"בדיוק בזמן" גם בספוטיפי עקבו אחרינו גם שם
בפרק זה של בדיוק בזמן, הרבנית תרצה קלמן פותחת במשנה ובפסוקי ויקרא כדי לצייר את יום הכיפורים כפי שנעשה בבית המקדש - סדר עבודה מדוקדק, כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים, ונפילת העם על פניהם בשמע השם המפורש. מול החסר הזה בעולמנו, היא מזכירה את דברי רבי עקיבא: "לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמיים", ואת כוחו של היום עצמו לכפר גם כשאין לנו את הכלים. זהו יום שיא של פרישות וכמעט־מלאכיות - "ברוך שם" בקול רם, הפסקה מאכילה ושתייה - אך גם יום של כמיהה לבניין ולשיבה.
משם ממשיכה התנועה "מחיל אל חיל": קדושת הניתוק של כיפור יוצאת אל קדושת המעשה של סוכות. בניית הסוכה, ישיבה תחת הסכך ו"ענני הכבוד" מחזירים את הקדושה לקרקע, לבית, וליחד - "ושמחת בחגך" גם בלי עלייה לרגל בפועל. קלמן מציעה לראות במסע הזה הזמנה לאחדות, לויתור על קנאה ושנאה, ולעבודה משותפת שבה כל אחד בתפקידו "כמלאכים" - ואז לשוב להיות בני אדם, אבל עם בית (גם אם ארעי) שמחזיק את האור של יום כיפור בתוך החיים עצמם.