האזינו עקיבא נוביק: צריכים להתכונן ליום שלא יהיו ניצולי שואה לראיין

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתח הערב. במהלך עשרות השנים מאז השואה, קראנו ספרים וצפינו בסרטים שעסקו בשואה וזכרה. השבוע פורסמה סדרת פודקאסט חדשה אותה יצרו ב"כאן", שעוסקת בשואה מכיוון אחר - מהרגע בו הסתיימה ועד היום | ראיון עם עקיבא נוביק

אלעד הומינר, חדשות כיפה 27/04/22 21:20 כו בניסן התשפב

עקיבא נוביק: צריכים להתכונן ליום שלא יהיו ניצולי שואה לראיין
צילומי סרטון אודות פרשה בתוך משפטי הקאפואים היהודים: ניצולת שואה שזיהתה את הקאפו שלה מבירקנאו כמוכרת גלידה בנחלת בנימין, צילום: באדיבות "כאן"

ביום שני השבוע התפרסמה סדרת פודקאסטים (הסכת) חדשה אותה יצרו ב"כאן"- "לך תזכור", שמה. בסדרה מדברים על השואה, מהרגע בו הסתיימה ועד היום. מדובר בנושא שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים בכל הקשור לעיסוק בשואה. הסדרה הנוכחית מכילה חמישה פרקים, וכן, תהיה סדרה נוספת בהמשך. 

לפרק הראשון האזנתי ממש היום ונדהמתי, מעולם לא חשבתי על הדברים שהציג נוביק. הפרק הראשון עוסק בשנותיה הראשונות של המדינה, אז פגשו אזרחים את מי שהיו הקאפואים שלהם במחנות הריכוז. מתי הם הפסיקו אותם יהודים להיחשב כעוזרי הנאצים? ומתי חדל בית המשפט מלהעמידם לדין? את התשובות תקבלו בפרק הראשון.

"הרעיון היה של ניר גורלי, עורך כאן הסכתים", מספר לנו היום (ד') העיתונאי עקיבא נוביק, שכותב ומגיש את הסדרה. "באתי לתאגיד עם עשרות רעיונות לעשות שואה בפודקאסט. גדלתי על פודקאסטים של מלחמת העולם השניה וחשבתי שצריך לספר סיפורי שואה, להתחיל את תהליך הדיגיטציה. בין שיר לשיר בתכנית שלו ב-88FM הבריק לגורלי הרעיון".

בפודקאסט אתה אמנם נוגע בשואה, אבל אי אפשר להגיד שאתה מתעסק בשואה, אלא באיך שמדינת ישראל חוותה אותה.

"ילדים בישראל חולמים על השואה. אנשים בישראל משלבים דימויים וביטויים מהשואה בשפה שלהם, בלי לשים לב אפילו. חרדים פה משואה. אנחנו הרבה יותר מושפעים מהשואה ממה שאנחנו חושבים".

לסדרת הפודקאסט יש חמישה פרקים. שלושה כבר פורסמו ושניים נוספים יפורסמו בימי שני הקרובים. זה מה שנקרא ב"פודקאסטית" – העונה הראשונה. "אנחנו בהחלט מתכוונים להמשיך וליצור עוד פרקים. על כל פרק עובדים קרוב לעשרה חברים. עם ניר ישבתי בפעם הראשונה לפני שנה וחצי וחשבנו מה לעשות. לפני שנה בערך הוא התקשר ושאל 'מה קורה עם השואה? זה יקרה ב-2022?'. בתחילת החורף הוא כבר ביקש שאשב ואתחיל לכתוב. היה לי בלתי אפשרי בכלל לכתוב", מספר נוביק על הקשיים.

לפני שאתה נוגע בחוויה האישית שלך ביצירה – יש אנשים שאחרי שנים רבות כל כך, לא הסכימו או לא היו מסוגלים לדבר על הנושא הזה?

"לא, לא. יש לנו בעיה אמתית של לראיין ניצולי שואה, הם לא יפסיקו לספר ביום אחד, לא תצא על כך הודעה, זה תהליך שקורה גם ממש עכשיו. זאת אולי הבעיה. אנחנו מדברים על היום שאחרי, על היום שהניצול האחרון ילך לעולמו. אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה ואנחנו צריכים להתכונן לזה".

טל פרידמן מתראיין בפרק שישודר ביום שני הקרוב: למה אנחנו מספרים בדיחות שואה?

טל פרידמן מתראיין בפרק שישודר ביום שני הקרוב: למה אנחנו מספרים בדיחות שואה? צילום: "כאן"

מה אתה יכול לספר על החוויה שלך?

"כתבנו היום את הפרק החמישי, האחרון. הוא מדבר על תכניות הנקם של אחרי המלחמה. אנחנו מנסים לגעת בהמון נקודות מובנות מאליהן אבל הן לא באמת מובנות מאליהן. למשל, המשכנו הלאה אחרי השואה בלי נקמה אמיתית. הנקמה הידועה היא מדינת ישראל, צה"ל, אבל לא היתה נקמה, כן היתה תכנית לחסל שישה מיליון גרמנים כנקמה. כמעט כל מרואיין שדיברתי איתו אומר אותו דבר, 'צריך להיות שם כדי להבין, קשה מאוד להבין אם לא היית שם'. באמת, זה חוט שני שעובר אצל כולם. במשפטי הקאפואים זה נאמר מתישהו כשהפסיקו המשפטים, וכמובן אצל ניצולי שואה שחלקם יש להם הומור שחור שאלוהים ישמור".

"החוויה שלי מאוד חזקה. ביקרתי בבתים של הרבה מומחי שואה ואנשים שמקדישים את חייהם לנושא. לרוב יש להם ספריה מאוד מרשימה, מלא ספרים, אוצר של ידע על השואה. אתה מסתכל ואתה יודע שהגיל הממוצע של אנשים שקוראים ומתעניינים בשואה הולך ועולה. כך גם לימודי ההיסטוריה יורדים במשרד החינוך. קראנו לפודקאסט 'לך תזכור' וזה ממש ציווי עלינו. שכחה זה משהו פאסיבי, לזכור זה אקטיבי".

אתמול דיברתי עם שורד שואה שמעביר שיחות על הסיפור המרגש שלו. הוא סיפר על צעירים, חיילים, שלא יודעים שהסבא והסבתא שלהם היו בשואה.

"אנחנו חייבים להוריד את הידע לאוזניים של האנשים. כשסטיבן שפילברג יצר את 'רשימת שינדלר' בשנות ה-90 היתה ביקורת על כך שמביימים את השואה. אחר כך כשעשו פרויקטים בפייסבוק ו'הסטורי של אווה' גם היתה ביקורת. כשיהיה משהו דומה בטיקטוק גם תהיה ביקורת, אבל אחר כך אנחנו נבין שחייבים לתרגם את הדברים האלה למה שאנשים מכירים, כי השואה, כמו כל דבר בחיינו, מתחרה על הקשב שלנו. אם בעבר ביום השואה ישבו וקראו ספרים, ומאוחר יותר צפו בסרטים בטלוויזיה, אנחנו צריכים לחשוב מה יקרה ביום השואה בעוד 20-30 שנה, ולדאוג שמי שרוצה לדעת – ידע".

"לך תזכור". 
כותב ומגיש: עקיבא נוביק
עורך: ניר גורלי
עיצוב קול ומיקס: רחל רפאלי
צוות ההסכת: דניאל מאורר, אלון קליין.

 

היהודים שעזרו לנאצים ועלו לישראל:

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר