הבגידה הפוליטית בחרדים תהפוך לבכייה לדורות

חובשי כיפות בצבע סרוג הלכו וכרתו ברית עם אדם שכל מטרתו מלחמה באלוקי ישראל. משמעות הברית בנט-לפיד איננה רק פגיעה בציבור החרדי, כי אם בשותפות האידיאולוגית בין הציונות הדתית לחרדים. דעה

ד"ר רינה אזולאי
טו בתשרי התשעד
,
19 בספטמבר, 2013 23:11
מועצת ישע

מועצת ישעצילום: מועצת ישע

עברו חלפו להם הימים הנוראים וכעת בגדינו לבנים, אחרי כיבוס מאת בורא עולם, והנה חג הסוכות שבו עוזבים אנו את דירות הקבע שלנו ועוברים אל דירות העראי בפתח. ודווקא שם, בדירות העראי, זוכים אנו לביקורם של שבעת האושפיזין. ומדוע דווקא הם אלה שנבחרו לבקר בסוכתנו? אנו יודעים שכל השבעה התמודדו עם ניסיונות רוחניים, ועם הצורך להבחין בין אמת ושקר, בין טוב ורע, בין יצחק לישמעאל, בין יעקב לעשיו, בין מעשים הגונים למעשים שאינם הגונים, ובין אוהב לאויב.

גם אנו, בדורנו, מוכרחים לעשות את ההבחנה הזו. גם אנו צריכים לחשוב מהו השביל שבו עלינו ללכת כדי להגיע לאמת. ומהי בעצם האמת? בני הכיפות הסרוגות, כולכם אהובים ויקרים אצל בורא העולם. לא צבע הכיפה נבחן שם למעלה ואפילו לא הקוטר שלה. בורא העולם מחפש את טוהר לבבנו. אבל עליכם לדעת שהאחריות על שומרי התורה והמצוות רבה מאוד כי אתם אלה שיודעים יותר, ואמורים יותר להבין עד כמה עגום מצבם של אלו שאינם מכירים בגדולתו של ה'.

למה הדבר דומה? לאח גדול במשפחה שרואה את אחיו הקטן מכניס יד לתוך שקע חשמלי. האם עליו לשתוק? או האם עליו לומר "אני מקבל אותו כמות שהוא?" לא ולא! אח גדול חייב להרחיק את אחיו ממקור הסכנה. ואם אין הוא עושה כן, או שהדבר נובע מאדישותו כלפי אחיו, או שהוא עצמו אינו מבין את חומרת הסכנה.

המותג "חילוני" הוא מותג מסוכן משום שהוא מושתת על אובדן זהות, אי קיום תורה ומצוות ואי שמירת שבת. חילוניות היא משחק מסוכן של אנשים שאינם מבינים את הסכנה שבמעשיהם שהרי המהות שלנו כיהודים מבוססת על התורה והמצוות וכאשר אדם ניתק מחבל הטבור של התורה הוא בסכנה.

אנו מוכרחים לאהוב את "החילוני", אך גם להבין שהוא בסכנה. ומתוך אהבה זו לנסות לחלץ אותו ולייחל ליום שבו אף הוא יקבל על עצמו את שמירת התורה ומצוות. ולמרות זאת בשנה האחרונה נפל דבר בישראל. חובשי כיפות בצבע סרוג הלכו וכרתו ברית עם אדם שכל מטרתו מלחמה באלוקי ישראל. שמטרתו היא לשבור ולעקור, להרעיב ילדים ולהעליב חרדים. הוא לא מסתיר את כוונותיו - אך מחנה חובשי הכיפות הסרוגות דבק בו, ובכך הוכתמה כיפתו.

מוכרחים אנו להבין את המשמעות העמוקה של הדברים. לא רק רעב של ילדים יש כאן, לא רק קיצוצי עומק בעולם התורה, ולא רק פגיעה פוליטית אנושה במרקם העדין שבין קהילות הקודש - אלא אמירה קשה מאוד יש כאן. הרי משפט ידוע אומר "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה", ואם בחרו ראשי הציונות הדתית בחבר שונא חרדים, המשמעות של הדברים מובנת מאליה.

המשמעות הקשה של ברית זו פוגעת גם בחינוך ילדינו, שרואים אותה והם מיד עלולים להבין חלילה שאם בעלי הברית שלנו הם מתולתלים קירחים ממצוות, אולי בעצם מעשיהם לא כל כך נוראים? הברית פוגעת בנוסף גם בציבור החרדי, שהאמין שיש לו שותפים לדרך התורה והמצוות ופתאום גילה שבעלי בריתו מרדו בו, מרידה קשה מאוד.

נכון, אהבת חינם היא דבר חשוב מאוד, וכבר למדנו מהרב קוק זצ"ל על חשיבותה, אך האם אהבת חינם משמעותה עצימת עיניים מהחטא? הרי לא אהבה היא זו אלא פשע של "לא תעמוד על דם רעך"! אהבה אמתית מוכרחה להיות מעורבת עם ניסיון לתרום לזולת ולתקן אותו!

ואילו שותפות שנגררת אחרי דרך של רשע, אינה אלא כמו אותו אח גדול שרואה את אחיו משחק בתקע החשמל - ופשוט מצטרף למשחק בחדוה. מה נאמר על אח זה? ומה נאמר על אחינו הסרוגים שכרתו ברית עם אדם חילוני שאינו עובד ה'?

שכנראה גם הם עצמם אינם אוהבי ה' ואינם יראי שמיים. שהרי אם היו אוהבי ה', היו שואפים בכל מחיר להיות בני בריתם של אוהבי ה' הנותרים. ואם היו יראי שמיים, היו מזדעזעים מכל חילול שבת ומכל אמירה של פשע ומכל מעשה של פשע נגד האלוקים.

לצערנו, אין מחאה מאורגנת כנגד הפירוד מאחינו החרדים והטעויות שנגרמות בברית עם הרשע. וכי אדמה שנקרעת מאתנו חמורה היא יותר מנשמות? מנשמות אחינו החרדים שרעבים ללחם? מנשמות אחינו החילונים שאינם מבינים שהם משחקים בחשמל? ומנשמותינו אנו שהפכנו פתאום למעריצי הכיפה הקטנה והמיניאטורית, על חשבון דיוק בתורה ובמצוות?

כאמור, דברים אלה נכתבים מתוך אהבה ואחריות. אל לנו לשכוח שהציונות הדתית אינה "חילוניות" עם כיפה. אלא לזכור שיסודה הוא ברב קוק זצ"ל ובאנשים יראי שמים המקפידים על קלה כבחמורה. בסופו של יום עלינו למצוא את הדרך להתחבר מבלי לחשוש לומר ששותפות עם רשע אינה "אהבת חינם" אלא מעשה מטופש וחמור. בלי לחשוש לזעוק שאם באמת אוהבים אנו את אחינו החילונים - מוכרחים אנו לסייע להם להיות פחות חילונים ויותר מחוברים לתורה ולמצוות.

בורא העולם ממתין לנו שנתחבר למצוותיו וכמו מעפילים, מוכרחים אנו לחצות את הגבול שבין עולם התוהו אל עולם מסודר של תורה ואמונה בנכונות דרכנו, ושל חיבור אמיתי אל כל מי שכמונו גם הוא דבק בתורה ובמצוות, יהא צבע כיפתו וגודלה אשר יהיה.

ויהי רצון שנזכה בקרוב להתקיימות דברי הרב קוק זצ"ל: "הקודש מוכרח לשוב על כנו בתנועה הלאומית והציונית שלנו, כי רק עמו מקור חיים, ואז יחיה הוא בכוחו גם את ערכי החול, אשר הוכנו ואשר עוד יוכנו להיות למסעדים, וזאת תהיה לנו דרך התשובה אשר תרפאנו מכל מחלותינו

ותקרב את גאולתנו השלימה במהרה בימינו אמן".

(חזון הגאולה, עמ` קסט-קע)

הכותבת היא מרצה למחשבים בקמפוס לוסטיג בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שוטרים בפעולה. ארכיון צילום: פלאש 90. הדס פרוש

שני אזרחים נעצרו בחשד שמכרו מסכות N95 פגומות במיליוני שקלים

קרא עוד