למה בעצם לא חוזרים לבתי הכנסת?

לחלק מאיתנו יש תחושה שהציבור הדתי הפך לילד כאפות של מקבלי ההחלטות כשזה רק מתאפשר להם. האם ההחלטה על אי פתיחת בתי הכנסת היא חלק מזה? הרהורים בנושא

חדשות כיפה הרב יהודה דהן 17/05/20 14:12 כג באייר התשפ

למה בעצם לא חוזרים לבתי הכנסת?
מתגעגעים לבית הכנסת, צילום: shutterstock

בימים האחרונים עולה תחושה בקהילות שונות בארץ שפקעה כבר הסבלנות ורוצים לחזור לבתי הכנסת.
אולי זה הזמן שעשה את שלו (כמה אפשר להתפלל בבית או במרפסת).
אולי מסדי הנתונים שמראים ירידה בתחלואה ובתמותה. תודה לאל.
אולי אלו גלי החום הכבדים שממשמשים ומעמידים את המתפללים במניינים בחוץ בהתמודדות קשה..
אולי גם תחושות קמאיות של זלזול בערכי המסורת והתפילה, אל מול מקומות פנאי, מסחר ולימודים במרחב הציבורי, מצד מקבלי ההחלטות..

האם באמת הגיע הזמן לחזור אל בתי הכנסת?

על השאלה הזו  - כמובן שקטונתי מלענות, ולא אכניס ראשי במקומם של מומחים המוסמכים ואחראים על ניהול המשבר. וגם אם היה לי דוקטורט ברפואה או בווירולוגיה לא הייתי ממהר לענות..

אבל בכל זאת עולים בהקשר הזה כמה דברים במחשבתי:

איש הישר בעיניו יעשה? כיון שסוגיה זו נוגעת לבריאות הציבור, והשלכותיה הבריאותיות וגם הנוספות קשורות למעגלים ציבוריים וקהילתיים – נכון לנהל את המשבר והתפקוד בו ברמה הקהילתית ולא כל אחד ימציא לעצמו פתרון.

למה? ככה?! מותר לנו לדרוש תשובות ולקבל – מדוע בקניונים ובחדרי כושר ואפילו חדרי טיפולים פסיכולוגיים הותרה הכניסה לחדר סגור ולבתי הכנסת לא? אנחנו רוצים להבין את ההנחיות מדוע בתי הכנסת עדיין סגורים לא משום שאנו רוצים לערער עליהן אלא משום שאנו רוצים להקפיד עליהן.

פלפולי חילוקים בהלכות בריאות הציבור  - עד שמישהו יתעורר להסביר לציבור מדוע לא נכנסים עדיין לבית הכנסת ניתן לומר שאפילו בהתבוננות לא מקצועית ניתן להצביע על הבדלים בין המקומות שנפתחו לבתי הכנסת:

  1. הגם שיש חשיבות בכניסה לבתי הכנסת שקדושה יש בהם ונקראים מקדש מעט, לרוב גם במקומות בהם בתי הכנסת נפתחו  - עדיין מקיימים תפילות בשטח פתוח. לכן התפילות עצמן לא מתבטלות.
  2. במקומות רבים שנפתחו  - היו כרוכים בנזקים כלכליים ובקשיי פרנסה, מה שלא קיים כל כך כאן.
  3. העובדה שבית הכנסת הוא אינו מקום שבבעלות ממשית של אף אדם מקשה על הפעלתו בתנאי קורונה. לעומת זאת בעל עסק המתחייב על הפעלת העסק לפי הכללים וההנחיות, מקיימו תחת המגבלות המוכתבות לו.
  4. בית הכנסת הוא מקום שברגע שיפתח  - כמעט כולם יראו חובה לחזור ולהתפלל בו , וקשה יהיה להם להמנע.
  5. בבית הכנסת הקרבה בין אנשים היא ממושכת ובהתמדה של שלוש פעמים ביום.
  6. הניסיון הוכיח שבימי תחילת המשבר הדבקות רבות התרחשו בבתי כנסת.
  7. בחלק מהמקומות שנפתחו, מגיעה בעיקר אוכלוסיה צעירה החשופה לסיכון הקורונה באחוזים הרבה יותר נמוכים. לעומת זאת , לבית הכנסת נוכחת גם אוכלוסיה מבוגרת.

נעשה ונשמע   - עד שאנו מקבלים תשובות וגם אחרי, כדאי ללכת בדרך של אמון. אמון במערכות הציבוריות , בממשלה ובמשרדיה. בעידן שהציניות מועלית על נס במרחב הציבורי, כמו גם הפוזיציה, השחיתות והאינטרס האישי  - לא יזיק לנו, לבריאות החברתית שלנו לפתח יותר רגש של אמון. לא חייבים לרקוד בעיוורון אחרי החלילן ששוחט כל פרה קדושה המזדמנת בדרכו. אנחנו נעשה ונשמע. נעשה את המוטל עלינו ונקיים את ההנחיות ונשמע את ההגיון הטמון בהם.

אין בעל הנס מכיר בנסו – דווקא במציאות של העדר חיי בית הכנסת מלאים נוכל להתבונן מבחוץ ולהודות על הסטארט -אפ  היהודי המופלא הזה שנקרא בית כנסת וקהילה עם כל מה שהוא מביא. עם היכולת לשיר ולהתפלל יחד. לשמוח ולהתאבל יחד. לשים לב לבעיה של חבר בהיפקד מושבו בבית הכנסת. ומן המקום הזה אנו מזמינים את כל אחינו בחברה הישראלית  - לכו על זה. מורשה. קהילה. יעקב.

הערה אחרונה על תחושות בטן לא נעימות  - לפעמים אסור להיתמם. לחלק מאיתנו יש תחושה שהציבור הדתי הפך לילד כאפות של מקבלי ההחלטות כשזה רק מתאפשר להם. אולי דווקא במקום הזה כדאי לזכור שלא רק מפיהם אנו חיים, וגם אם מצד מקבלי ההחלטות מישהו מפלה לרעה את המתקנים הדתיים – יתכן שהדבר עולה לנחת רוח לפני ה' יתברך בשמירה גבוהה יותר על קדושת החיים  - ואחרי הכל זה באמת מה שחשוב לנו!

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה , גם אם הוא מרגיש שבמקומות מסויימים היא ארוכה מדי..

 

הרב יהודה דהן, מבוגרי התוכנית עשה לך רב, רב מושב כפר חסידים, רב במכון הגבוה לתורה בבר אילן ודיין בבתי הדין 'גזית' של ארץ חמדה

 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן