איזהו חכם? הלומד מכל הדף
לפעמים קשה להחליט מה יותר מעניין כשמעלעלים בדפי פרשת השבוע השונים - התכנים או דווקא הפרסומות. מעבר לעניין שיש בפרסומת מצד עצמה, אפשר לנסות וללמוד לא מעט דברים מהמקום בו היא נמצאת, או לא נמצאת, הן על הפרסומת והן על העלון.
דוגמא אחת לכך הן הפרסומות ל"אוצר הארץ" - ההצעה החשובה של "מכון התורה והארץ" להיערכות לקראת שנת השמיטה שהמדור עוקב אחריה בדבקות.
מאמרו של הרב יעקב אריאל בנושא משוכפל בצורות כאלו ואחרות במספר גדול של עלונים כשהשבת היה תורו של "מעייני הישועה", אבל את הפרסומת להצטרפות הכוללות גם מספר טלפון (שלא מופיע במאמרים), ניתן היה לראות בעיקר בעלון "באהבה ובאמונה" ובשבת האחרונה גם ב"קוממיות".
מעבר לכך שאני לא בטוח עד כמה מודעות הפרסום עצמם יצליחו למשוך קהל, אני שואל את עצמי האם הבחירה בעלונים אלו משקפת החלטה עקרונית או שמדובר ביד המקרה. מתוך הנחה שזו איננה יד המקרה, אפשר לחשוב על כמה מאפיינים שמשותפים לשני העלונים הללו, כמו לדוגמא העובדה ששניהם פונים קצת יותר אל הגוון ה"חרד"לניקי" של הציבור הדתי לאומי, בעיקר בהשוואה לעלונים הגדולים האחרים - "שבתון", "השבת" ו"שבת בשבתו" (כמה עוד משחקי מילים על "שבת" אפשר להמציא?).
אני עצמי מקווה שהדבר לא נובע מכך שב"מכון תורה והארץ" אכן מנסים לפנות רק אל הציבור החרד"לניקי, ושיש שם מי שמאמין ומוכן להשקיע על מנת לנסות ולסחוף את כל ציבור חובשי הכיפות הסרוגות להצטרפות למהלך שייתן קצת יותר מקום למצוות השמיטה בחיינו.
אמור לי מי מפרסמך ואומר לך מי אתה
כשמפרסם בוחר לעצמו במת פרסום הוא שואל את עצמו מי הם קוראי העלון. לכן, בדרך הטבע, הפרסומות שמופיעות בעלון כמו "עולם קטן" פונות אל ציבור קוראים בטווח הגילאים של סוף שנות העשרה עד תחילת שנות העשרים. כמיתוג מדובר בצעד מעניין ומקורי שאכן מושך אליו שלל מפרסמים - פליסים, ישיבות, מדרשות, תנועות נוער ואפילו דברים שקשורים לחתונות כן ירבו, אמן.
לכן, מתוך בליל הפרסומות השבועי בלטה באופן מפתיע פרסומת אחת קצת פחות קשורה לאירוח במלונות חמישה כוכבים לחג הפסח, מסוג הפרסומות שמופיעות בהרבה עלונים, אבל לא ב"עולם קטן". לי זה קצת הזכיר את מסך הכדורים הצהובים מהתכנית המיתולוגית רחוב סומסום בה לפתע מופיעה לה כדורית אחת סגולה.
עם כל הכבוד לדור הצעיר, אני קצת מתקשה להאמין שמישהו מהם ממש מחפש כרגע איפה להוציא כמה אלפי שקלים על אירוח למשך החג. איך לומר, הבית של ההורים "קצת" יותר זול.
שוב, אם נצא מתוך הנחה שלא מדובר בטעות של המפרסם, צפויה לנו מסקנה מעניינת - ב"עולם קטן" מצפים שגם ההורים של בני הנוער יקראו אותו והם פונים גם אליהם, ולא רק מבחינת הפרסומות. עולם קטן כבר תקופה ארוכה הולך ומתייצב באזור ה"מיינסטרים" והופך לעלון ללא כל אותה נשכנות ומרדנות המאפיינת את עולם ההתבגרות והנעורים.
חבל מאוד ש"עולם קטן", כמו רבים מבני הנוער הדתיים, לא מושך ומוביל לכיוונים משלו, לאמירות אחרות, לתפיסות ואגנדות שקצת פחות מקובלות, והוא הולך ונטמע בתוך ים הניירת והאותיות שמצליחות, במקרה הטוב, להעביר את הזמן שבין מנחה לערבית ולא הרבה יותר מזה.