מי אתה אריה אזואלוס?
פרסומות תמוהות כבר הפכו לחלק משגרת יומנו ושבתותינו. ולמרות זאת, עדיין לא ברור לי מה עושה על חצי עמוד של העלון "בראש יהודי", תמונתו של יהודי שכפי הנראה עונה לשם "אריה אזואלוס" (אחרי שלוש בדיקות אני מקווה שלא טעיתי באיות השם).
מה מנסים לשכנע אותנו, ואיזה חלק בתמונה שלו אמור לעשות את זה? העיניים החומות, הכיפה שמבצבצת, או שמא בכלל גומת החן השובבה?
האם כשהוא אומר "הגיע זמן השומרון" הוא מתכוון ל"הגיע הזמן לפיתוח השומרון", או אולי "הגיע זמן לפינוי השומרון"?
ואיך מכל העלונים הוא בחר דוקא את "בראש יהודי" שהפעם ממליץ לנו לקחת "גליון למלון"? באיזה מלון הם בדיוק רוצים שנתלה את תמונתו של אזואלוס?
תמיד היו לי קשיים להבין את הראש היהודי.
פייגלין, כי יש לו עלונים
בניגוד לאזואלוס (רמז - יש קשר), את משה פייגלין כבר כולם מכירים, וכמו שזה נראה גם לא ממש מתלהבים.
המסע התקשורתי בכל מסגרות העיתונותרדיוטלוויזיה נגד האיש גלוי לכל עין (סססמולנים), אלא שגם ה"מיינסטרים" הדתי הולך באותו הכיוון, ועל זה תמיהתי.
מה קרה לאמירות ידועות כמו: "אויב אויבי - ידידי"? האם לא למדנו זה מכבר שאם התקשורת מדברת בפה אחד נגד או בעד נושא פוליטי מסוים, חזקה עליהם שהדבר תורם לאגנדה המאוד מסוימת שלהם (שוב רמז - "אתרוגים")?
מדוע פעם אחר פעם צצים להם אנשי ימין חובשי כיפה, שמרגישים צורך להיות "צדיקים יותר מהאפיפיור"?
כן, שמעתי את שלל הטענות נגד האיש ודעותיו, ויש בהן צד של היגיון, אבל אולי הגיע הזמן לנסות ולעשות משהו שונה - גם אם הוא נראה קצת חסר היגיון? האם אחרי שמגלים שבדרכים הקונבנציונאליות שום דבר לא זז, לא הגיע הזמן קצת להשתגע?
אז שזה יהיה פייגלין. כי כמו שזה נראה - יותר גרוע לא יכול להיות.
גיבור אמיתי
כבר לפי הכותרת אתם יכולים לנחש שבניגוד לקודמיו, נושא הקטע הבא לא עומד להיות פוליטיקאי, אלא אזרח פשוט.
ב"עולם קטן" של השבוע האחרון נערך ראיון עם אליעזר קן, תחת הכותרת "סיפורו של לוחם". בקצרה - כחודש לאחר שהתחתן, נפצע אליעזר בתאונת דרכים מאוד קשה, כשמונית שלא צייתה לרמזור אדום פגעה בו בעוצמה בזמן כשחצה צומת רגלית ברמזור ירוק.
כיום, שנתיים וחצי לאחר התאונה, נפגש איתו אשר אביטן, וראה אדם שהצליח להשתקם בצורה מפליאה, עם כוחות נפש אותם קשה לתאר.
גם אני מהיכרותי האישית הקצרה עם אליעזר במסגרת הישיבה, יכול להעיד שעוד לפני התאונה היה מדובר בבחור בהחלט יוצא דופן, וכל שנותר לי הוא להמליץ לקרוא אם הראיון ב"עולם קטן", ואולי גם לשמוע אותו אישית בהרצאות אותן הוא מעביר לנוער ומבוגרים.
אור וחושך בערבוביה
בצמוד לעלוני השבת, מצאתי בבית הכנסת פלייר שמזמין את בני הנוער ל"עיר הנוער" במקום שכרגע אמנע מפרסום שמו. את גיל הנעורים אמנם כבר עברתי, אבל כדי להישאר צעיר בנפשי החלטתי להציץ ולראות ממה מורכב עולמו של הנוער בימינו (או לפחות ממה מורכבות האטרקציות המוצעות לו).
אולי זה רק אני, אבל הרשימה שראיתי הותירה אותי המום ועם שלל שאלות:
מה הפשר של השילוב בין "ישיבה אלטרנטיבית + מתקני אתגר - קיר טיפוס, ירי בלייזר..." - מה הקשר לישיבה, או אולי מה הקשר לאלטרנטיבית?
מדוע במקביל לשיעורי הרבנים מתקיימת במקום גם רחצה מעורבת (בניגוד ל"רחצת גברים" ו"רחצת נשים"), והאם נעשתה התאמה מיוחדת כדי שמי שבחר ללכת ל"בית מדרש בחב"ד" (שנערך, כמובן, בקניון שבמקום) יספיק לסיים בזמן כדי להגיע לאותה רחצה?
האם אותם נערים ונערות שיבחרו ב"סיור רגלי בוואדי עם כוחות צה"ל" ילכו מאוחר יותר לסנוקר תחרותי ומשחקי שולחן (הרשו לי לנחש - לא מדובר במונופול)?
ואני כבר לא מדבר על שלל מופעי ה-D.J שמתוכננים.
קשה לי להבין לאיזה קהל בדיוק פונה "עיר הנוער", והאם באמת נראה לצד בני נוער שהולכים לרחצה מעורבת ומסיבות, את חבריהם (?) שבחרו בסיור רגלי ושיעורי תורה? ויותר מכך - האם יהיו מי שישלבו בין האופציות?
כנראה שהזמן באמת חולף מהר.