בג"ץ דחה עתירה נגד תכנון היישוב עפרה

שופטי בג"ץ דחו עתירה סבוכה, שדרשה לבטל את תכנית הבינוי של היישוב, בטענה שחלקים ממנו יושבים על קרקע פרטית פלסטינית: "אין עילה להורות על בטלות התכניות או בטלות החלטת הוועדה", כתבו השופטים

חדשות כיפה יהונתן קליין, חדשות כיפה 06/01/20 12:08 ט בטבת התשפ

בג"ץ דחה עתירה נגד תכנון היישוב עפרה
עפרה, צילום: ליאור מזרחי/פלאש 90

נדחתה עתירה נגד תכנון היישוב עפרה. שופטי בג"ץ ניל הנדל, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, דחו עתירה שהגישו תושבי הכפרים הסמוכים ליישוב עפרה, סלואד ועין יברוד, שטענה כי יש לבטל את תכנית הבינוי של היישוב , בשל העובדה שחלק מהיישוב - ובשל כך חלק מהתכנית - מצוי על קרקע פלסטינית פרטית.

מדובר בעתירה סבוכה, העוסקת - באופן כללי - בשני מישורים שונים, המישור הקנייני והמישור התכנוני. כלומר, למי שייכת הקרקע, ובלי קשר, האם יש פגם בתכנית הבינוי עצמה, שהוגשה בשנת 2014. השופטים העבירו ביקורת על כך שהעתירה הוגשה רק לאחר פרסום התכנית, כשהיישוב קיים על הקרקעות הפרטיות - לכאורה - כבר עשרות שנים, וכן ביקרו את השינויים בעמדת המדינה, שהוגשה עם השנים.

"הטענה המרכזית של העותרים היא כי דין התכניות להתבטל, שכן הן חלות על מקרקעין בבעלות פרטית פלסטינית", כותבים השופטים בפתח החלטתם, המשתרעת על פני 19 עמודים. "לפיכך נטען כי שגו רשויות התכנון השונות, שאישרו את התכניות על יסוד ההנחה שהמקרקעין הם רכוש ממשלתי.
המשיבים, מנגד, סבורים כי אין מקום לקבל את העתירה – התכנונית – על יסוד הטענות הקנייניות של העותרים, וטוענים כי בכל מקרה יש לדחות את טענות העותרים כי הזכויות במקרקעין הן בבעלות פרטית פלסטינית".

פרופסור אביעד הכהן

פרופסור אביעד הכהןצילום: מאת personal - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=30722913

השופטים הסבירו כי "הואיל והעתירה שלפנינו נועדה להכריע בגורלן של תכניות מתאר, ולא בזכויות הקניין במקרקעין, המפתח להכרעתה מצוי בשאלת היחס בין הטענות הקנייניות של העותרים ומהותה התכנונית של העתירה".

בדיון קודם שהתקיים בעתירה, בחודש יוני האחרון, טענו באי כוחם של המתיישבים, פרופסור אביעד הכהן ועו"ד עקיבא סילבצקי, כי יש לדחות את העתירה משלל סיבות: "אנו מדברים על שטח שבנוי עשרות שנים, והעותרים ידעו על ההפקעה", אמר סילבצקי בדיון, שתמציתו הובאה אז ב'מקור ראשון'. "אנו טוענים שטענות קנייניות אין מקום לדון בהן פה כי זה הליך תכנוני, ומי שרוצה לתקוף לא יכול עכשיו. פלסטינים באים בכל יום לבתי משפט, יש להניח שבית משפט אזרחי היה אומר להם 'תוכיחו שיש זכויות', ולכן יותר נוח לבוא לבית משפט העליון, שאינו דורש זאת".

השופט הנדל

השופט ניל הנדלצילום: פלאש 90. מרים אלסטר

השופט ניל הנדל, שכתב את התשובה לעתירה, מסביר כי יש לדחות את העתירה הקניינית, בשאלת הזכויות על הקרקע: "תוצאת האיזון בין השיקולים השונים היא כי אין עילה להורות על בטלות התכניות או בטלות החלטת הוועדה. כך בוודאי ביחס למקרקעין שלגביהם נטען לקיומה של הפקעה, אך מסקנה זו עומדת בתוקפה גם ביחס לחלקי החלקות שלא הופקעו".
השופט הנדל דחה גם את הטענות האחרות שהעלו העותרים, ביחד לתכנית הבינוי עצמה, והסביר כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט.

חבריו של הנדל להרכב הצטרפו לדעתו שיש לדחות את העתירה, אך השופטת ברק-ארז הוסיפה הסתייגות, לפיה "אין בדחיית העתירה אף להשליך על כל זכות אחרת שעומדת לבעלי זכויות במקרקעין בכל הנוגע לנקיטת הליכים ביחס לחלקות ספציפיות".

לקריאת פסק הדין המלא בעתירה:


להורדת הקובץ

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן