פסיקה בספק: מדוע לגייר תינוק מתרומת ביצית?

טכנולוגיות פריון מלאכותיות הולכות ונעשות תופעה רווחת יותר ויותר. האם מציאות חברתית משתנה היא שיקול הלכתי? בית הדין הרבני יכול לטעון שתפקידו לחוש לכל ספק קל שבקלים. אולם מה תהיה התוצאה?

חדשות כיפה פרופ' אבישלום וסטרייך 26/11/19 14:38 כח בחשון התשפ

פסיקה בספק: מדוע לגייר תינוק מתרומת ביצית?
פרופ' אבישלום וסטרייך, צילום: נתנאל טוביאס, באדיבות מכון הרטמן

בית הדין בבאר שבע פסק לפני כמה ימים כי ילד שנולד מתרומת ביצית חייב גיור מחמת הספק. זו לא הפעם הראשונה שמתעורר ספק באשר למעמדו של ילד שנולד בהפריה מלאכותית: מזה כמה עשורים, מרגע לידתה של הטכנולוגיה החדשה, התחבטו פוסקי הלכה בשאלת הזיקה בין הילד להוריו, ובעיקר מי נחשבת לאימו. בתחילת הדרך נטו הפוסקים לראות באם הפונדקאית את אימו של היילוד, אולם במשך השנים נטתה המטוטלת לכיוונה של האם הגנטית. ומכל מקום, מן הספק לא יצאנו, ולפיכך, כשאחת האימהות המעורבות בתהליך אינה יהודיה, צריך הילד גיור מחמת הספק.

אלא שבית הדין בבאר שבע הלך רחוק יותר. במקרה המדובר לא היה מדובר בתרומת ביצית מחו"ל (או בפונדקאות בחו"ל), אלא בתרומת ביצית שניתנה – בעילום שם – מאישה בארץ הרשומה במרשם האוכלוסין כיהודייה.  בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, בית הדין דרש ליצור מנגנון שיבדוק את יהדותה של בעלת הביצית, ומשהרשות לכך לא ניתנה, קבעו הדיינים כי לנוכח חוסר האמינות של מרשם האוכלוסין, לא ניתן לקבוע את יהדותו של הילד. הדיינים גם פסקו בניגוד לחוות דעת הלכתית שהוצגה בפניהם מטעם היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, ומבלי לנמק יתר על המידה. כמובן שההשלכות העתידיות משמעותיות: צורך בגיור הילד (גם אם מספק), מניעה מלהינשא בארץ כדת משה וישראל ועוד.

אם בוחנים את המקרה שהובא לבית הדין בבאר שבע מגלים די בקלות שמדובר בספק על גבי ספק ("ספק-ספיקא" בשפה ההלכתית), ואף פחות מכך: ראשית, ישנו הספק אם ילד שנולד לתורמת ביצית לא יהודייה ולאם נושאת יהודייה נחשב כיהודי. לפיכך, גם אם ברור שתורמת הביצית אינה יהודייה, אנחנו במצב הלכתי של ספק אם הילד צריך גיור. שנית, גם אם מחמירים ודורשים גיור במקרה כזה, התיק שהובא לדיינים המדוברים שונה, שהרי רוב רובן של תורמות הביצית בארץ הן יהודיות, והספק שמא מדובר בתורמת ביצית שאינה יהודייה קלוש למדי. אז נכון שיש נשים הרשומות במרשם האוכלוסין כיהודיות אך הן אינן יהודיות על פי ההלכה (כפי שטען בית הדין), אולם מספרן היחסי של אלו זניח והחשש רחוק ביותר.

מדוע אם כן אימץ בית הדין קו מחמיר? או שאולי עלינו לשאול דווקא מן הצד השני – מדוע לא? מדוע לא נלך "על בטוח" ונוודא את יהדותו של הילד הנולד? ההסבר ה"פוליטי" כמעט מתבקש: בית הדין מעוניין להרחיב את סמכויותיו, ולפקח על הליכים של תרומת ביציות (ובמידת האפשר גם על מרשם האוכלוסין), גם במקום שבו הדברים אינם הכרחיים. מאבקי סמכות מלווים את דיני המשפחה בישראל מזה עשורים, והנה לפנינו דוגמה נוספת לכך. אלא שהסבר בכיוון זה, מכעיס ככל שיהיה, איננו מספיק. הוא מחמיץ רבדים מהותיים של הוויכוח, חשובים לא פחות, הנוגעים למדיניות חברתית-הלכתית בחברה משתנה, רבדים שאף בית הדין עצמו, מנקודת מבט הלכתית ומתוך אינטרס מוסדי, יכול וצריך להסכים עימם.

טכנולוגיות פריון מלאכותיות הולכות ונעשות תופעה רווחת יותר ויותר. יש בהן מענה לזוגות רבים, שבעבר לא היה ביכולתם להביא ילד לעולם. אלא שההסתייעות באדם שלישי (אם פונדקאית או תורמת ביצית) אינה פשוטה לשני הצדדים. בעולם גלובלי היא גם מערבת לעתים גורמים מחוץ לישראל. מדובר בצעד לא פשוט, הנעשה במסירות נפש וגוף, ודורש מחיר לא קל. האנונימיות (בתרומת ביציות) חשובה לעיתים להצלחתו של התהליך, ולהסכמה של משתתפיו ליטול בו חלק.

האם מציאות חברתית משתנה היא שיקול הלכתי? בית הדין הרבני יכול לטעון שתפקידו לחוש לכל ספק קל שבקלים. אולם מה תהיה התוצאה? ככל שיוטלו מגבלות לא הכרחיות, התופעה לא תצטמצם, אלא אדרבה, יתרבו ילדים שמעמדם מסופק: הם לא יוגדרו בוודאות כיהודים, ובעתיד לא יוכלו להינשא כדת משה וישראל בלי לעבור תהליך של גיור. האם יצירה מכוונת שכזו של "ספקות" היא אינטרס הלכתי?

אין כמעט נושא שאין לגביו מחלוקת, הזכיר הרב שלמה דיכובסקי כשפרש מבית הדין הגדול, ובכל זאת הוא קורא לחבריו הדיינים להכריע - גם אם ההכרעה אינה "גלאט". בית הדין נדרש לזהות אם החמרה במצב מסוים לא תביא בסופו של דבר לתקלה חמורה יותר ולחורבן, ולשם כך יש "לקחת אחריות ולקחת סיכונים". בית הדין בענייננו עשוי להציג עצמו כשומר הסף, אולם החלטתו דווקא מעמיקה את הבעייתיות. במקום להסיר ספקות, הוא מעורר אותם מרבצם, מעצים אותם ויוצר מצוקה חדשה - לפרט ולחברה.

 

פרופ' אבישלום וסטרייך, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועמית מחקר במכון הרטמן

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן