חדשות כיפה

הרב משה ליכטנשטיין: איסור על שירת נשים יפלג את החברה הישראלית

הרב משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, התיר לתלמידיו להשתתף באירועים צבאיים הכוללים שירת נשים. הוא תהה על פסיקתו של הרב לבנון ואמר: "כיצד רב בישראל מתאר את הצבא כצורר היהדות?"

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציוןצילום: ישיבת הר עציון

הרב משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, התייחס אמש (ד') לפולמוס הציבורי וההלכתי שנוצר סביב תופעת שירת הנשים בצה"ל, במסגרת שיחה פנימית שמסר לתלמידיו בישיבה. הרב ליכטנשטיין פסק בדבריו, כי מותר להשתתף בטקסים צבאיים הכוללים שירת נשים, זאת מנימוקים הלכתיים המשקללים גם השלכות ציבוריות וחברתיות.

לדבריו, "ניתוח הסוגיות הללו מוביל למסקנה יש להבחין בין סוגי שירים" - ולהתיר שירים מסויימים. לטענתו, "ניתן להתיר זמר שהוא בלי קונוטציות מיניות וללא הבלטת המרכיב המיני, אם גם השומע תופס את זה בדרך כזו, ואינו נהנה מכך". בדבריו ציין הרב ליכטנשטיין שעמדה זו איננה חדשה אלא נמצאת בספרות התורנית ונפסקה בעבר הלכה למעשה ע"י פוסקים בעלי שם. בהתייחס לזירה הצבאית ולשיקול של הפוסק ביחס לסוגיית 'הנאה הבאה לאדם בעל כורחו', ציין כי בסוגיה המקורית אין הכוונה דווקא לכפייה ממש אלא לכל אילוץ או חוסר נוחות משמעותית שנגרמת.

"במדיניות פסיקה מן הראוי להקל בכל קולא לגיטימית בנושא, גם בתוך הבית פנימה, במסגרות דתיות", פוסק הרב ליכטנשטיין, חייבים לאפשר לנשים כמה שיותר ביטוי אישי ודתי. כל מי שרוצה לסמוך על זה ולהתיר שירה שאיננה גורמת להבלטת הנשיות, סומך על דעה לגיטימית לחלוטין."

האם אנחנו מוכנים לשרת רק בצבא ששומר על חומרות כאלה?

בהתייחס לעמדות הלכתיות שפסקו כי שירת נשים אסורה גם בצה"ל על אף ההיתרים הקיימים ולמרות השתתפותם של רבנים חשובים בטקסים מעין אלה לאורך השנים, דוגמת עמדתו של הרב אליקים לבנון, תהה הרב ליכטנשטיין "האם אנחנו מוכנים לשרת רק בצבא ששומר על רמה כה מחמירה של פסיקת הלכה? ההלכה עצמה מכירה במושג של שעת הדחק וצרכי הרבים כשיקולים הלכתיים. גם אם אדם באופן כללי רוצה להחמיר על עצמו ולנסות לצאת ידי חובת כל השיטות האפשריות, במקרה דנן משמעות ההחמרה היא התנתקות וויתור על השירות המשותף עם הציבור הכללי, והפרדת העם לכיתות כיתות. אם ברצוננו לשמור על שלמותו של העם, על כולנו לחפש פשרה ראויה על מנת שהמשפחה לא תהיה מרוחקת או מפולגת".

"דעתי היא כי למען חשיבות השירות, השותפות בבניין הארץ, קיום 'עזרת ישראל מיד צר', נשיאה בעול הביטחוני והנכונות לשאת גם בעול הסכנה והזכות להילחם על ארצנו - נכון וראוי מלכתחילה לסמוך על דעות מקלות יותר. ההחמרה אולי תיטיב עם היחיד אך תרסק את הכלל", הוא הוסיף.

עוד בעניין ההתנהלות בתוך צה"ל, קובע הרב ליכטנשטיין כי הסמכות ההלכתית המערכתית בצה"ל שמורה אך ורק לרבנות הצבאית - ולא לרבנים "פרטיים" הקשורים לאותם תלמידים המשרתים בצה"ל. "הפסיקה בצבא היא פסיקה של הרבנות הצבאית. כל עוד הרבנות הצבאית תפסוק במסגרת הלגיטימציה ההלכתית - היא הקובעת. המערכת לא יכולה לעבוד אחרת. לא ניתן לחייל לשרת בצבא ולנסות להכפיף את הצבא לרב הפרטי שלו. אם הרמטכ"ל רוצה פסק - זכותו וחובתו לגשת לרב הצבאי הראשי", קבע הרב ליכטנשטיין.

הרב ליכטנשטיין תמה, הן מן הפן ההלכתי והן מהזווית ההשקפתית, על פסיקתו של הרב לבנון לפיה שירת נשים בצה"ל הינה בבחינת דין "ייהרג ובל יעבור". בתגובה לדבריו תהה ראש ישיבת הר עציון: "בדבר שיש פוסקים שמתירים, היכן שמענו שאדם צריך למסור את נפשו כדי לא לסמוך על אחד הפוסקים?! גם אם הרב לבנון חולק על המתירים ופוסק לחומרא, כיצד ייתכן להורות שיש בכך משום ייהרג ואל יעבור בדבר שיש פוסקים המתירים ובנוהג שרבנים גדולים פעלו לפיו?".

בנוסף, הרב חשש להשלכות הציבוריות הרחבות של פסק כזה: "מה התנהלותנו הציבורית כעת גורמת לרמטכ"ל ולעוד עשרות אלפים בעם ישראל ומה יחשוב אדם שרואה שבשביל לשמוע זמרת יש כאן דין של 'ייהרג ובל יעבור'? כיצד ניתן לתאר את מציאות ימינו כ'שעת השמד' או לחשוב שהרמטכ"ל או מישהו בצבא שמגן עלינו ושאנו מתגייסים אליו מכניס אותנו למציאות של שעת השמד? כל מי שמתבטא כך, ראוי שייזכר בהיסטוריה שלנו - בימות השואה, במסעות הצלב, בימי הגזרות ויבחן האם בכלל ניתן להשוות בין הדברים".

על פסיקת הרב לבנון: "חוסר הבנה טוטאלית של המציאות"

"הגדרת המציאות כשעת השמד היא עיוות גמור של המציאות וחוסר הבנה טוטאלית של המושג ושל ההיסטוריה היהודית. שעת השמד היא ניסיון לעקור את התורה לחלוטין, לשרש את היהדות ולאבד את שם ישראל, כפי שניסו לעשות צוררי ישראל שהרגו, שחטו, ובחו ורצחו יהודים על כך ששמרו מצוות. כיצד ניתן לראות דמיון כלשהו בין מציאות זו לבין ויכוח על יישום מצווה, ובטח כאשר העמדה המיוצגת ע"י הצבא עולה בקנה אחד עם דעות חלק מהפוסקים?".

בסיכום דבריו פסק הרב ליכטנשטיין לתלמידיו כי השותפות בצה"ל, במסגרת ההלכה, מחייבת "עד כמה שניתן, להימנע מהמצב של 'עדרים עדרים'. כולנו בני משפחה אחת והיכולת לשרת ביחד הוא ערך רוחני". לדבריו, "לצאת ידי כל השיטות במקרה הזה של שירת נשים, פירושה לצאת מהחברה. אם לא נפנים שהם (החילונים - א.פ) באמת מאמינים שיש בכך פגיעה בנשים ובכבודן ולא ניסיון להתעמת איתנו - לא נצליח להתקדם. אותם המדברים על בואה של הגאולה צריכים לזכור שהגאולה איננה מגיעה ליחידים וגם לא לקבוצות. הגאולה, כמו ארץ ישראל, הובטחה לעם ישראל כולו. כיצד ניתן לדבר על בוא הגאולה או על הזכות לארץ ישראל ולהשמיע במקביל קולות כל כך בדלניים, ובפרט כאשר לא מדובר כאן על עניין שנוגד את ההלכה, אלא לכל היותר אימוץ של שיטה מקילה - שניתן גם בנסיבות אחרות לסמוך עליה מלכתחילה".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אז מי אשם בבחירות? השר נפתלי בנט צילום: הדס פרוש פלאש 90

ח"כים בבית היהודי נגד בנט?

קרא עוד