חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני), הודיעה בשבוע שעבר כי תעלה להצבעה בכנסת הצעת חוק (שהגישה כבר בכנסת הקודמת) בנושא תרומת איברים. על פי ההצעה, כי אדם שלא מעוניין לתרום את אבריו, יחתום על טופס סירוב, ומי שלא יחתום על טופס כזה, ייחשב באופן אוטומטי כמסכים שאבריו יילקחו להשתלה. ההצעה תחליף למעשה את החתימה על כרטיס אד"י הקיים כיום. לטענתה של ח"כ לשעבר זהבה גלאון, ההצעה עברה בספרד, וגרמה לעלייה של פי שלושה בתרומות האיברים במדינה.
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר 'אורות שאול' בכפר בתיה, העוסק רבות בנושא תרומת איברים ובאתיקה רפואית בכלל, אומר ל'כיפה' כי הוא תומך באופן עקרוני בהצעה - ומנמק את דבריו:
"הדיון על שינוי עמדת המוצא בתרומת אברים בנוי משני שלבים. השלב הראשון מחייב הערכה באיזו שיטה יהיו יותר תרומות אברים, ויותר חיים של בני אדם יינצלו. החלק השני הוא ההתייחסות האתית לנתונים האלה - גם אם מספר הצלות החיים יעלה - זה אינו מחייב לאמץ את השיטה, כי אם קיים מחסום אתי או הלכתי בפני הפיתרון הזה - ההכרעה תהיה לא לעשות כך (כמו לדוגמה - סחר באברים חיוניים).
"הערכות המומחים ביחס לחלק הראשון אינן חד משמעיות. במדינת ישראל הגענו בשנים האחרונות למעל 60% הסכמה לתרומת אברים בזמן אמת (למרות אחוז חתימה נמוך מאוד על כרטיס אד"י), והמספרים ב"ה הולכים ועולים. לא ברור עד כמה שינוי השיטה יביא ליותר תרומות אברים, והדבר מוטל בספק. גם מחקר משווה למדינות אחרות אינו נותן תוצאות מובהקות בנושא זה.
"ברם, מבחינה אתית, אם יתברר, או אפילו אם הדבר יוערך ברמה גבוהה של וודאות, שהדבר יביא להצלת חיים רבה יותר - אין לי כל ספק כי מבחינה אתית זהו הדבר הנכון שצריך לעשות. אדם הנכנס לבית חולים מקבל למעשה מעין 'ביטוח' שאם הוא יצטרך איבר להצלת חייו - הוא יקבל אותו, ועל כן ה'פרמיה' שהוא משלם הוא נקודת הנחה שאם חס וחלילה ייקבע לו מוות מוחי - אבריו ייתרמו.
"אמנם, נימוק זה יכול להוביל למסקנה קיצונית יותר, הקובעת כי ה'פרמיה' הזו קיימת גם אם הוא ממש מסרב לתרומת אבריו, אולם נראה לי לא נכון ללכת עד הקצה, אלא להכריע מבחינה אתית ומבחינה הלכתית, כי אנו יוצאים מנקודת הנחה שהאדם מוכן לתרום את אבריו מכוח ההגינות שבדבר, ורק אם יחתום על 'כרטיס הפוך' אבריו לא יילקחו. כך נפעל גם בצורה אנושית, גם בצורה מוסרית, וגם נציל חיים רבים יותר בדרך זו." מסכם הרב שרלו.