פרשנות הקרב נפתח: החלום החדש-ישן של גדעון סער

שנה וחצי לאחר שחבר לבני גנץ ואמר בנאום מרגש "רק בני גנץ בראשות המחנה הממלכתי יוכל להוציא את ישראל מהמשבר", החליט השר גדעון סער לעזוב את מפלגת המחנה הממלכתי. המהלך נותן לנתניהו אוויר לנשימה, אבל יותר מכל פותח באופן רשמי את הקרב על הובלת הימין שמחוץ לגוש נתניהו.

בתקווה חדשה מספרים שאם לא הייתה פורצת מלחמה הפיצול מגנץ היה קורה עוד קודם, זאת על רקע חילוקי דעות בנושאים שונים כמו הדחת עופר כסיף, חוק ביטול ההתנתקות בו תמך סער וסוגיית הרשות הפלשתינית. אבל הסיפור מורכב יותר ומהרגע הראשון היה ברור שהאיחוד של גנץ וסער לא היה אידיאולוגי ונבע מהחשש המשותף של השניים שלא לעבור את אחוז החסימה.

גנץ וסער בימים יפים יותר | צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

החלום של סער והפגישה עם השותפים הישנים

הכישלון המוחלט של ממשלת נתניהו נתן לגנץ וסער פופולריות מחודשת, וסער רוצה לקטוף את הפירות ולעמוד בראש רשימה עצמאית שתיתן אלטרנטיבה לנתניהו. ממש כמו ב-2019, כשעזב את הליכוד. בתקווה חדשה מקווים לצרף דמויות נוספות למפלגה, אבל הראשות - הם אומרים בשיחות סגורות - תישאר אצל סער, שחלומו להנהיג לא נגוז.

סער פתח את התחרות, אבל הוא לא לבד בקרב על קולות הימין הרך, על הקווים מתחממים גם איילת שקד ששומרת על קשר רציף עם פעילים ובכירים שונים ולא מפסיקה לעבוד בשטח, נפתלי בנט שנפגש עם אסטרטגים שונים ויועז הנדל שחזר מהמילואים עם רוח קרב ותנועת מילואימניקים שקוראת לשינוי.

סער ובנט. שותפים ישנים | צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

כישלון השביעי באוקטובר הופך את הפוטנציאל בימין הרך לעצום, וסער יצטרך בתקופה הקרובה לרקוד בעדינות בין תמיכה בנתניהו להסתייגות ממנו. השבוע הוא הצביע ביד אחת נגד התקציב, כשביד השנייה הוא ביקש להצטרף לקבינט המלחמה, מהלך שללא ספק יאריך את ימיו של נתניהו בשלטון. כמו בממשלת בנט-לפיד, שוב סער תלוי במהלכים של שקד, בנט והנדל. כולם יאבקו על אותם מנדטים.

הבלוף

מילואימניקים רבים קיוו שהמלחמה תביא לשינויים אמיתיים בסוגיות שונות במדינה, בין היתר בנושא אי השותפות החרדית בגיוס לצה"ל. אבל כולנו היינו תמימים מדי, כי במקום לקחת את איום היועמ"שית על עצירת התקציבים לישיבות החרדיות כפתח לשינוי, בלשכת נתניהו רוקחים מעקף לסנקציות עם חוק גיוס בכאילו שאיש לא מתכוון לאשר או לקיים. פוליטיקאים צריכים להיות יצירתיים וממולחים, אבל לא בטוח שהם צריכים להשתמש בכישרון המפוקפק כדי להמשיך במשוואה המרתיחה "מי שמשרת ישרת יותר".