הספר שדוד זיני הכניס לדיון הביטחוני מספר סיפור גדול הרבה יותר

הספר "מנות הלוי" של רבי שלמה אלקבץ נכח בדיון ביטחוני בימים הראשונים למבצע "שאגת הארי". את הספר הכניס ראש השב"כ דוד זיני והוא צולם בוידיאו שהופץ מתוך הדיון. המעשה (התמים) הזה של זיני מקפל בתוכו שינוי מעניין שעבר על האגף התורני בציונות הדתית בנוגע לשירות בצבא, ממלכתיות, מקצועיות והפחד מלהוריד את הכיפה.

בין דרור וינברג לדוד זיני

בתור נער דתי-לאומי אתה גדל על סיפורי גבורה צבאיים, בעיקר של קצינים חובשי כיפה. להבדיל מזיני שהוא סיפור הצלחה חי שכזה, אחד הנופלים המהוללים הוא אל"מ דרור וינברג שנפל בחברון בשנת 2002. שניהם, וינברג וזיני, גדלו במוסדות ה-חינוך של הציונות הדתית ובהיותם אנשי צבא בכירים התקרבו לרבנים מישיבת הר המור: וינברג לרב עודד וולנסקי וזיני לרב יהושע צוקרמן.

שמונה שנים אחרי נפילתו של אל"מ דרור וינברג יצא עליו הספר "וקראתם דרור" שכתבה רונית לוינשטיין-מלץ. אחד הקטעים הזכורים והמצוטטים בספר הוא של בניה, "מכיניסט מורעל", שמתאר שיחה של וינברג במכינה בהיותו אלוף משנה. הוא שואל את המכיניסטים מה זה להיות חייל דתי טוב. אחרי תשובות מתבקשות כמו ציצית, תפילין והקפדה על תפילות, וינברג עונה בעצמו.

דרור ויינברג ז"ל, צילום: Adir.sh by wikipedia

"חייל שמנקה את הנשק היטב בלי חיפופים, שלא שובר שמירה, שלומד את הציר בעל פה... חייל דתי צריך להיות מאה אחוז דתי. אבל הוא גם צריך להיות מאה אחוז חייל", הוא מציב רף גבוה. בסצינה אחרת בספר וינברג מתווכח עם חבריו שיום הכיפורים שהם העבירו במארב היה אחד מימי הכיפורים הכי קדושים שלו. "לי זה נראה עבודת ה' בקדושה יתרה!", הוא כועס על חבריו שמתבאסים על הכיפור האבוד.

צבא לא לשם שמים?

התפיסה הזו היא התפיסה הקודמת ששלטה בכיפה: בזמן שאתה בצבא, תהיה בצבא עד הסוף. לנקות את הנשק ביסודיות זה ערך דתי, אולי יותר מתפילת ערבית. אין צורך לנסות לדחוף תפילת נעילה תוך כדי המארב. אלא שנראה שהתפיסה הזו התעדכנה, אולי לאור נתונים על יציאה בשאלה בצבא. התפיסה המעודכנת גלומה במעשה של זיני: נכון שאתה בדיון ביטחוני דרמטי או במארב חשוב, אבל אל תשכח את תפילת ערבית ואת מסכת תענית.

אחד הארגונים שמבטאים את התפיסה החדשה הזו הוא ארגון "צל"ש", ראשי תיבות "צבא לשם שמים". כבר מהשם מבינים את האפולוגטיקה. הארגון הוקם בשנת 2013 על ידי הרב פרץ אינהורן שלמד ולימד במכינת עצמונה. אחת מפעילויות הדגל של הארגון היא הדפסת גמרות כיס מחולקות שיעזרו לך להישאר קשור לעולם התורה ולבית המדרש. "הגנה על העם היהודי ועל ארץ ישראל היא זכות ומצווה - יחד עם זאת, השירות הצבאי טומן בחובו אתגרים דתיים ורגשיים", נכתב באתר הארגון.

על מה שמים את הדגש

החל מוינברג, דרך צל"ש ועד זיני, נדמה שאפשר לסמן את תחילת העשור הקודם כזמן היפוך המגמה. נדגיש: דרור וינברג לא אומר לחפף ביהדות והרב פרץ לא אומר לחפף בחיילות, להפך. הם קוראים למצוינות בשניהם, השאלה היא על מה שמים את הדגש. כשזיני מגיע עם ספר קודש לדיון ביטחוני ודואג להניח אותו על השולחן במקום גלוי לעין - יש כאן יותר מרמז לתשובה.