שאלה: רב אחד התיר שסופר סת"ם יעשה שימוש ברובוט רב־זרועות, שיאפשר לו לכתוב כמה ספרי תורה בו בזמן, ורק את שם ד' יכתוב הסופר בכתב ידו. בעקבות זה מחיר ספר תורה יוזל אופן דרמטי, וגם יפי האותיות ושלמותן בספר המודפס באופן ממוחשב עשויים להיות ברמה גבוהה יותר, ובכך קהילות קטנות יוכלו להרשות לעצמן ספר תורה מהודר.
תשובה:
א', הרב המציע רעיון זה, בעצמו העיר שיש פוסקים שנטו להתיר כתיבת סת"ם בדפוס (מ"א לב, נז. ט"ז יו"ד רעא סק"ח), אלא שרוב הפוסקים מחמירים בזה (פת"ש שם סק"כ). הוא העיר שהתייחסו לדפוס שהיה בזמנם, צביעת גלופה בדיו והצמדת נייר או קלף לגלופה.
אמנם יש שלא ייחסו להפעלה חשמלית את לחיצת האדם על המפסק, ודנו אותו כגרמא בלבד, מ'כח שני' ואילך, אך למעשה רבים מקלים בציצית מכונה ובמצה והוא הדין כאן (עיין בהרחבה בשו"ת יחוה דעת א, יד).
ב', קודם כל, יש מחלוקת לגבי ציצית ששזירתה וטוויתה נעשו במכונה. הגרי"י וייס בשו"ת מנחת יצחק (ב, צו-צז) אסר, כיוון שיש צורך גם בכוח גברא ואין המצב כן במכונה מלבד בהתחלה, וכן צריך לשמה בכל תהליך העשייה. אמנם מרן הרב קוק בשו"ת משפט כהן (ס' לג), החזון איש (ציצית ס' ו) ושו"ת הר צבי (או"ח א, י) מתירים, כיוון שסוברים שלא צריך כוח גברא בעשיית ציצית ורק צריך לשמה בהתחלה. כתב בשו"ת ציץ אליעזר (ו, ט"ו) שעדיף ציצית לא ממכונה, אך המיקל יש לו על מי לסמוך. אפילו המחמירים מתירים בשעת הדחק, כמו שכתוב בשערי הלכה ומנהג (א, י), שהרבי הרש"ב מליובאוויטש התיר בעת מלחמה ושעת חירום ציצית מכונה.
ויש גם מחלוקת גדולה לגבי מצות מכונה (עיין מה שכתבנו באריכות בפירוש על הקצשו"ע קי, ט. ושו"ת "הכל בסדר" ערך מצה).
ג', אבל אפילו למתירים בענין לשמה, יש לחלק בנידון דידן בין ציצית מכונה ומצה מכונה לבין סת"ם מכונה, הרי אין זה כמו מצה או ציצית שצריך כוונה, כלומר לשמה (ואפשר לעשות ג"כ כאן מלבד השם ד' כפי שהרב ציין), אלא צריך שאדם יכתוב כמו שכתוב בתורה "וכתבתם" (דברים ו, ט. יא, כ), "כתבו לכם" (שם לא, יט). לכן אין דרך להכשיר את הספר, ולו רק מהסיבה שאין כאן משיכת קולמוס ע"י כח גברא, גם סופר שיקח דיו ויזרוק אותו על הקלף ויצא אות, יהיה פסול כיון שצריך משיכת קולמוס, וצריך שיהא ע"י כח גברא.
ג', לפני כמה שנים, הג"ר יצחק עבאדי, פוסק בלייקווד באמריקה, התיר להשתמש בספר תורה שנכתב בדפוס משי, בטענה שהדיו שנשפך על הרשת על ידי כח גברא, ולכן הוא נחשב דרך כתיבה, וגם שאפשר לעשות כן לשמה (עיין שו"ת אור יצחק ח"א יו"ד סי' נג). אבל לא היה אחד מגדולי ישראל שהתיר את הדבר. והוא הדין כאן.
ד', לגבי הטענות של המחיר והאפשרות של קהילות קטנות להשיג ספרי תורה מהודרים, ב"ה לא אלמן ישראל, ויש בתי כנסת רבים בכל העולם בהם ארונות הקודש מלאים ללא מקום בספרי תורה במצב מהודר, וצריך לארגן דרך לשאול ספרי תורה למקומות שאין להם, הרי התורם יהיה שמח מאוד אם ספר התורה שהוא תרם יהיה נקרא כל שבת במקום לשבת דום בארון הקודש.
ה', אגב, מה שכאן נוסיף בענין מחשבים וספרי תורה, הוא השאלה אם אם יש חיוב לבדוק ס"ת ע"י מחשב. בשו"ת משנה הלכות (טו, נו) מתנגד כי בכל הדורות מאז מתן תורה לא בדקו על ידי בדיקת מחשב וכשמצאו טעויות תיקנו. ויש אומרים שראוי ומומלץ לבדוק בגלל הבעיות אבל לא חייבים (שו"ת מנחת יצחק י, פט. שו"ת קנין תורה בהלכה ה, קו. שו"ת תשובות והנהגות ב, צט. ג, שכו). אך בשו"ת שבט הלוי (ז, ב-ג. ח, י) מחייב בדיקה, כיוון שבדקו ומצאו שב-80% מספרי תורה יש טעויות. וכן בהכנסת ספר תורה בבית מדרשו של חסידי באבוב בלונדון, האדמו"ר רבי שלמה [השני] מבאבוב אמר שחייבים לבדוק ס"ת במחשב, ומה שלא נהגו בעבר, כי יש ירידות הדורות, והביא ראיה מדברי הטור (יו"ד סי' קפג) מה שאינינו מהבדלים בין נידה לזיבה: "משרבו הגלויות ותכפו הצרות ונתמעטו הלבבות חשו שמא יבואו לטעות באיסור כרת" (קובץ כרם שלמה ח"ב עמ' רסז והלאה). והאדמו"ר אמרי סופר מערלוי החמיר שלא לברך ולקרות בס"ת שלא עבר הגהת מחשב, כי אמנם אנו סומכים על חזקה ורוב, מעשה בכל יום שבשעת קריאת התורה נמצאו ס"ת ספולים לרוב. ברם בשנת תשנ"ז כשהיה בשבת בצפת, והוציאו במנחה את הס"ת של המגיד הק' מטשערנוביל (הנמצא בקלויז טשערנוביל בצפת), עשה האמרי סופר התרת נדרים ועלה לתורה, למרות שהס"ת לא נבדק במחשב (הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' עו הערה ז).
על כן, אנו אומרים שראוי לבדוק ספר תורה על ידי מחשב, אבל לא חייבים. וכן כתב בפסקי תשובות (קמג אות ו).