לוסי אהריש עצבנה גם אותי אבל לא מהסיבה שחשבתם

1. חברת הכנסת מהאופוזיציה שמביאה משב רוח רענן

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה מכחול לבן הגיעה השבוע לאולפן כיפה ונתנה לי קצת תקווה. כחברת אופוזיציה היא הביעה רצון נחרץ להחליף את נתניהו, שזה מובן והגיוני, אבל גם לא התחייבה לבחירות חוזרות ונשנות אם הדבר לא יצלח. "אנחנו רוצים להחליף את נתניהו. היה ולא הצלחנו, אנחנו לא אומרים ללכת שוב ושוב לבחירות. אנחנו לא אומרים ללכת גוש בגוש, ראש בראש. אנחנו אומרים אלטרנטיבה. זה לא עניין תבוסתני. זה לומר את האמת לציבור. אנחנו רואים את המספרים. אם יש לך את הבלוק של הרשימה המשותפת, זה רק מלחמת אחים כל היום, מה זה תורם?". בניגוד לחברי הרשימה המשותפת, שהבטיחו לכפות מערכת בחירות חוזרת אם נתניהו שוב יבחר, מרענן לשמוע קול אחר מהאופוזיציה, קול שמודע לכוחו, לסקרים, ומבטיח לנסות להביא יציבות שלטונית וגמישות נוכח המציאות. "מה זה יעזור אם כל הזמן אהיה באופוזיציה? מה אני אזיז?". צודקת.

2. לוסי אהריש עצבנה גם אותי אבל לא מהסיבה שחשבתם

בסוף השבוע האחרון מגישת הטלוויזיה לוסי אהריש תקפה בחריפות את הח"כיות לימור סון הר מלך וטלי גוטליב. בסוף המונולג הסוער היא הבטיחה לקהל בבית: "הערבים הם אזרחי המדינה הזאת, על אפכן ועל חמתכן הצדיקה ובבחירות הקרובות הם ינהרו בכמויות לקלפי אינשאללה כדי לממש את זכותם הדמוקרטית במדינה היהודית הדמוקרטית". המגישה הערביה טרחה לבטא בהגייה ערבית גרונית ומושלמת את מילת ההבטחה אינשאללה, ובכך עצבנה רבים. טייק האינשאללה קראו לזה ברשת X, ובערוץ 14 התלוננו ש"קפץ לה הערביה".

בהחלט יש משהו שמקפיץ את הפיוזים באותו סרטון של אהריש. אבל בניגוד לאחרים, אני דווקא לא התרגשתי מההבטחה שהערבים ינהרו לקלפיות (אולי באמת תתחילו לדאוג לעצמכם ותפסיקו להרוג אחד את השני ברחוב לידנו?) או אפילו מהמילה אינשאללה שנאמרה כדי להכעיס (הלוואי עלי להצליח לבטא כזאת א' גרונית). אני הוטרדתי דווקא מהפתיח של הקטע, שם היא מלגלגת ארוכות על סון הר מלך וגוטליב. כלומר, לא מפריע לי הלעג. אלא האופן בו הוא נעשה.

לוסי אהריש בפנייה חדה לטלי גוטליב ולימור סון הר-מלך: "הערבים הם אזרחי המדינה הזאת, על אפכן ועל חמתכן הצדיקה"@lucyaharish pic.twitter.com/yftvNFvj4h

— חדשות 13 (@newsisrael13) January 30, 2026

אהריש ציטטה ברגש מוגזם את הפסוק הרלוונטי מספר ויקרא שמדבר על ואהבת לרעך כמוך, ולא טרחה להסתיר את הבוז. אחכ כך היא הפגינה בקיאות מרשימה, תוך כדי העווית פנים מגוחכת ואומרת: "אם להיות מדויקת, בפרק י"ט פסוק ל"ד, מרחיב השם ואומר: 'כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם', ולמה אני פונה אליכן נשים צנועות ונחבאות אל הכלים...". הטריגר שעצבן את אהריש היה צעקות של גוטליב וסון הר מלך למשפחות ערביות שהגיעו לכנסת כדי למחות על הפשיעה הערבית, ובקטע הקצר היא תוקפת את חברות הקואליציה שלא מצליחה להוריד את אחוזי הפשיעה בחברה הערבית. אבל מגישת ערוץ 13, במקום לדבר על העניין עצמו, גייסה לטובתה את המקורות היהודיים, את העובדה שמדובר בתוכנית שמשודרת בשישי בערב, כדי להתנגח בח"כיות שאחת מהן דתייה. אין לי רצון מיותר להגן על שתיהן, אלא בעיקר למחות נחרצות נגד הגיוס והניכוס של המקורות היהודיים כדי להתנגח בחברי קואליציה. בטח ובטח כשמדובר בציטוטים שנאמרים בפאתוס מוגזם ובהעווית פנים מגעילות, שלא מוכיחות כאילו לדוברת יש איזה כבוד בסיסי אליהם.

3. לא חלמתי שאדבק בהתלהבות על דני אבדיה עד שקראתי את הטקסט הבא

דני אבדיה נבחר השבוע בפעם הראשונה לאולסטאר ולקח לי זמן עד שהבנתי את גודל המאורע. כלומר, לא שלפני כן עקבתי אחריו באדיקות, אבל לזכותי יאמר שבהחלט ידעתי שהוא השחקן הישראלי השני ב-NBA. אבדיה יהיה אחד מ-12 שחקנים בליגה שיקחו חלק במשחקי האולסטאר, ועד כאן מגיעות הידיעות שלי בנושא. בכל אופן, האירוע חלף על ידי באדישות, אלא שאז נתקלתי בטקסט של השדרן שרון דוידוביץ' מהתאגיד.

בפחות מארבע מאות מילה הוא מתאר את חשיבות ההישג ואת ההתרגשות שמלווה אותנו כישראלים שצופים באחד משלנו על אחת מהבימות הגדולות בעולם. לא חייבים להתעניין בעולם הספורט הבינלאומי כדי להידבק בהתלהבות הכנה של דוידוביץ', וגיליתי שאני באמת ובתמים מתפעלת ומתרגשת מהזכייה הכל כך לא רלוונטית לחיי. הנה כמה מהמילים של עיתונאי הספורט הוותיק, כדי שתבינו גם אתם על מה הוא מדבר: "בחירה באבדיה לאולסטאר, היא חותמת לכישרון הגולמי העצום של אבדיה, למשפחה התומכת והעוטפת שלו, לאנשים בכדורסל הישראלי (כן, גם להם מגיע קרדיט) שליוו וטיפחו. אבל היא בעיקר חותמת לעובדה שכמעט הכל אפשרי בספורט. מציאות שיוצרת קלישאה שהופכת למציאות, ובה כל ילד - בין אם הוא רוצה להגיע ל-NBA, לזכות באירוויזיון או לקחת פרס נובל - רשאי להעניק לעצמו את האמונה שזה קיים שם, רק צריך לרצות בזה ממש". יפה שרון, אהבתי.