אמונה בצל האסון

בסוף השבוע התרחש האסון הנורא של קריסת אולם החתונות "ארמונות ורסאי". מה העונש ההלכתי על רשלנות מסוג זה?
ודאי צריך עונש חמור.
כמה חמור? האם לפי ההלכה אפשר לגזור גם עונש מוות?
לא. עונש מוות ודאי שלא, כי לא התכוונו לרצוח, לא היו עדים והתראה כפי שההלכה מחייבת. אבל לפעמים אפשר לגזור עונש מוות גם על מי שלא חייב מיתה בתור הוראת שעה. יש סמכות גם לנביא, גם למלך וגם לבית הדין הגדול להטיל עונש מוות גם על מי שלא חייב בתור הוראת שעה, כאשר השעה צריכה לכך. זה באופן עקרוני, אבל במקרה שלנו לא שייך עונש מוות. מה גם שכרגע אין עונש מוות במדינת ישראל והשאלה אינה מציאותית. יכול להיות שאפשר להטיל עונש חמור. לשם כך צריך לבדוק את היקף האחריות של כל צד.
שיטת ה'סְמוך' וה'יהיה בסדר' אופיינית לנו?
אם היא אופיינית לנו כעם ישראל, או שזה קיים גם אצל הגויים – אין לי מושג. אני לא בקי במה שקורה אצל הגויים, אבל כפי מה שאני יודע, גם אצל הגויים יש תופעה כזו, אבל מידע סטטיסטי מדויק אין בידי. אבל מה זה משנה אם זה אופייני או לא אופייני.
אולי כך נוכל להבין מה צריך לשנות בתפיסה, על מנת שאסונות כאלו לא יישנו
צריך שני דברים: א. צריך חינוך. להסביר לאנשים שלא צריך לזלזל בדברים כאלה חמורים. ב. צריך פיקוח וענישה. בישיבה (עטרת כהנים בעיר העתיקה בירושלים. ע"י) אלף פעמים אמרו לי שצריך לבנות שירותים על הגג, כי אין מספיק שירותים בישיבה וממתינים זמן רב בתור, וזה קשה מאוד. אמרתי לא לבנות בלי אישור מהנדס. הציעו לעשות משהו קטן ולא כבד. השבתי שיעשו עם אישור מהנדס. בא מהנדס ואמר שהוא לא מאשר, כי זה עלול לגרום לתקרה החלשה לקרוס. ניסו בכל זאת להציע שירותים במבנה פלסטיק. אמרתי להם: אין בעיה, תשאלו את המהנדס. מנהלים איתי ויכוחים המון זמן. בכל פעם אני דוחה אותם בעקשנות. המהנדס אומר שלא יבנו בלי שיש "רלסים" חדשים. כמה זה עולה? חמישים אלף שקל. אומרים לי שזה הרבה כסף. כל הזמן מטריחים אותי עם הדבר הזה, ובכל פעם מחדש אני אומר שבלי אישור מהנדס לא עושים כלום על הגג הזה.
למה קורה אסון נורא שכזה?
כי לא עשו תקרה טובה.
זו סיבה חיצונית, אבל מה הסיבה הפנימית?
אם אתה שואל למה הקב"ה עושה, איננו יודעים. למה אנשים חפים מפשע נפלו? לפעמים יש "צדיק ורע לו". אנחנו לא יודעים את הסודות של הקב"ה, במה חטאו האנשים הללו שאירע להם כך…
אתה קובע שהם נפלו כתוצאה מחטא שחטאו?
לא, זה לא בגלל שחטאו. אני אומר שגם לאנשים שלא חטאו לפעמים קורה משהו. יש "צדיק ורע לו". הוא צדיק, ובכל זאת קורה לו משהו.
שלא לציטוט, יש חרדים שאומרים שרצפת האולם קרסה תחת הרוקדים, מאחר שהריקודים היו מעורבים בין נשים לגברים
אנחנו לא יודעים סודות של הקב"ה. לצערנו, יש הרבה חתונות מעורבות. והרי בהן אין התמוטטות. יש גם אנשים שלא מעורבים ובכל זאת נפגעים. אנחנו לא יודעים. במסכת בבא מציעא בגמרא, בסוגיה של אונאה, כתוב שאסור לומר לבנאדם כמו שאמרו רעי איוב: זה קרה לך, סימן שמגיע לך. "מיהו נקי אבד", הראית אדם נקי שאבד? לא ראית. סימן שמגיע לך. חכמים אסרו לומר דבר כזה. הן בגלל שזה לא נכון. אתה האדם הפשוט לא יודע, נביא יודע. גם אם זה נכון, אסור לומר, כי זה מצער, ואסור לצער אנשים. אבל אנחנו לא יודעים סודות כאלה – למה זה קרה. רק נביא יודע. אין לנו נביאים שיודיעונו.
האם אין האחריות כיום מוטלת על הרבנים להודיע?
גם הרבנים אינם יודעים סודות של הקב"ה. מה שנכון הוא שכשיש אסון צריך לעשות תשובה. כך אומר הרמב"ם בתחילת הלכות תענית.
מי צריך לעשות תשובה?
מי שיש לו אסון צריך לעשות תשובה. אם זה אסון כמו זה, אי אפשר לומר שזה אסון פרטי של פלוני ואלמוני. זה אסון של כולנו, בגלל ההיקף הנורא שלו.לכן כולם צריכים לעשות תשובה.
על מה לעשות תשובה?
כל אחד יעשה תשובה במה שהוא צריך. מי שמחלל שבת – על חילול שבת, מי שרוקד מעורב – על ריקוד מעורב, מי שמשקר – על שקר, מי שמדבר לשון הרע – על לשון הרע. כל אחד יעשה תשובה בעניין שהוא לא בסדר בו. כל אחד כעניינו. וגם לא יגידו אחד לשני במה לעשות תשובה, אלא כל אחד יעשה את החשבון שלו, ויעשה תשובה במה שהוא לא בסדר, ולא יאמר לאחרים במה לעשות תשובה.
האם, לפי דבריך, כדי לעורר לתשובה, צריך היה לשדר את רגע הקריסה בטלוויזיה?
אני לא חושב שצריך לשדר תמונות. זה לא קשור. זעזוע זה לא דבר מתמיד. אדם מזדעזע ואחר כך הזעזוע חולף. אם רק בונים על זעזוע, אחרי כמה ימים אנשים יהיו כבר פחות מזועזעים, ודברים חדשים בתקשורת יטרידו את מנוחתו, ויוצא שלא עשינו כלום. לא בטוח שזו הדרך הטובה לזעזע.
מומחה לטראומה שדיבר ברדיו סיפר כי צפייה בתמונות מזעזעות שכאלו גורמת לאנשים הדחקה, שגורמת אחר כך להתפרצות אלימה. הוא הוסיף שיתכן ויש קשר בין האירוע להתפרצות האלימה במשחק הכדורגל בחיפה, בו נרמסו ונפצעו עשרות אנשים
יכול להיות שיש קשר, והלחץ גורם לאלימות. לצערנו, אין זו הפעם הראשונה שיש אלימות במגרש. גם הפעם, למיטב הבנתי, זו לא היתה בדיוק אלימות, אלא אוהדים שהתפרצו למגרש ומחצו אחרים, ולא שברצונם היכו. מה שבטוח הוא שתמונות קשות בטלוויזיה גורמות ללחץ נפשי ולדחק (stress). גם ידיעות ברדיו גורמות לדחק, אבל בטלוויזיה, כמובן, הרבה יותר. הדחק גורם לנזקים נפשיים. כמו כן אנחנו יודעים שזה גורם לשיטיון לעת זיקנה (סניליות). חוקרים הוכיחו שאצל החרדים כמעט שאין שיטיון, ורצו לייחס את זה לעובדה שהם אינם צופים בטלוויזיה, אלא לומדים תורה. לכן לא רעיון טוב להראות בטלוויזיה תמונות קשות, שאחד פצוע, אחד קרוע וכן הלאה. השם ירחם.