במרכזה של פרשת "ואתחנן" עומדות עשרת הדברות. אכן, בראש הפרשה (ד', ט"ו) מופיע ביטוי שלימים הפך והיה לסיסמא של מסעות פרסום, למן עידוד שמירת הבריאות בבית הספר היסודי ועד מלחמת הקודש בתאונות הדרכים, "ונשמרתם מאד לנפשתיכם".
הקשרו המקורי של הפסוק, חובת ההתרחקות מעבודה זרה, רחוק מרחק רב מן המשמעות שאנו מייחסים לו כיום: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם, כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחורב מתוך האש, פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל, תמונת כל סמל". (ראו עוד יהושע כג, יא).
מהי "שמירה" זו ומדוע נאמרה דווקא בהקשר זה? ומה טעם נאמרה דווקא כאן לשון "מאד", שבדרך כלל נסמכת היא אל תיאורי המקרא ולא אל ציווייו? תשובה אפשרית אחת קשורה בפסוק שלפני כן: "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים, ומשפטים, לעשותכם אותה בארץ". לא אחת קיימת בקרבנו נטייה לראות בחוק מזור לכל מחלה. שחיתות, פשע, אלימות, חומרים מסרטנים, זיהום אוויר, תאונות דרכים, רשלנות רפואית, מבנים מטים לנפול. לכל יש, כביכול, תרופה: הבה נחוקק חוק ונתקן תקנה, ויבוא שלום על ישראל. מלמדת אותנו תורה: גם לאחר שניתנו ביד אדם חוקים ומשפטים, עליו להמשיך ול"הישמר לנפשו". ואולי דווקא בשל אותם חוקים עליו להיזהר יותר, שלא יחסה, שאנן ושלו בצילם של אחרים, יישען על החוק, ויתרשל בחובת הזהירות שמוטלת עליו, על "נפשו" שלו. בסופו של דבר, לא החוק קובע את התוצאה, אלא ההתנהגות שלכל אחד מאתנו. חוק יכול להציב מסגרת, לקבוע עונשים, אך אין בכוחו להוות תחליף לחובת השמירה על חיי אדם המוטלת הן על הפרט, והן על הכלל.
במרוצת הדורות, נתרחב תחומו של ציווי זה במשפט העברי, והיה לנורמה שמצווה על "חובת זהירות" כללית. מכלל גדול זה, נגזרו כמה וכמה הלכות פרטניות. כך, לדוגמא, פסק הרב ולדנברג שחולה חייב לאכול ביום הכיפורים מטעמי בריאות, אסור בצום, ואל לו שיחמיר על עצמו. ועל זה נאמר "ואל תהי צדיק הרבה". (שו"ת ציץ אליעזר י, כ"ה). כיוצא בזה פסק הרב עובדיה יוסף, שהמרגיל עצמו בעישון סיגריות, עובר על "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ועתיד הוא ליתן את הדין (שו"ת יחוה דעת ה, לט).
וכך סיכם את הדברים רבי שלמה גנצפריד, בעל "קיצור שולחן ערוך" (לב, א), על יסוד דברי הרמב"ם בהלכות דעות (ד, א): "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת השם והוא חולה. לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין (=המבריאים) והמחלימין את הגוף. וכך הוא אומר "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". ונשמרתם מאד לנפשותיכם- זהו כלל גדול בתורה, ואידך פירושא הוא. נצא ונלמד, על מנת שנשמור, נקיים ונעשה.
*עו"ד אביעד הכהן, מנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת "שערי משפט"
ונשמרתם מאד לנפשותיכם
בפרשת ואתחנן אנו מוצאים את עשרת הדברות. עו"ד אביעד הכהן מתייחס דווקא לציווי " ונשמרתם מאד לנפשתיכם".
