח נציב קבילות החיילים לשנת 2017. בהתאם להחלטת ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט, מוביל סגן הרמטכ"ל, אלוף אביב כוכבי, הליך סדור להעמקת הבדיקה וטיפול בפערים שהועלו בדו"ח".
על הירידה ברצון להתחייבות ארוכה לשירות קבע נכתב כי "בצה"ל לא מזוהה מגמה של ירידה ברצון הקצינים לשירות קבע ארוך במערך הקרבי ולאוכלוסיית הקבע הראשוני בלחימה. בנוסף, בשנת 2017 שיעור מאריכי שירות הקבע בחתימה שנייה עלה ב-7% בהשוואה לשנים קודמות בקרב עתודאים טכנולוגיים, לצד העלייה בחתימה בכלל המערכים".
"צה"ל משקיע מאמצים רבים בהשארתם בשירות קבע של קצינים וקצינות, מתוך הכרה בחשיבות הנושא. בצה"ל לא מזוהה מגמה של ירידה ברצון הקצינים לשירות קבע ארוך במערך הקרבי ולאוכלוסיית הקבע הראשוני בלחימה. תפקידים בדרגות הסרן והרב-סרן במערכי הלחימה מאוישים באופן מלא, ואין שינוי בהתנהגות המצביע על עלייה במספר המשתחררים בקבע ראשוני.
"אשר לקצינים במערכים הטכנולוגיים, בסיום שנת 2018 צפוי שיא של העשור האחרון במספר הקצינים העתודאים הנכנסים לקבע, עלייה של 816 קצינים. בעשור האחרון, ניכרת מגמת עלייה מתמדת במספר הקצינים העתודאים הנכנסים לשירות קבע במערך הטכנולוגי, בהתאם לנתונים שנדגמו. בנוסף, בשנת 2017 שיעור מאריכי שירות הקבע בחתימה שנייה עלה ב-7% בהשוואה לשנים קודמות בקרב עתודאים טכנולוגיים, לצד העלייה בחתימה בכלל המערכים".
בנוגע להשלכות קיצור שירות החיילים נאמר כי "המהלך לקיצור שירות הגברים, אינו פוגע ביכולותיו של צה"ל בעקבות הערכות מקדימה נכונה ויישום מספר פתרונות חלופיים כמו הארכת משכי חתימת הקבע ביציאה לקצונה, וכן מתן מענה תקציבי המאפשר התמודדות עם קיצור השירות. כמו כן, נציין כי בביקורים שנערכו בבסיסים השונים ובשיחות עם המפקדים עולה כי גם בהינתן קיצור השירות, המפקדים מפגינים שביעות רצון רבה מהפתרונות שנמצאו, אשר מונעים פגיעה בכשירות היחידות ואף מועילים להם".
"המהלך אינו פוגע ביכולותיו של צה"ל, וזאת בעקבות הערכות מקדימה נכונה ויישום מספר פתרונות חלופיים כמו הארכת משכי חתימת הקבע ביציאה לקצונה, וכן מתן מענה תקציבי המאפשר התמודדות עם קיצור השירות. כמו כן, נציין כי בביקורים שנערכו בבסיסים השונים ובשיחות עם המפקדים עולה כי גם בהינתן קיצור השירות, המפקדים מפגינים שביעות רצון רבה מהפתרונות שנמצאו, אשר מונעים פגיעה בכשירות היחידות ואף מועילים להם. קיצור השירות הוא החלטה של ממשלת ישראל וצה"ל נערך ליישמה כרוחה וכלשונה".