"לא מתקבל על הדעת שיהיה אסור להזכיר שיש טרור"

מנשר שהציע ייעוץ משפטי למעסיקים שחוששים להעסיק ערבים שהביעו תמיכה ברצח יהודים, נפסל על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בתנועת "דרך חיים" עתרו לבג"ץ

חדשות כיפה 04/01/18 11:14 יז בטבת התשעח

בית המשפט העליון, צילום: יוסי זמיר/פלאש 90
בית המשפט העליון, צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

תנועת "דרך חיים" הגישה השבוע עתירה לבג"ץ נגד נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בגין החלטתה לאסור על הפצת מנשר שמציע ייעוץ משפטי למעסיקים שחוששים להעסיק עובדים ערבים שהביעו תמיכה בטרור ורצח יהודים. לאחר דין ודברים בין התנועה לבין הנציבות, פסלה הנציבות גם נוסח אחר למנשר בטענה שהמילה "יהודי" מרמזת על הבחנה על בסיס לאום ואינה מותרת.

בנוסף טען עו"ד אורי צפורי, יו"ר התא המשפטי של התנועה אשר הגיש את הבג"ץ, כי לנציבות אין סמכות בחוק להורות לתנועה כיצד עליה לפעול או לאסור עליה פרסום כלשהו מטעמה.

בכתב העתירה מובא כי הרקע לפרסום המנשר היה גל הפיגועים הרצחניים שהתרחשו בשנת 2015, בו נרצח ישעיהו קרישבסקי בפיגוע דריסה ודקירה שביצע ערבי ישראלי, עובד חברת "בזק". לאחר הפיגוע הודיעה חברת בזק כי לא ראתה כל סימן מקדים לכוונותיו של העובד. אולם, בהמשך התברר כי העובד הוא בן דודם של שני המחבלים שביצעו את הפיגוע בהר נוף, ולאחריו הוא אף התראיין לתקשורת וסיפר על שמחתו על ביצוע הפיגוע, תוך כינוי המחבלים "שהידים וגיבורים".

בתגובה לפרסום, חברת בזק מיהרה להודיע כי היא פועלת לפי הכללים הקבועים בחוק בכל הנוגע להעסקת עובדים, שלפיהם אין להתייחס לדתו, גזעו או מינו של העובד.

עוד מובא בכתב העתירה פרסום מטעם "האגודה לזכויות האזרח" לפיו אין לפטר עובד על רקע השקפתו והתבטאויותיו – בוטות ומקוממות ככל שיהיו - וכי "גם הבעת שמחה על מותם של אחרים, יהודים או ערבים, דוחה ומזעזעת ככל שתהיה – אינה בהכרח הסתה לגזענות או לאלימות ואיננה אסורה".

על רקע דברים אלו הפיצה תנועת "דרך חיים" מנשר, לפיו למעסיק ניתן, בתנאים מסוימים, להפסיק העסקתו של עובד, שהתבטאויותיו מטילות אימה ופחד בקרה העובדים או הלקוחות, וקורא למעסיקים לפנות לייעוץ משפטי כאשר הם חשים שנשקפת סכנה לחייהם, חיי עובדיהם או חיי לקוחותיהם.

לאחר הפצתו של המנשר, פנתה הנציבות האזורית לשוויון הזדמנויות בעבודה לתנועת דרך חיים במכתב, בו נאמר כי עולה חשש שהמנשר מסייע בהפליית ערבים במקום העבודה. הנציבות חייבה את התנועה להשיב למכתב בתוך 48 שעות.

בין התנועה לנציבות המשיכו חילופי מכתבים ואף התקיים מפגש במשרדי הנציבות. למרות התחייבותה של הנציבות לשלוח סיכום פגישה לתנועה בהקדם, לטענת התנועה היא קיבלה את סיכום הפגישה בפועל רק לאחר כתשעה חודשים.

בכתב העתירה נכתב כי "העותרת הביעה את חששה כי השיהוי נועד לשמר את אי הבהירות המשפטית בנושא, כך שהמשיבה תוכל להלך אימים על ציבור המעסיקים בכלל ועל העותרת בפרט". במכתב שהעבירה הנציבות לבסוף, נאמר כי "הנציבות אף עובדת בימים אלו על הנחיות לכלל המעסיקים בנוגע לאפשרות לפטר עובדים על רקע התבטאויות ברשתות חברתיות". בכתב העתירה מצוין כי הנחיות שכאלה לא פורסמו עד היום.

בתשובה למכתב שינתה העותרת את נוסח המנשר והסירה ממנו את המילה "ערבי" כך שההתייחסות במכתב היא לכל עובד אשר מביע תמיכה בטרור וברצח יהודים.

אולם, גם לנוסח זה התנגדה הנציבות בטענה כי הוא "עדיין מרמז על הבחנה על בסיס לאום בין עובדים יהודים לאילו שאינם יהודים", זאת לכאורה משום שהמנשר עוסק בטרור המופנה כלפי יהודים. עוד המליצה הנציבות לעוה"ד של התנועה לחדול מייעוץ למעסיקים בתחום זה ולהפנות את כל הפונים לתנועה אל הנציבות עצמה. לאחר דברים אלה, כאמור, החליטה תנועת "דרך חיים" לעתור לבג"ץ.

טענותיה של התנועה בעתירה הן כי לנציבות אין סמכות להורות על הסרת הפרסום, וכי אין בפרסום דבר הרומז לאבחנה פסולה. לדבריה, על הנציבות להימנע מלהורות לתנועה לחדול מייעוץ לפונים אליה.

את טענותיה בדבר חוקיותו של הפרסום תומכת העתירה בעזרת הוכחה כי אין בפרסום התייחסות לדתו או לאומו של העובד אלא להתנהגותו או למעשיו, ובעזרת זכות היסוד הקיימת לכל אדם להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.

"הפגיעה הקשה בחופש הביטוי של העותרת", נכתב בעתירה, "מחייבת את המסקנה כי גם אם יש בסמכותה של המשיבה לאסור את הפרסום, הרי שבנסיבות המקרה הקונקרטי לא היה מקום להפעיל סמכות זו וכי הפעלת הסמכות ואופן הפעלתה חרגה באופן בולט ממתחם הסבירות".

לטענת התנועה, דרישת הנציבות כי עורכי הדין של התנועה יחדלו ממתן ייעוץ בתחום פיטורי עובדים על רקע התבטאויות ברשתות החברתיות, מהווה התנהגות בריונית ללא סמכות הפוגעת פגיעה קשה בחופש העיסוק.

לסיכום נכתב בעתירה כי "מן המקובץ עולה שורה של פעולות בלתי סבירות ואווירה כללית של התנהלות בריונית של המשיבה, אשר מטרתה השלטת דעה אחת והשקפה אחת בלבד בשיח הציבורי. באותן נקודות בהן נדרשת אמירה יותר מורכבת, ולא ניתן להסתפק בשיח החד צדדי, שואפת הנציבות להשאיר את המצב המשפטי עמום ככל שניתן.

"בית המשפט מתבקש להורות כי למשיבות לא הייתה סמכות למנוע מהעותרת את המשך פרסומו של המנשר, וכי הוראתהּ לעותרת להסיר את המנשר הינה הוראה החורגת ממתחם הסבירות, וכן גם ההוראה להימנע ממתן יעוץ משפטי".

עו"ד צפורי מסר עם הגשת העתירה כי "הנציבות אסרה לפרסם את הפלייר בטענה שכשאנחנו מזכירים טרור נגד יהודים אנחנו מרמזים על הציבור הערבי ומעודדים אפליה. אנחנו חושבים שזה לא מתקבל על הדעת שבמדינת ישראל יהיה אסור להזכיר שיש טרור נגד יהודים. אנו מקווים שבית המשפט יבהיר את הנקודה הזו וישים את הנציבות במקומה".

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר