המעלעל: מה רע ברב לאו?

על עלונים ממומנים, מפרסמים שמגזימים וקריקטוריסטים לא פוריים. אלנתן זכריה בטור נשכני במיוחד. אל תפספסו את השורות האלטרנטיביות לטור 'יוצאת מדעתה'. סיכום עלוני השבת

חדשות כיפה אלנתן זכריה 08/06/14 17:44 י בסיון התשעד

המעלעל: מה רע ברב לאו?
כיפה, צילום: כיפה

המבדיל בין קודש לחול

נתחיל בגילוי נאות - אין לי שום בעיה עם פרסומות וטורים ממומנים, להיפך, אני חושב שזה הדלק שמניע את עלוני השבת וגורם לכך שהם בכלל יוצאים לאור ונותנים לנו חומר לקריאה בזמן שאיזה בחור מקריח וחסר כריזמה אומר דבר תורה בבית כנסת. השאלה היחידה היא, איפה עובר הגבול בין העיקר (דברי התורה והמאמרים) לתפל (התכנים המסחריים) או, אם תרצו, בין הקודש לחול.

לשם הניסוי, ניקח כל עלון ממוצע שהצלחתם להשיג ונעבור עליו לאט לאט. תוך כדי דפדוף נסמן באיקס שחור וגדול כל פרסומת שנקרתה בדרככם. עכשיו בדקו - אתם עומדים על 50-50? - הצלחתם במשימתכם, העלון משלב כראוי בין חומר עיוני לחומר פרסומי.

עכשיו לשלב הבא, חפשו מאמרים וטורים שבסופם מצורף לוגו של ארגון או עסק, סמנו גם אותם באיקס. חפשו טור שבסופו מופיע "כותב הטור הוא פלוני אלמוני שמוכר את ספרו הנ"ל בכתובת..." או משהו בסגנון, וגם עליהם סמנו איקס. הגעתם למצב שרק 20% מהעלון אינו שחור? פה בדיוק מתחילה הבעיה.

אם פעם היינו מקבלים בהבנה את העניין שחלק מהעלון הוא בעל תכנים פרסומיים מוצדקים, כי זה הכרחי לקיומו, היום חלק גדול מהעלון (ואני מדבר על חלק מהעלונים) ממומן על ידי גופים כלשהם שמכניסים פרסומות בהסוואה של דבר תורה או מאמר. אבל כמו בכל דיון יהודי טוב - גם פה יש חילוק. בעוד שרובן המוחלט של אותם טורי-פרסומת לא פוגעים בסופו של דבר באיכותו של העלון, כי הם מדברים לעניין ומשלבים את המאמרים שלהם בתכנים מעניינים. קיימים גופי ענק שמשתלטים על עמודים שלמים בעלוני שבת ומציגים שם דברים שאינם קשורים לגופו של עלון, ובעיקר - משעממים.

בואו ניקח דוגמא: המדור 'כלכלה לאומית' בעלון שביעי ממומן על-ידי 'בנק לאומי' הוא עמוד משעמם שמדבר על דברים שלא מתאימים לעלון שבת. אני לא מעוניין לשבת ולקרוא עלון שבת שבתוכו יש מדור שהוא פרסומת נטו ומדבר רק על עניינים של 'בנק לאומי' כמו האם לקחת משכנתא בשיטת קרן שווה.

לעומת זאת, ראש ישיבת כרם ביבנה רושם טור קבוע בעלון מצב הרוח, ותחת הטור שלו מופיע באופן קבוע הלוגו של הישיבה בכוונה פרסומית ברורה וזה לא מפריע לאף אחד. הטור שלו מעניין, רשום טוב וללא שמץ תוכן פרסומי - הקוראים נהנים והמו"לים מרוויחים. מעולה!

מה רע ברב לאו?

הרב ישראל רוזן הפליא לכתוב במדורו הקבוע בשבת בשבתו על התחרות רבת המתמודדים לתפקיד הנשיא. בניתוח פוליטי וסוציאלי כמעט יוצא דופן, מסביר הרב רוזן מי ככל הנראה לא יזכה בנשיאות ביום שלישי ("כנראה שהמסלול העממי איננו מיועד לפרופסורים", "משכן הנשיאות לא יסבול נשיאה, למשל, שכל היום תצייץ 'זכויות הפרט' 'זכויות הפרט' 'זכויות הפרט' ... בניגוד להשקפת עולם של מגזרים שלמים"), ולמי יש סיכוי יותר גדול. בסופו של המאמר תוהה הרב רוזן: "מה רע ברב ישראל מאיר לאו?". באמת מה רע ברב לאו?

פרסום חסר פרופורציה

מכון לב, או בשמו המתחדש 'המרכז האקדמי לב', מקיימים כבר במשך מספר שבועות קמפיין אגרסיבי בעלוני השבת, שמאיים להוציא אותי משלוותי. אני לא מדבר על מודעות קטנות וידיעות חמודות, אלא על עמודים אחוריים וקדמיים שלמים של הפרסומת הענקית והלבנה שלהם. יש עניין בפרסום. יש אפילו עניין בפרסום אגרסיבי כשצריך. אבל זה כבר פרסום חסר פרופורציה. הרי קהל היעד של מכון לב הוא די קטן, מכיוון שהם מקבלים רק סטודנטים וסטודנטיות דתיים-תורניים, אז מה יעזור גם אם תפרסמו את עצמכם גם בשלטים על איילון צפון אם אתם פונים רק ל1000 איש במחזור?

(צילום: אלנתן זכריה)

יוצא מדעתי

הקומיקס הנלאה בגילוי דעת המתאר כבר שנים את חוויותיהם של זוג שיוצא לדייט (באוטו...), בעוד הגבר אדיש לחלוטין והבחורה לחוצת חתונה כילדה בת 18 באולפנה סבירה ובינונית, מתחיל להיות נדוש. השבוע נרשם שם הדיאלוג הנ"ל:

הבחור: "מה את אומרת על המרוץ לנשיאות?" - הבחורה בתגובה: "מה אתה אומר על המרוץ לנישואין?"

צר לי, אבל זה כבר לא מצחיק. לקחת משפט ולשחק איתו זה הדבר הכי קל ונדוש בספר. להלן מספר דוגמאות שלי:

  • הבחור: "מה את אומרת על לוח השנה החדש שקניתי?" - הבחורה בתגובה: "מתי כבר נרשום שם את התאריך של החתונה שלנו?"
  • הבחור: "את יודעת שאת המתכון הזה למדתי מבחור מאפרת?" - הבחורה בתגובה: "מתי כבר אני אצטרך לבחור מאפרת?"
  • הבחור: "אוי, נגמר הדלק באוטו" - הבחורה בתגובה: "ולי נגמר הכח לחכות עד שתציע לי"
  • הבחור: "את רוצה שווארמה בלאפה או בצלחת?" - הבחורה בתגובה: "מתי כבר אנחנו נשבור צלחת?"

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן