הדרך השלישית: יהדות קשובה ומכילה

הציבור נותר עם בחירה פוליטית בלתי מתקבלת על הדעת, בין דחיקת העיסוק בזהות היהודית הצידה לבין אימוץ תפיסת עולם יהודית בדלנית של רבנים חרד"לים | דעה

חדשות כיפה אלעד קפלן 04/07/19 18:45 א בתמוז התשעט

הדרך השלישית: יהדות קשובה ומכילה
אלעד קפלן, צילום: דוברות עתים

בין הראשונים להתריע על אובדן הדרך הפוליטי של נציגי הציונות הדתית הם דווקא הרבנים החרד"לים. השבוע פרסמו כמה מהם גילוי דעת בו הם דורשים להשיב את "נושא יהדותה של מדינת ישראל כנושא מרכזי של המפלגה הדתית לאומית". אכן, בשנים האחרונות ניכר כי ישנה התמקדות כמעט בלעדית בנושאים ביטחוניים ומשפטיים, שנוגעים בעיקר לסדר יום מדיני. נושאים אלו הם כמובן חשובים, אך אסור להשאיר בשוליים נושאים שחיוניים לעיצוב זהותה היהודית של מדינת ישראל: דאגה לגר, ליתום ולאלמנה, חיבור בין ישראל ויהדות התפוצות וביסוס חזון קיבוץ הגלויות. 

האירוניה היא שאותם רבנים שחתמו על גילוי הדעת, מבקשים לחזק דווקא את אותם גורמים שהביאו בשנים האחרונות לפגיעה בזהותה היהודית של מדינת ישראל: שליטת הממסד הדתי על דיני המעמד האישי, שיח פוגעני כלפי יהדות התפוצות והדרת נשים במרחב הציבורי. הרב שלמה אבינר, אחד החותמים המרכזיים על המסמך, אף הבהיר בראיון ברשת ב' כי הוא מתנגד לא רק למינויה של איילת שקד לעמוד בראש הרשימה אלא אף למינוי של אישה דתייה, שכן "המערבולת המסובכת של הפוליטיקה היא לא זירה בשביל התפקיד הנשי". אמירות כאלו יוצרות יהדות מנותקת ומרוחקת, שאינה רלוונטית לחברה הישראלית ולאף לא לחברה הדתית בה נשים תופסות עם השנים יותר ויותר עמדות סמכות.

הציבור נותר עם בחירה פוליטית בלתי מתקבלת על הדעת בין דחיקת העיסוק בזהות היהודית הצידה לבין אימוץ תפיסת עולם יהודית בדלנית של רבנים חרד"לים.

אנחנו זקוקים לדרך שלישית. דרך שאינה מבקשת לבחור בין ויתור על תפיסת עולם יהודית לבין יהדות סגורה ומנותקת. דרך שחוזרת למה שהציונות-הדתית תמיד ביקשה להיות: המקף המחבר. דרך בה מחזקים את דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית - לא כשתי מדינות סותרות השלובות זו בזו בעל כורחן, אלא מתוך שיח ושותפות כי ערכים יהודים ודמוקרטים הם בנפשנו. בדרך זו צועדים אלו המבקשים יותר יהדות ופחות כפייה, אלו שחפצים באחדות העם היהודי ובחיבורים בין קהילות, ואלו שאינם רואים במנהיגות נשית תורנית וציבורית איום על היהדות אלא סממן לכוחה ופריחתה של הדת היהודית. צריך להחזיר את הקולות הללו למרכז הבמה של הציונות הדתית.

במשך זמן רב מדי הזירה היהודית במרחב הפוליטי הופקרה לחוגים הקיצוניים ביותר בחברה הדתית והחרדית, שחושבים שחיזוק דמותה היהודית של מדינת ישראל פירושה לתת להם יותר כוח ושליטה על חייהם של כלל האזרחים – ולא דאגה לחברה כולה. הגיע הזמן לדרוש חזרה את המפתחות. לציונות הדתית יש תפקיד חשוב בעיצוב פניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – וזה יכול לקרות רק אם תשוב להאמין ביהדות שמלכדת ומאחדת את עם ישראל.

עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל ארגון 'עתים'

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן