הרב אבינר: למה להצביע לנעם? כי רכבת דוהרת לאיבוד האנושיות והריסת המשפחה

ש: למה מפלגת נועם  אינה מדברת תמיד בנועם?
ת: הנועם אינו דווקא הצגה דיבורית אלא יחס נפשי.  כאשר הבית הולך ונשרף, יש לצעוק בקולי קולות: הצילו!

ש: במה הבית נשרף, לכאורה הכל הולך על מי מנוחות במדינתנו?
ת: פצצה מתקתקת, רכבת דוהרת לאיבוד האנושיות, כגון על ידי הריסת המשפחה הבריאה הנורמלית.

ש: למה שלא ניתן לכל אחד לעשות כרצונו ברשות היחיד שלו?  האם יש מקום לכפיה דתית?
ת: אין כאן כפיה פרטית, אלא הצלת רשות הרבים משקר ואי נורמליות.

ש: אנחנו אומרים שיש כאן אי נורמליות, אך אנו נתפסים כבעלי דעות חשוכות, פרימיטיביות, בניגוד לעולם המתקדם?
ת: הריסת המשפחה ועוד צרות מוסריות הן החשוכות והמזיקות, גם אם עוטפים השקפות אלו במילים יפות כמו שעשו הסופיסטים. 

ש: בכל זאת הרבנים שמתבטאים בתקיפות מאבדים את אהדת הקהל ומתוך כך מתמעטת השפעתם?
ת: א. רוב העם היושב בציון הוא נורמלי, יודע באיזה כיוון נמצאת האמת, גם אם הם מפחדים לבטא זאת מול טרוריזם אינטלקטואלי.  ב. מי שמחפש מחמאות, לא יוכל להיות רב, לא יוכל להיות מנהיג, רק יוכל להיות מונהג על ידי דעת הקהל ולא להוביל.

ש: רבנים לא אמורים להיות עדינים?
ת: תלוי מתי.  תלוי אם זו עת שלום או עת מלחמה.  במלחמה כמו במלחמה, A La Guerre Comme A La Guerre.  מי שירא ורך לבב, ילך וישוב לביתו.

ש: מה עם אהבת חינם?
ת: זו אהבת חינם!  כך כותב רבי יהונתן אייבשיץ בספר יערות דבש:  מי שרואה את חברו הולך בדרך לא טובה ,שותק ונותן לו לטבוע  בנהר, זו שנאת חינם.  "אם לא ימחה בידו כלל, אוי ואבוי, היש לך שונא גדול מזה, רואה חברו טובע בנהר, ואין מוחה בו, זו שנאת חינם".

ש: אבל מה עם ערך החופש?
ת: חופש אמיתי אינו חופש להתאבד התאבדות פיזית או נפשית, אלא חופש אמיתי הוא להיות נאמן לטבעו.

ש: אבל מה אנו אשמים במה שאחרים עושים?
ת: אנו לא אשמים אבל אנו אחראים. אבל אם אנינו עושים כלום אלא צופים בשתיקה ,אנו אשמים.  בספרו "דברי הרב", הגרי"ד סולוביצ'יק כותב כי השתיקה מול רוח הזמן הקלוקלת, היא דומיית מות ואדישות, אי נורמליות והנחת תנועת שקר המתגברת במחנה ישראל וסוחפת את ההמון, ושתיקה זו סופה להחריב את ביתה לשכח תלמודה ולחלל שם שמים (עמ' כא).

ש: המצב מייאש.  מה יהיה?
ת: המצב לא מייאש.  הכל יבוא על תיקונו.  נתגבר על כל המשברים.  אך לא על ידי בטלנות ועצלנות.  וכן כותב עוד הגרי"ד סולוביצ'יק: הרבנות זקוקה לאנשים תקיפי הדעת והשכל, אנשי מלחמה שאינם שואפים למחמאות שאין בהם ממש, ושאינם רודפים אחרי דברי חנופה שמוציאים את האדם מן העולם.  היהדות הנאמנה מבקשת לה מנהיגים דתיים.  שיוכיחו את העם, שינהיגו, לא שיונהגו, שיקהילו קהילות ברבים ויאמרו להם דבר ד' – זו הלכה, שיאחזו ספר תורה בחיקיהם, בשווקים וברהובות ויפיצו את אורה וזיוה.  הרבנות אינה מקום מקלט בעד מוגים ורכי לב ( עמ' כד-כה)!
וגם אנו, מפלגת נועם, אשרינו שזכינו למנהיג אמיתי, אמיץ כח, תלמיד חכם גדול וצדיק גדול.  

[ראיין: הרב מרדכי ציון]