אנו רחוקים עוד מלסכם או אפילו לנסות להעריך מה יהיו התוצאות של המהלך הנוראי אותו אנו עוברים בימים הללו, אך תוך כדי האירועים הקשים והטראגיים כבר עולות מחשבות והרהורים רבים בנוגע ליחס הנכון למה שעובר עלינו בימים אלה. מזווית הראיה של "חברים מקשיבים" שעוסקים בנוער במשך כל השנה ומקבלים פעמים רבות קיתונות של שופכין על מצב הנוער, ועל ההידרדרות הנוראה שמתרחשת אצלו הן בתחום הדתי והן בתחום המוסרי, ונאלצים להתמודד עם פניות מהורים ומחנכים שנראים לפעמים קצת מיואשים מהמצב של בני-העשרה נתנו לנו החודשים האחרונים בכלל והשבועות והימים האחרונים בפרט תזכורת בעוצמות שלא ידענו כמוהם מעולם בשום סיטואציה על כוחו המדהים של הנוער, אף אם מדובר רק בגרעין קשה שמונה כמה אלפים.
כל מי שהיה בגוש קטיף בכלל ובנווה דקלים בפרט בשבועות האחרונים לפני הפינוי וראה את מסירות הנפש הבלתי מסוייגת והבלתי מפוחדת לא ממעצרים, לא משוטרים וחיילים ואף לא מתנאי לינה ומזון שלא מהמשובחים... וראה את הברק בעיניים של האמונה החזקה ושל התקוה חסרת הפשרות, ידע שהנוער שלנו נמצא במקום אחר לגמרי ממה שחשבנו. חשוב להדגיש כי הנוער המסתנן, המשוב"ח לא נמנה רק על הנוער ה"דוס" מאותם ישיבות תיכוניות ואולפנות מפורסמות אלא בהחלט גיוון ארצי ומוסדי רחב שבא לידי ביטוי בצורת המחאה ובפעילויות השונות שנעשו בגוש קטיף בימים הללו.
והנה דוגמא קטנה: כמה שעות לפני התחלת פינוי בתי הכנסת של נווה דקלים, עמדו קבוצה של כשלוש מאות נערים בנים ובנות לפני שורות החיילים הארוכות, ושרו להם משירי הארץ הטובה. "אל נא תעקור נטוע" "כאן נולדתי","אני בניתי בית בארץ ישראל", "הוי ארצי מולדתי", לא מקללים, לא יורקים אפילו לא כועסים פשוט אומרים את האמת בצורה הפשוטה והאמיתית ביותר, כמה שעות לאחר מכן נאחז הנוער הזה בקרנות בית הכנסת בפינוי שערך קרוב לעשר שעות כאשר אחד אחד נלקחו לעבר האוטובוסים כואבים ובוכים והמחשבה הראשונה שעלתה למראה כל זה היתה מאיפה השורשים העמוקים כל כך של הנוער הזה? מהיכן? הם בסך הכל בני 15-16 וכל כך מחוברים, כל כך אוהבים, כיצד? מי נטע בהם את כל העוצמה הזאת?
גם היום אין לי תשובה ברורה לשאלה הזאת אך לשאלות שאנו נישאל על "מצב הנוער" ועל "ההידרדרות הנוראה שלו" ועוד ועוד יש לי בהחלט תשובה. בשעות מבחן קשות, בשעות שעם ישראל תלוי בין שמים וארץ, בשעות שעם ישראל יושב ובוכה וזועק את זעקותיו אל השמים הנוער הזה מגלה את כוחותיו ומראה לכל המלעיגים עליו כי יש בו אמונה חזקה ותקווה גדולה הרבה יותר ממה שאנשים טרוטי עיניים וקטני קומה יכולים לראות בו.
אני מצדיע להם!