גם מערכת החינוך רואה את בתי הספר כבייביסיטר לילדים

חולשתה הערכית של מערכת החינוך בישראל נחשפה במלוא עוצמתה בתקופת הקורונה. למערכת החינוך לא היתה כל אמירה באשר לערכם ולחיוניותם של חינוך והשכלה. בשונה מכל שאר ענפי המשק

חדשות כיפה מאיר קראוס 03/06/20 10:44 יא בסיון התשפ

גם מערכת החינוך רואה את בתי הספר כבייביסיטר לילדים
בית ספר, צילום: shutterstock

חולשתה הערכית של מערכת החינוך בישראל נחשפה במלוא עוצמתה בתקופת הקורונה. למערכת החינוך לא היתה כל אמירה באשר לערכם ולחיוניותם של חינוך והשכלה. בשונה מכל שאר ענפי המשק, היא לא התמודדה לקיים את פעילותה ולו באופן חלקי, ולו בתחום תוכן כלשהו, או בשלב גיל כלשהו. משרד האוצר קיים מאבק לשמר את הפעילות המשקית בהיקף של לפחות 15% גם ברגעים הקשים של המגפה עת מספרי החולים והמתים טיפסו מעלה במהירות. כך גורמים נוספים נאבקו לשמר פעילות מינימאלית בתחומם. מערכת החינוך, לעומתם, נראתה כמתמסרת למגיפה ולצרכי השוק. מוסדות החינוך סגרו את שעריהם כנגזרת של מערכת הבריאות ופתחו אותם מחדש כנגזרת של שוק העבודה. השתיקה הערכית הרועמת היתה למעשה אמירה בוטה שמשמעה: מערכת החינוך אין בה ערך מצד עצמה, היא ה'שמרטף' של ילדי ישראל בעת שהוריהם נדרשים לעבוד.

מערכת החינוך יכולה היתה להשמיע קול אחר. היא היתה יכולה להציג תפיסת עולם חינוכית הומניסטית הטוענת לערכו ולחיוניותו של חינוך, היא יכולה היתה לטעון כי עשייה חינוכית ולימודית היא ממהותה של רוח האדם ולתבוע בשל כך את קיומה של פעילות חינוכית ולו חלקית, גם בשעת סכנה.

העמדה הערכית-חינוכית הזאת לא עלתה ולא נדונה, ולא היה לה שום ביטוי ציבורי. כמה מצערת, כואבת ומדאיגה העובדה כי המרחב היחידי בו עלה לדיון ערכם של חינוך ולימוד היה בציבור החרדי. אך אין צורך להזדקק דווקא לחברה החרדית. יש מדינות שמנהיגיהן התייחסו לערכו של החינוך כמרכיב במדיניות שנקטו במסגרת המאבק בקורונה, ואף הציגו זאת בציבור.

האחריות אינה מוטלת רק על כתפי משרד החינוך. השתיקה הערכית הרועמת משקפת במידה לא מעטה את תרבותה וערכיה של החברה הישראלית והיא עולה בקנה אחד עם ההמרה המתמשכת של מטרת החינוך מתפיסה הומניסטית שעניינה פיתוח רוח האדם כערך כשלעצמו לתפיסה אינסטרומנטלית גרידא, שבראש מעייניה יכולת ההשתכרות של בוגר המערכת.

הערך של לימוד תורה במסורת היהודית מבטא במובהק תפיסה הומניסטית של חינוך, וההיסטוריה היהודית מעלה על נס את אלה שמסרו נפשם על לימוד תורה. לא למותר לצפות שמדינת ישראל הטוענת להיותה מדינה יהודית ודמוקרטית תקיים זיקה עם מקורות ההשראה של תרבותה ותעניק לחינוך וללימוד את הערך שהם ראויים לו.

שאלת ערכו ומטרתו של החינוך היא שאלה מכוננת ודרמטית, והתשובה שהחברה בישראל תעניק לה תשליך על תרבותה, אופיה ועתידה של החברה הישראלית יותר מכל שאלה אחרת.

 

מאיר קראוס, עמית מחקר מכון שלום הרטמן, לשעבר ראש מנהל החינוך של ירושלים

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן