מבקר המדינה: חשש לפלילים במערך הרכש של המשטרה. התנהלות בעייתית מול גנץ

דוח מבקר המדינה התמקד במדיניות הרכש של המשטרה. בליכוד קראו לפתוח בחקירה נגד יו"ר כחול לבן. בנוסף ציין המבקר כי קיימים פערים גדולים במערכי המסוקים ובפיקוד העורף של צה"ל. קראו את התגובות

חדשות כיפה חדשות כיפה 27/03/19 16:02 כ באדר ב'

מבקר המדינה: חשש לפלילים במערך הרכש של המשטרה. התנהלות בעייתית מול גנץ
שוטרים בהר הבית. למצולמים אין קשר לכתבה, צילום: דוברות המשטרה

מבקר המדינה, השופט בדימוס, יוסף שפירא, פרסם היום (ד') את דוח משרדו על מוכנות פיקוד העורף וכשירות מערך המסוקים בצה"ל וכן על מערך הרכש של משטרת ישראל, שם אף עלה חשש לעבירה פלילית. בנוסף נטען כי עלתה התנהלות בעייתית בין חברה בניהולו של בני גנץ לגורמי משטרה בכירים. בליכוד דרשו מהיועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד יו"ר כחול לבן.

דוח ביקורת מיוחד- מערך הרכש במשטרת ישראל

משטרת ישראל מבצעת בשנה רכש בסך 2.9 מיליארד שקלים, נתון המהווה חלק משמעותי מכלל הרכש הממשלתי. בדוח הובאו מכלול של ליקויים, חלקם חמורים, המצביעים על כך שהליכי רכש שביצעה המשטרה בשנים האחרונות בוצעו שלא בהתאם לעקרונות שביסוד חוק חובת המכרזים ולעקרונות מהמשפט המינהלי. 

תקציב הרכש - על פי החלטת השר לביטחון פנים ,משרדו הסיט מאות מיליוני שקלים בתקציב המשטרה מפרויקטים שאושרו והיו בעיצומו של מימוש בשנת העבודה 2018  לטובת פרויקטים חדשים שהשר ומשרדו ביקשו לקדם בשנה זו. זאת בלא שהתקיימה כל התייעצות עם המשטרה ובלא שבחנו את יכולתה למלא את תפקידיה ולעמוד ביעדיה .כך גם לא נבחנו הנזקים המבצעיים והכספיים. 

מימוש רכש באמצעות מכרזים - המשטרה נהגה באופן מלאכותי לפצל התקשרויות, להקטין כמויות ולרדד איכויות של רכישות כדי להימנע מהחובה לערוך מכרזים.  אי הכנת דרישה מבצעית כנדרש, מפרטים שלוקים בחסר, טיפול ברכש על ידי גורמים שחסרים ידע מקצועי, היעדר מומחיות הנדרשת לשם בקרה על מפרטים, סקרי שוק לקויים;עסקים קטנים  ובינוניים מתקשים להתמודד במכרזים שמפרסמת המשטרה.

הליכי רכש בפטור ממכרז - המשטרה עשתה שימוש בפטור ממכרז מטעמים מבצעיים, גם ברכש שאינו עומד בתנאים לפטור זה. בשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות. התקשרויות אלו, בוצעו תוך בחירת הספק מראש והסתכמו בכ-340,000 ש"ח.
76 מ-118 הזמנות בתחום תרבות והווי שאושרו מינואר 2016 ועד מאי 2018, בוצעו שלא בהתאם להוראות הדין;

הטיפול בחשש לניגודי עניינים בפעילות הרכש - בשלושה מאגפי המשטרה, בעת קידום קצינים ומינויים לתפקיד חדש, ככלל, לא היה נהוג למסור שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים. נמצאה זיקה בין מי שהיה ראש חטיבת אוכלוסיה תקשורת וקהילה -את"ק  לבין יועץ  תקשורת חיצוני שהמשטרה שכרה את שירותיו. הזיקה לא נבדקה על אף שהמידע היה מצוי במשטרה. מדובר בעבודה משותפת של השניים בשנים שקדמו להעסקתו במשטרה, שראש את"ק לשעבר לא פירט על היקפה ועל עומק הקשר. זאת ועוד,למרות שזיקה זאת לא נבחנה המליץ ראש את"ק לשעבר להמשיך ההתקשרות עם אותה חברת ייעוץ בפטור ממכרז. לא נערך הסדר ניגוד עניינים בין בעלי תפקידים בכירים שעסקו יחדיו בנושאי רכש על אף שהם בקשר נישואים.

רכש מערכת טכנולוגית מתקדמת - נציגים בכירים של חברה א' נכחו בדיון של המשטרה לבחירת מסלול ההתקשרות עם החברה; נציגי המשטרה הציגו נתונים לא נכונים בפני ועדת המכרזים בנוגע לחברה א'; עלה חשש לפגיעה בשוויון בין ספקים עקב שימוש בפטור מבצעי בנסיבות רכש זה; המשטרה החליטה למסור קניין רוחני שלה לחברה א' תמורת הנחה חד פעמית. המבקר התייחס בקטע זה לחברה שבראשה עמד בזמנו בני גנץ.

מבקר המדינה הדגיש כי תיקון הליקויים המפורטים בדוח זה "מחייב את המשטרה ואת המשרד לביטחון הפנים לקיים תהליכי שינוי מקצועיים בהובלה ובמעורבות של גורמי פיקוד בכירים, בדגש על בחינת ההסדרים הקיימים, שיפור תהליכי העבודה המקצועיים, שיפור הכלים המקצועיים וחיזוק הבקרה. ממצאי הדוח מחייבים גם חיזוק של קשרי הגומלין המקצועיים בין המשרד לביטחון הפנים לבין המשטרה".

כמו כן נמסר ממשרד מבקר המדינה כי "במהלך הביקורת הועבר ליועץ המשפטי לממשלה מידע שהעלה חשש לביצוע מעשה פלילי, בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה".

ניידת משטרה

ניידת משטרהצילום: פלאש 90. אביר סולטן

עוד הדגיש המבקר, בשני דוחות נוספים, כי הטילים שנורו בשבועות האחרונים מכיוון רצועת עזה לישראל, בין היתר לגוש דן ולשרון, "הדגישו שוב את האיום על העורף האזרחי ואת אתגרי הביטחון נוכח האיומים האזוריים המתפתחים, המחייבים מוכנות וכשירות גבוהה של כלל המערכים בצה"ל -  בחזית ובעורף".

בדוח "מערך המסוקים בצה"ל-בניין הכוח והפעלתו" ,נבדקו בניין הכוח וההפעלה של מערך מסוקי הסער והתקיפה בחיל האוויר, שיש לו חלק חשוב בסיוע לכוחות היבשה במתארי הלחימה ההתקפיים. הדוח "מוכנות כוחות פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה בחירום" בדק את המוכנות שהיא קריטית לשמירה על חיי האזרחים במקרה שבו ימומש האיום העלול להביא לפגיעה בהיקף נרחב במבנים ובתשתיות במדינת ישראל.

מערך המסוקים בצה"ל-בניין הכוח והפעלתו

לפי הדוח נמצאו פערים, שחלקם הוגדרו משמעותיים, בין כמות כלי הטיס הקיימים, הן במערך מסוקי הסער והן במערך מסוקי הקרב לבין יכולות ההתמודדות של סדר כוחות זה עם איומים ועם הצרכים המבצעיים. כמו כן, נמצאו ליקויים בניתוח שמבצע חיל האוויר לגבי האיומים על המסוקים בשדה הקרב. 

המבקר ציין כי שני מערכים משמעותיים למשימות השונות של צה"ל וחיל האוויר, מערך היסעור (CH-53) ומערך הפתן (אפאצ'י), נדרשים לתחזוקה שוטפת גבוהה מהרגיל, לכן "נדרש בחינת חלופות וקבלת החלטה ללא דיחוי בנוגע לעתידם כדי להבטיח את המשך מימושן של משימות אלו. זאת, על מנת שחיל האוויר וצה"ל בכללו לא יעמדו בפני פערים מבצעיים מהותיים".

עוד צוין בדוח כי נמצאו פערים גדולים בהכשרת כוחות היבשה להפעלת כלי טיס, שמהווים בסיס חיוני לשיתוף הפעולה בין שתי החילות. "עקב כך", הבהיר שפירא, "עלולות להיפגע המשימות המבצעיות שבהן הם צריכים לעמוד".

אילוסטרציה

אילוסטרציה צילום: דובר צהל

מוכנות כוחות פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה בחירום

בדיקת המבקר את מוכנות פיקוד העורף העלתה מספר ליקויים וביניהם היערכות חסרה לתרחישי מלחמה ולהשפעותיה על העורף. כמו כן צוין כי מאז 1992 לא נעשו התאמות נדרשות לגדודי החילות מבחינת סדרי כוחות

עוד נכתב כי קיימת חוסר התאמה בתכניות המבצעיות של הפיקוד וכי יתכן והגדודים השונים לא יעמדו בעומס ריבוי המשימות הצפויות בעת מלחמה ומצבי משבר שונים. בנוסף נרשמו פערים ביכולות לחילוץ ולהצלה אל מול אתגרי הבנייה המודרנית, כמו "אי יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות הגבוהות, בכמה אתרים בו זמנית, וזאת נוכח האפשרות שהיחידה הארצית לחילוץ ולהצלה והגדודים הסדירים יבצעו בד בבד גם פעולות חילוץ והצלה באתרי הרס מורכבים."

לדברי המבקר, "מצב זה מחמיר עקב אי-כשירותם של גדודי המילואים של פיקוד העורף לפעול במתארים כאלה, שכן הם לא תרגלו חילוץ מגובה". בדוח נאמר כי מפקדים בפיקוד העורף העריכו, וכך גם עלה מהנתונים שנבדקו כי "כשירותם הכללית של גדודי החילוץ וההצלה במילואים היא ברמה נמוכה עד בינונית. אתרי ההרס שבהם מתאמנים גדודי החילוץ וההצלה הם קבועים ומוכרים. מכאן שהאימון אינו אתגר מקצועי עבורם ובכך נפגעת כשירותם המקצועית".

שפירא הוסיף כי קיים מחסור באמצעים הנדרשים לחילוץ ולהצלה מאחר ואין מספיק ציוד מכני הנדסי-צמ"א ועקב כך גדודי החילוץ וההצלה במילואים יתקשו לפעול באתרי הרס מורכבים. כמו כן, בשל המחסור באמבולנסים בפיקוד, "צה"ל יעמיד לרשותו רק כ-8% מהמספר הדרוש לו בהתאם לפקודות.-ובשל המחסור במד"א בצוותים רפואיים להפעלת אמבולנסים בעת חירום, לא ניתן יהיה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי ההרס".

השופט בדימוס הדגיש כי הליקויים במערך המבצעי ובמערך הטיפול בעורף, "מחייבים מעורבות ישירה של שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ומפקד פיקוד העורף לצורך תיקונם. זאת כדי לשפר את מוכנותם של מערכים אלה נוכח האיומים האזוריים".

הבית שנפגע במושב משמרת, הבוקר

פערים בפיקוד העורף. הבית שנפגע במושב משמרתצילום: דוברות המשטרה

תגובות

תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא מערך המסוקים: "צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי. מרבית הנושאים המועלים בדו"ח טופלו ותוקנו במהלך ביצוע הביקורת וטרם פרסום הדו"ח. הערות הדו"ח בחלקן יושמו בתוכניות העבודה של חיל האוויר לשנת 2018 וחלקן מיושמות בשנת 2019 ובתוכנית רב שנתית המגובשת בימים אלו לשנים הבאות.
 
"חשוב לציין כי גם הנושאים המבוקרים העולים בדו"ח מצויים ברמת מוכנות גבוהה מאוד – לחירום ושגרה. אשר לטענות העולות בדו"ח, בחיל האוויר הוקמו לפני כשנתיים צוותים משימתיים חייליים להתמודדות עם איומים ולשימור חופש הפעולה ושיפור ההישרדות של מערך מסוקי הקרב. הצוותים מוכוונים לטיפול רוחבי למגוון תרחישים. בנוסף, בשנים האחרונות ענף חקר ביצועים של חיל האוויר הגביר את פעילותו בנושא מערך המסוקים הן בהתייחסות להפעלת הכוח והן בבניין הכוח. עוד נוסיף, כי כחלק משינוי ארגוני שעבר להק מודיעין של חיל האוויר בקיץ 2017 הוקמו שני מדורים לבצוע משימות מודיעין בעבור מערך המסוקים. מרבית הביקורת עליה מסתמך המבקר בוצעה טרם הקמת מדורים אלו. כל זאת לצד תהליכי התייעלות רבים בכל הנוגע לבניין הכוח, הפעלתו ואחזקת מערך המסוקים.
 
"בנושא היבטים בטיחותיים ואחזקתיים במערך מסוקי הקרב, צה"ל הזמין את המבקר לבצע ביקורת למערך זה שהינו אחד מטובי המערכים האחזקתיים בעולם. המבקר הסתמך רק על דו"ח תאונת מסוק ה"פתן" לפני כשנתיים ולא עסק ביכולת המערך כיום ואנו מצרים על כך. חקירת התאונה בוצעה ביסודיות גדולה שהיותה דוגמא בצה"ל ובעולם לחקירה בטיחותית נוקבת, עם זאת הדו"ח לא משקף זאת.
 
"באשר לטענה על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לזרוע היבשה, בשנתיים האחרונות בוצע תהליך מעמיק בחיל האוויר במסגרתה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה של כוחות היבשה עם כוחות האוויר. מפקד חיל האוויר קבע כי ההכרעה בשדה הקרב מבוססת כוח יבשה, כוח אוויר ומודיעין איכותי ופועל בכל האמצעים על מנת לממש תפיסה זו. כמו כן, במהלך השנה האחרונה התקיימה השתלמות רב זרועית בהשתתפות כלל פורום המפקדים של זרוע היבשה וזרוע האוויר למיקסום שיתוף פעולה זה וטיוב מנגנוני הלמידה המשותפים. בשנה האחרונה זוהתה עליה בהיקף שיתוף הפעולה בעקבות הבנה הדדית של הצורך והחיבור של הטייסות ליחידות היבשה לטובת שיפור המוכנות לתמרון של כוח יבשתי משולב אוויר.
 
"חיל האוויר דוגל בקיום תחקירים איכותיים ומקיפים של כל תאונה בחיל, קלה כקשה, באופן מעמיק ובלתי מתפשר לאיתור כלל הליקויים העולים. לכל תאונה נבנית תוכנית ליישום הלקחים, חלקם באופן מיידי וחלקם במסגרת תוכניות ארוכות טווח. צה״ל נמצא בשלבי עבודת המטה לרכש המסוקים אשר נמצאת בתהליך אישור. כפי שצויין, צה"ל ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית, עמוקה ומקצועית".

תגובת דובר צה"ל לדו"ח מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום: "צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי. אשר לממצאים בנושא מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום, נדגיש כי האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום הם רבים ומגוונים. פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדר העדיפויות כפי שנקבעים ע"י צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון. 
 
"נוסיף כי מרבית הממצאים הועלו וטופלו על ידי פיקוד העורף עוד בטרם החלה הביקורת את עבודתה. בשל כך חלק מהנושאים היו במועד הביקורת בתהליכי עדכון או בנייה. בין היתר הוגדל מספר ימי האימונים של חיילי המילואים, צומצמו פערי סדר כוחות והותאמו תכניות הפיקוד לחירום. אשר לתרחיש הייחוס-סוגיית התרחיש נדונה בין הפיקוד לגורמים העוסקים בנושא מזה זמן רב. התרחיש נמצא בתהליך עדכון בו באות לידי ביטוי הערות פיקוד העורף כפי ששוקפו בממצאי הביקורת.
 
"אשר למשימה הכפולה לגדודי החילוץ הסדירים-ממצאי הביקורת נכונים אך אינם מצביעים על בעיה מהותית. מרבית יחידות צה"ל מחזיקות מספר תכניות, והחלטה מה מהן תבוצע בפועל תלוית זמן והקשר, זהו לב התהליך במעבר בין התוכניות לפקודה. נציין, מכל מקום כי, הוחלט לאגוד ארבעה גדודי חי"ר קל תחת מפקדת חטיבה משימתית ולהכשירם למשימות פינוי אוכלוסיה בשעת הצורך.  זאת בנוסף להבנות ותיאום נוסף מול הגורמים הרלוונטיים. בניגוד לממצאי הביקורת, אין פער בסדר כוחות בפיקוד העורף. הנושא נבחן מספר פעמים לרבות בחודשים האחרונים. בנוסף, ההערות באשר לעדכון תורת החילוץ- טופלו.
 
"בימים אלו, מצוי פיקוד העורף בתהליכי ההתאמה ועדכון של ככל התוכניות האופרטיביות. הפיקוד פועל, בין היתר, להרחבת מתכונת האימונים של יחידות המילואים, זאת בכפוף להקצאת המשאבים מתאימים. במסגרת תוכנית העבודה בצה"ל מתועדפים המשאבים בין כלל צרכי הצבא. מטבע הדברים, קיימים פערי משאבים ידועים ועל כן נדרשת עבודת תעדוף של משימות פיקוד העורף ופריסתן באופן מיטבי תוך התאמה לתוכנית העבודה ולאיום הנשקף. לפיקוד העורף תוכניות להתעצמות נרחבת שתמומש על פי ובהתאם להקצאת משאבים.  
 
"להרחבת התמונה נסביר כי האמצעים המוקצים לפיקוד העורף ולשאר הגופים בצה״ל, מסווגים לשלושה מצבים: שגרה, חירום ומלחמה. כך, במצב מלחמה, צה״ל מסתמך על אמצעים מהמשק האזרחי, נוסף על האמצעים הקיימים בשורות הצבא. לאחרונה הוסדר מול מד״א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד״א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים. יש לציין כי צה״ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה״ל רכש אמבולנסים נוספים ממד״א אשר יחולקו לאחר השבחתם. 
 
"אשר להספקת ציוד מכני הנדסי לפיקוד העורף, בנושא זה מתבצעת עבודת מטה בשיתוף מספר גופים בצה"ל. כמו כן, נמצאה התאמה מלאה בין תוכנית הניוד של פיקוד העורף לבין זו של המטה הכללי. המענה בכלי הרכב הקלים עומד על כ-70% במצב חירום ועל 100% בזמן מלחמה. פיקוד העורף ימשיך בעשייה מתמדת על מנת לעמוד במשימתו – הגנה על עורף מדינת ישראל – בכל עת שיידרש לכך".

מבקר המדינה, יוסף שפירא

מבקר המדינה, יוסף שפיראצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה לדו''ח המבקר: "המשרד לביטחון הפנים מברך על הדו''ח החשוב של מבקר המדינה בנושא הרכש במשטרה. המשרד רואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי עד כדי חשש למעשים פליליים. דו"ח המבקר מוכיח באופן חד משמעי שיוזמת השר ארדן (שנבלמה על ידי משרד האוצר) להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לביטחון הפנים היתה יוזמה נכונה, שהיתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב.

"ראוי לזכור שמשטרת ישראל מנהלת כיום רכש בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה ללא יכולת פיקוח בזמן אמת של המשרד הממשלתי אליו היא משתייכת. מצב זה הוא שהוביל לליקויים רבים המופיעים בדו''ח וניתן יהיה לתקן את המצב אך ורק אם מודל הפיקוח על הרכש המשטרתי ישתנה. כך למשל, הדו"ח מציג כיצד נשכר על ידי המשטרה יועץ תקשורת בעל רקע פוליטי, ללא שהמשרד לבטחון הפנים יודע או יכול לפקח על ההתקשרות.

"עוד מציג הדו''ח במפורש כיצד, למרות הנחיית השר לבטחון הפנים וגורמי המקצוע של משרדו כלפי משטרת ישראל, לבחון כתיבת מכרז ולבצע בחינת עומק בקשר להתקשרות בין המשטרה לחברת טכנולוגיות, החליטה המשטרה שלא לשתף את המשרד לבטחון הפנים בחלק מהליכי ההתקשרות ואף להתבסס על נתונים מוטעים שהוצגו לה על ידי בעלי ענין!

חומרת ממצאי הדו''ח מחייבת שינויי עומק ביכולת הפיקוח של המשרד לבטחון הפנים על תהליכי הרכש המשטרתי והשוואתם למודל הפיקוח המתקיים כיום בין משרד המשפטים ופרקליטות המדינה וכן גורמי אכיפה נוספים. שום גוף אינו פטור מפיקוח ציבורי על הוצאת תקציבו באופן שוויוני ותחרותי המביא לחיסכון ויעילות והמשרד לבטחון הפנים יפעל כדי לוודא שכל הליקויים יתוקנו וכדי שהיוזמה להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לבטחון הפנים תקודם במהרה".

גנץ

בליכוד דורשים לפתוח נגדו בחקירה פלילית. גנץצילום: שריה דאימנט

ממשטרת ישראל נמסר: "מידי שנה משטרת ישראל מנהלת  13,000 הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד ₪ , כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה. משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דו״ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. נציין כי משטרת ישראל למדה את דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו.

"בכל הנוגע לתכנון ותכנית הרכש: בין המשרד לבט"פ ומשטרת ישראל מתקיימים תהליכי עבודה שוטפים בנוגע לתכנון תקציב המשטרה ומימוש תכניות העבודה. בשלהי שנת 2016, הוכנה עבודת מטה נרחבת לטיוב הליכי הרכש, ובעקבותיה הוכנה ויושמה תכנית רכש שנתית שנכנסה למימוש לראשונה החל מתחילת שנת 2017. מטבע הדברים, יישום תהליך חדש מעין זה דורש תקופת למידה לצורך הטמעת השינויים, תהליך שכבר ניכר באופן משמעותי אשתקד.

"בכל הנוגע לטיפול בחשש לניגודי עניינים: 1.איסור העיסוק בנושא המעמיד שוטרים במצב של ניגוד עניינים מוטמע ומטופל היטב במשטרה. איסור זה, ידוע היטב לכל שוטר וקצין, ונלמד במסגרת ההכשרות השונות במשטרה ולכן הלכה למעשה נמנעים שוטרים מטיפול בנושאים המעמידים אותם במצב של ניגוד עניינים, ובמקרים הבודדים בהם יש חריגות מהאמור ננקטים הליכים משמעתיים בהתאם. בעקבות לקחים שהופקו בהקשר זה, נעשה יישור קו של הליך מילוי והחתמת בעלי התפקידים הנדרשים למלא שאלוני ניגודי עניינים ולאחרונה אף הופץ בארגון רענון הפקודות והנהלים בנושא. 2.משטרת ישראל פועלת כל העת למנוע מצב של ניגוד עניינים גם בנושאי רכש ומכרזים מלכתחילה, וככל שהוא עולה אנו פועלים למנוע את ההתקשרות או לערוך הסדר ניגוד עניינים מתאים. נדגיש כי המשטרה מקפידה לצרף טופס העדר ניגוד עניינים למכרזיה. 

"באשר להתקשרות בנושא בינה מלאכותית (חברה א' המוזכרת בדו"ח): ההחלטה לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית התגבשה במשטרה בהסתכלות לטווח הארוך, נוכח המציאות הטכנולוגית המתהווה ועל מנת לתת כלים למ"י להתמודד עם אתגרים אלה ולמלא את תפקידיה כגוף אכיפה וחקירה. ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמת בינה מלאכותית במשטרת ישראל ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. הפיילוט נדרש כדי לדייק את הדרישה המבצעית שתאפשר קיומו של הליך תחרותי. 

"ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל. הפיילוט בוצע במתקן משטרתי שהוקמה בו תשתית יעודית לטובת הפיילוט. כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות בטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט. אנו בטוחים כי תוצריו של הפיילוט שממומשים בימים אלו בתוך המשטרה, ישדרגו בעתיד באופן משמעותי את היכולת הטכנולוגית של המשטרה לממש את ייעודה, ויהוו כלי נוסף במאבק בפשיעה על כלל גווניה.

"באשר להתקשרות שהסתיימה עם חברת גולדפינגר תקשורת: חברת גולדפינגר תקשורת נבחרה בהליך מכרזי תקין למתן שירותי אסטרטגיה תקשורתית למשטרת ישראל. מבחינה כרונולוגית עובדתית, במועד ההתקשרות הראשונה של המשטרה עם החברה (פברואר 2016), רח״ט את"ק לשעבר טרם גויס לשורות המשטרה, ולכן החשש לניגוד העניינים הלכאורי שבינו ליועץ העובד בחברה, לא יכול היה להתעורר במועד ההתקשרות עם חברת הייעוץ. החברה חתמה על תצהיר והתחייבות למניעת ניגוד עניינים וכן התחייבה כי ככל שיעלה חשש לניגוד עניינים במהלך התקשרותה עם המשטרה, תעלה זאת בפני הגורמים הנדרשים. במסגרת הליך גיוסו של רח״ט את"ק לשעבר, הוא מילא שאלון לבחינת ניגוד עניינים, אשר בצירוף קורות החיים שלו, נבחנו על ידי מחלקת משמעת והייעוץ המשפטי במשטרה. הארכת חוזה ההתקשרות עם החברה נעשה על פי כל הנהלים ובאישור משרד האוצר אשר בחן את כלל ההיבטים הכרוכים באישור זה. הנושא נבחן גם במועד הארכת ההתקשרות ולא נמצא חשש לניגוד עניינים כלשהו שעולה מהתקשרות עם חברת הייעוץ.  בחינה זאת נעשתה גם בהתבסס על הצהרות והתחייבויות לניגוד עניינים עדכניות עליהם חתמו הגורמים הנוגעים בדבר שכיום אינם משרתים בארגון ולא מספקים שירותים עבורו".

בליכוד דרשו בעקבות הדוח לפעול בהליכים פליליים נגד יו"ר כחול לבן בני גנץ: "הליכוד הגיש דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מיידית בחקירה פלילית נגד בני גנץ. התלונה הוגשה לאור הממצאים החמורים העולים מדו״ח מבקר המדינה ומעלים חשד שגנץ התקשר באופן לא-חוקי עם המפכ״ל לשעבר רוני אלשיך בניסיון לקחת במרמה 50 מיליון שקלים מכספי הציבור לחברת 'המימד החמישי' בראשותו. 

לפי דו״ח המבקר - החברה של גנץ שיקרה לוועדת המכרזים, גנץ ואלשיך פעלו בחוסר שקיפות, החברה של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 מיליון שקלים, הפסד שהיה צומח ל-50 מיליון שקלים לולא גנץ פשט את הרגל עוד קודם לכן. התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק שהציבור חייב לדעת הכל על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות. בוגי יעלון אף אמר ש״ישראל צריכה ראש ממשלה שאין מה לחקור עליו״. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ. יש להורות על חקירה מיידית של בני גנץ".

במפלגת כחול לבן מסרו בתגובה לדו"ח ובהמשך לתגובת הליכוד: "אנו מודים למבקר המדינה על עבודתו החשובה. מדובר בדו"ח העוסק בהתנהלות המשטרה בכל הקשור למכרזים ופטור ממכרזים. בפעילותו של גנץ כיו"ר המימד החמישי לא נפל דופי. לצערנו דווקא בפרשה הביטחונית החמורה שמרחפת מעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנוע מבקר המדינה מלחקור, בשל חקירת המשטרה בפרשה המתנהלת. אנו מקווים שבסופו של דבר ידע הציבור מדוע נתניהו שיקר ואז הודה שאישר מכירת צוללות מתקדמות למצרים מתחת לאפה של מערכת הביטחון? ואיך זה הגיוני שראש ממשלה מרוויח 16 מיליון ש״ח בעסקת ״צוללות תמורת עמלות״

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן