הסדרה או הבטחה לתשתיות ראויות? בהתיישבות הצעירה, 20,000 יושבי המאחזים חיים לעתים במצב של סיכון חייהם ולא בשל סכנה ביטחונית. בעידן בו מים חמים וחשמל מסופקים בצורה סדירה כמעט לכל מקום בארץ, ביישובי ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, יישובים שהוקמו על אדמות מדינה בסיוע ובחסות מדינת ישראל - אין תשתיות בסיסיות ראויות.
בחורף, משפחות שלמות על ילדיהן, יכולות לעבור מספר שעות ללא חימום כי צובר החשמל נפל. מדובר מציאות שכיחה. בקיץ, קורה לעתים קרובות שבמשך מספר שעות ביום אין מים, כי נגמרו המים. בנוסף, יושבי המאחזים מתלוננים על כבישי גישה משובשים שמסכנים את חייהם. כיום, בגלל שאין תב"ע למאחזים הללו, המדינה לא יכולה לספק להם חשמל, מים, תקשורת ומבני ציבור.
ארון החשמל המרכזי בעשהאלצילום: ללא
בהתיישבות הצעירה למודי ניסיון מהבטחות של פוליטיקאים ואישי ציבור בכל הקשור לדיבורים על תשתיות ראויות כמו מים, חשמל וכבישי גישה. דוגמה בולטת לדיבורי סרק שכאלה, ניתן למצוא במכתב שהעביר בחודש פברואר ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ לעוזר שר הביטחון להתיישבות ויו"ר מועצת יש"ע לשעבר, אבי רואה. בפניה לרואה הציג פרץ את המצב בחלק מהמאחזים וביקש ממנו "להנחות את ראש המנהל האזרחי לפעול באופן מיידי לחיבור חשמל ליישובים המפורטים".
עו"ד משה פרוכט העומד בראש תחום ההתיישבות במחלקה המשפטית של משרד הביטחון, הציג השבוע בוועדת חוקה את העמדה המשפטית של המשרד, לפיה, כל תשתית שלא נכללת בתוך אחד ממרכיבי הביטחון יוצרת למשפטנים בעיה.
מעז יצא מתוק: ריבונות OUT הסדרה IN
עד היום הממשלה לא עשתה דבר בנוגע להסדרת ההתיישבות הצעירה מעבר למספר הצהרות שזו הכוונה שלה, ולמעט מספר החלטות נקודתיות של מקומות כמו חוות גלעד ומבואות יריחו. ברגע שהממשלה תחליט לקדם הסדרה של המאחזים, אפילו בצורה סטטוטורית על פי חוק התכנון והבנייה, למשפטנים יהיה קל יותר למצוא פתרונות ביניים עד שזה יקרה. פתרון ביניים יכול לפתור את מצוקת התשתיות ממנה סובלים התושבים: חיבור אמיתי לחשמל ומים. לא מדובר בסופיות של תהליך אך רמת החיים תעלה לאין שיעור. המצב המשפטי היום, הוא שאין אפשרות למצוא פתרון ביניים שכזה למקומות שאף אחד לא יודע אם באמת פניהם להסדרה.
אבל האם ראוי שפקידים ומשפטנים יכריעו בנושא? הרי לא להם הצבענו בבחירות. בקרב ראשי ההתיישבות הצעירה, "כופרים" בהנחת היסוד המשפטית אותה הציג פרוכט, וטוענים כי כבר היום ניתן לספק פתרון לבעיות התשתית.
בחוק תכנון ובניה שאומץ בצו אלוף גם ביהודה ושומרון, אחד הסעיפים מאפשר לעומד בראש המנהל האזרחי להפעיל שיקול דעת בעניין חיבור חשמל גם למבנים ללא טופס ארבע מסיבות הומניטריות, למשל. במנהל האזרחי גיבשו את הקריטריונים שלהם להקלה, על פי חוות דעת משפטית שלהם, אך לא מדובר משהו שעומד על פי חוק. בין הקריטריונים האפשריים: תוגש תכנית תב"ע ותחילה של תהליך הסדרה. רשימת הקריטריונים מעקרת את אותו סעיף.
למרבה הצער של ההתיישבות הצעירה, ואולי בכלל של מדינת ישראל, מקבלי ההחלטות במדינת ישראל אוהבים להאשים את מערכת המשפט בכל מיני עניינים שהם לא מצליחים לטפל בהם. בסוגיה הזו של תשתיות להתיישבות הצעירה אין טיעון משפטי מובהק ויועץ משפטי אחר יכול היה להחליט אחר. אך נשאלת השאלה: מי בכלל קבע שיש צורך בקריטריון משפטי?
בשורה התחתונה אנחנו חוזרים שוב לנקודת המוצא: מדובר בהחלטה ממשלתית בלבד ולא משפטית. הסדרה או פתרון ביניים? פתרון ביניים לתשתיות פשוט לאין ערוך מהסדרה. אך כמו בבעיות רבות הקשורות למשילות של מדינת ישראל, גם בסוגיית התשתיות העלובות בהתיישבות הצעירה, המשפטנים מתערבים פוליטית. ההבדל הוא תהומי: ביהודה ושומרון, התערבות הפוליטית של משפטנים יכולה להפוך במהירות לסכנת נפשות.