ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) יו"ר שדולת עם דת ומדינה התייחסה להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להכיר בגיור פרטי: "הפסיקה היא תוצר בלתי נמנע של מציאות ארוכת שנים, בה המדינה הפקירה לחלוטין את מערך הגיור ולא נתנה מענה. בישראל חיים כיום מאות אלפי ישראלים, זרע ישראל, בשר מבשרנו שמחוברים ליהדות בכל נימי נפשם – ויהדותם אינה מוכרת. זו לא רק סוגיה הלכתית, זו סוגיה לאומית-חברתית ממעלה ראשונה, שמשליכה על דמותה, זהותה ועתידה של החברה, ומגדירה מי אנחנו. הבריחה מהעיסוק בנושא הותירה אותו בידיים המחמירות ביותר, של קבוצה שלא מבינה את גודל השעה ופגעה במתגיירים רבים שהרימו ידיים ופנו לגיור הפרטי. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים של דורנו, וכישלון המדינה בהסדרתו לאורך כל כך הרבה שנים לא הותירה לבית המשפט ברירה". לביא הוסיפה: בשלה השעה לפתוח בדיון ציבורי רחב שיוביל להסדרה של הנושא באופן שיתן מענה למשבר הגיור שפקד את ישראל. זהו פרויקט לאומי וצו השעה אם רוצים להמשיך במפעל האדיר הזה של קיבוץ הגלויות. אחרת, כל זמן שהמדינה בורחת מבשורה, הפסיקה היא כורח המציאות."
ח"כ אלעזר שטרן, ממקימי 'גיור כהלכה', מברך על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים: "ההחלטה החשובה והצפויה של בית המשפט המחוזי מחזקת את זהותה היהודית של מדינת ישראל ומצמצמת התבוללות. אני קורא למפלגות הקואליציה, ובראשן לבית היהודי, להעביר את הצעת חוק הגיור שהעברתי בקריאה ראשונה."
שר הפנים אריה דרעי אמר בתגובה להחלטת בית המשפט: ״מדובר בפסק דין שאין בו כל חדש. משנת 2002, בעקבות פסק דין נעמ״ת של בית המשפט העליון, ניתנו פסקי דין המצהירים על גיורים פרטיים, רפורמים וקונסרבטיביים, שעברו אזרחים או תושבים לצורך רישום בפרטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין, שאינו מהווה אפילו ראיה לכאורה לנכונותו. לכן, כבר משנת 2002 נמחק פרט הלאום מתעודת הזהות. פסק הדין ניתן באוגוסט, והוא לא מחדש דבר. הוא לא מורה שום דבר למשרד הפנים או למרשם האוכלוסין, אלא רק מצהיר על הגיור לצורך המרשם בלבד ואינו מהווה הכרה מהותית בגיור. בכל הנוגע להכרה בגיורים לצורך שבות או לכל דבר ועניין, ניתנו המלצות ועדת משה ניסים, שרה״מ עדיין לומד אותן, ופסק הדין הזה לא מתייחס לכך כלל וכלל״.
חבר הכנסת יהודה גליק קרא לממשלה לאמץ את דו"ח ניסים וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "השר לשעבר משה ניסים, איש תורה ואיש משפט ובעיקר איש אשכולות, הוציא מידו דו"ח מקיף בנושא הגיור בישראל. עבודה ראויה הנותנת מענה מאזן לכל האתגרים בנושא זה. נושא הגיור הוא נושא לאומי ממדרגה ראשונה. אם הממשלה תזדרז לאמץ דו"ח זה ימנע הדבר עתירות של גורמים פרטיים. בינתיים לבית המשפט לא נותרה ברירה אלא לקבל את הגיורים של "גיור כהלכה" שהוקם על ידי תלמידי חכמים גדולי עולם בעלי כתפיים רחבות ובעלי תחושת אחריות לאומית שנכנסו לנישה שלא טופלה. צו השעה הוא אימוץ דו"ח ניסים ומתן מקום לאומי ראוי לנושא הגיור.