לראשונה: בית המשפט מכיר בפועל בגיור פרטי

רעידת אדמה? בית המשפט המחוזי בירושלים אישר גיור שנערך בבית דין פרטי אורתודוקסי, לצורך רישום המתגיירת כיהודיה במרשם האוכלוסין. המדינה ניסתה לסכל את הפסיקה במשך למעלה משנה, אך בסופו של דבר אישר בית המשפט את ההליך. עתים: "בשורה אמיתית למתגיירים"

חדשות כיפה יהונתן קליין 13/09/18 09:07 ד בתשרי התשעט

לראשונה: בית המשפט מכיר בפועל בגיור פרטי
בית הדין הרבני, צילום: Miriam Alster/FLASH90

לראשונה, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי גיור שנערך בבית דין של "גיור כהלכה" - בית דין אורתודכסי פרטי בהובלת רבנים מהציונות הדתית - יזכה ברישום יהדות בסעיף הלאום והדת במרשם האוכלוסין. בפסק הדין שניתן לפני מספר שבועות ומתפרסם היום (חמישי) לראשונה, לאחר שהותר לפרסום בשבוע שעבר, כתב השופט אהרן פרקש כי "לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשת (...) אני נענה לבקשה וניתן בזאת פסק דין הצהרתי, כי לאור הליך הגיור שעברה המבקשת היא יהודייה לצורך רישומה כיהודייה בפרטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין".

פסק הדין ניתן לאחר שבמשך למעלה משנה ניסתה המדינה לסכל את ההכרעה, בטענה כי יש להמתין עד לקבלת מסקנות ועדת הגיור בראשות שר המשפטים לשעבר משה נסים וחקיקת חוק גיור, שיכריע לגבי הכרה בגיורים שנערכו בבתי דין עצמאיים. לבסוף, לאור המבוי הסתום הפוליטי אליו נקלע הדו"ח של ניסים, לפני כשבועיים, ב-19 באוגוסט, השיבה המדינה לבית המשפט כי "לפנים משורת הדין" ובשל "תקופת הביניים בה אנו מצויים בהקשרו של דו"ח ועדת ניסים", היא מסירה את התנגדותה ומותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

נציין, כי בחוק במדינת ישראל ישנן 3 קטגוריות לציון המושג יהודי: הבסיסית ביותר היא חוק השבות - שמשמעו הכרה בקשר של אדם ליהדות ומזכה בקבלת אזרחות. השניה היא במרשם האוכלוסין - רישום בלבד במשרד הפנים, שזו ההחלטה שקיבל בית המשפט במקרה של המתגיירת. וההכרה הסופית היא מעמד אישי ברבנות - לצורך נישואין ומעמד בבתי הדין הרבניים. ההגדרה המצמצמת ביותר שכוללת רק מי שאימו יהודיה או עבר גיור אורתודוכסי מוכר ע״י הרבנות.

 

רבני גיור כהלכה בדיון

רבני 'גיור כהלכה'צילום: עזרא לנדאו

 

העיתונאי יאיר שרקי טען הבוקר (ה') בחשבון הטוויטר שלו שההחלטה של בית המשפט איננה תקדימית, אלא מתבססת על פסיקת בג"צ מ-2016, שחייבה את המדינה לרשום במרשם האוכלוסין אפילו מתגיירים שהתגיירו בבתי דין רפורמיים. ובכל מקרה, כאשר תרצה המתגיירת להירשם לנישואין במסגרת הרבנות, ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט לא תוכל לסייע לה, לדברי שרקי.

הגיור נערך, כאמור, בבית דין של 'גיור כהלכה', רשת בתי דין עצמאיים בהנהגת בכירי הרבנים בציונות הדתית, ובהם רבני ערים, יישובים וראשי ישיבות, ובנשיאות הרב נחום רבינוביץ', מזקני רבני הציונות הדתית וראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים. אב בית הדין בהרכב של "גיור כהלכה" בו בוצע הגיור היה הרב יהודה גלעד, רב הקיבוץ 'לביא' וראש ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע. לצדו כיהנו הרב בנימין הולצמן, רב היישוב מעלה גלבוע, והרב יוסף סלוטניק, ר״מ בישיבת מעלה גלבוע. הגיור המדובר נערך ביולי 2016. הבקשה לאישור הגיור הוגשה במרץ 2017 באמצעות עוה"ד אלעד קפלן, אסתר ביסוור ורעות קלינברגר מעמותת 'עתים'. 

בימים אלה מציינת רשת בתי הדין הפרטיים של "גיור כהלכה" 3 שנים. מאז היווסדם ועד היום, גויירו בבתי הדין של "גיור כהלכה" כ-600 מתגיירים, 80 אחוז מהם ילדים. רוב המתגיירים הנותרים הינם הורים של הילדים שגויירו. כמו כן, כ-30 מתגיירים נוספים נמצאים כיום בהליכי גיור. לצד זאת, מאז הקמתם, התקבלו במשרדי ״גיור כהלכה״ כ-7,500 פניות לגיור. רבים מהם הופנו למערך הגיור הממלכתי ואף השלימו את הגיור במסגרתו. הרשת הוקמה בעיקר לשם גיורם של ילדים, לאור העובדה שפוסקים הלכתיים מרכזיים, כגון הרב עובדיה יוסף ז״ל, סללו דרך פסיקה אשר מאפשרת לגייר אותם בתנאים גמישים יותר.

פסק הדין הנוכחי מגיע לאחר שבסוף מרץ 2016 הכריע בג"ץ, בהרכב מורחב של 9 שופטים, וקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בבתי דין אורתודוכסים בישראל לצורך חוק השבות. בניסיון לבלום את פסק הדין, במאי 2017, הניח שר הפנים אריה דרעי תזכיר חוק בנושא הגיור, שעיקרו השארת השליטה בתהליך הגיור במדינה בידיה של הרבנות בלבד - מהלך שהוביל למהומה וביקורת רבה בקרב רבים בציונות הדתית ובקהילות יהודיות ברחבי העולם.

בניסיון להגיע לפשרה, הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו את ועדת ניסים, שהגישה את מסקנותיה ביוני 2018, ועוררה מיד הדים רבים כנגדה גם מצד הציבור החרדי וגם מצד הציבור הדתי. בדו"ח הציע ניסים כי יש להקים רשות גיור נפרדת, שלא תחת הרבנות הראשית בישראל, שרק בסמכותה יתבצעו גיורים המוכרים על ידי המדינה. הרצון להוציא את האחריות על הגיורים מהשליטה המוחלטת של הרבנות הביא להתנגדות מצד חברי הכנסת מהסיעות החרדיות. מנגד, חיזוק המונופול הריכוזי על הגיור הביא להתנגדות מצד קהילות שמפעילות בתי דין עצמאיים בישראל וכן מיהדות התפוצות.

מארגון 'עתים', שעתר בשם המתגיירת, מסרו: "פסיקת בית המשפט סוללת את הדרך לאלפי מתגיירים, שהתגיירו על פי הלכה והם חלק בלתי נפרד מעם ישראל. מדובר בבשורה אמיתית לקיבוץ גלויות הישראלי".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן