מעלעל

ישראלי עוסק בחוסר השוויון העדתי שקיים לכאורה בציונות הדתית, גילוי דעת מתחדש בטורים ומדורים חדשים והמעלעל מתקרב אל האש בביקורת על טור האוכל של שאול יהלום. סיכום עלוני השבת

חדשות כיפה אלנתן זכריה, כיפה 09/11/14 18:49 טז בחשון התשעה

מעלעל
כיפה, צילום: כיפה

ישראלי מתמזרח

על העורך החדש של עלון ישראלי דיברנו בשבוע עבר. אבל לא ציפינו לשינוי המרענן שהתרחש בעיצוב ובתכני העלון. מדור אקטואלי-פוליטי של פעיל הימין איתמר בן-גביר, אמור לספק לנו קצת אקשן בקריאת העלון אבל פתח בצורה די משמימה ולא נשכנית מספיק. הזמר יעקב שוואקי התחיל לכתוב בעלון (מעניין אם הוא כותב בעצמו) כחלק מסבב של טורים שמתחלק בין כמה כותבים מפורסמים.

הכתבה המרכזית בעלון הייתה של העורך הטרי סבתו על חוסר השוויון העדתי שקיים, לכאורה, בציבור הדתי-לאומי. צר לי, באמת שצר לי. עלון שבת הוא לא המקום לפרוס בו אג'נדות גם אם הן מאוד חשובות לך. במיוחד מצופה מעורך עלון שהמקצועיות תעמוד לנגד עיניו ושלא יקדם את ענייניו דרך העלון. סבתו ידוע כמי שהספרדיות עומדת לנגד עיניו, ניתן לראות זאת החל מעמוד הפייסבוק שלו דרך המדור שלו לשעבר בשביעי,

הכותבים במדור הקבוע 'מסתובב' כולם מזרחים (יוספי, בניון, שוואקי וריבו), בן-גביר ועוד כותבים חדשים הם מזרחיים והשטח שניתן בכתבה המרכזית לבחור מהצד המזרחי הוא פי 2 וחצי יותר ממה שניתן לרב גיסר שייצג את הצד של החינוך הממלכתי דתי. אין לי בעיה עם השיח על מזרחיות וישראליות, אבל אם סבתו ימשיך בדרך הזאת, הוא יאבד הרבה קוראים שמנסים לקרוא עלון שבת בכיף ולא מעוניינים להיתקל באג'נדות.

עורך ישראלי מסר כי אינו רוצה להגיב לדברים

גילוי דעת מתחדש

עלון גילוי דעת התחדש גם הוא בשבועיים האחרונים ונראה שהוא מנסה להביא קו יותר קליל לעלון לטובת הקוראים הצעירים. מדור חדש של נריה ארנון (הבת של נועם), מדבר על חוויותיה כרווקה (מעט מרירה) שמנסה לתת טעימה מהסטטוס הנוכחי שלה. מדור 'דור תש"ח' יספר מדי שבוע סיפורים משנות הקמת המדינה והעלון התחדש גם בטור בשם 'נהר דעה', פרי עטו של של ראש ישיבת ההסדר בנהריה הרב אליהו בלום.

נאווה רעייתו

בכל הקשור לביקורות אוכל בעלוני שבת, אנחנו די לוקים בעודף של מבקרים ובחוסר הבנה אמיתית שלהם בביקורת מסעדות. אני לרגע לא מטיל ספק בהבנה שלהם באוכל, אבל מלהבין באוכל עד יכולת כתיבת ביקורת טובה יש מרחק גדול. שאול יהלום, מבקר המסעדות של מצב הרוח, כותב - בגדול - את התפריט של המסעדה. הוא כותב את מרכיבי המנה, את המחיר שלה ומסכם במילה או שתיים. "טעים". "שווה". "נאווה המליצה". כך לא כותבים ביקורת מסעדות טובה. את כל הדברים שמופיעים כאן אני יכול לברר בשתי לחיצות עכבר באתר המסעדה, כולל תמונות. כשאני קורא ביקורת מסעדות אני רוצה לדעת אם יהיה לי "טעים", אני רוצה לדעת האם האוכל עשוי ברמה גבוהה, האם בהרכבת התפריט הייתה השקעה או שמדובר בסתם שיפודיה והאם העיצוב של המקום שונה ממקומות אחרים. להזמין סטייק אנטריקוט ולהגיד שהיה טעים לא נחשב.