החרפה של נתניהו כבר גדולה - על הדבר הזה אסור לו לוותר

כאיש ימין שגדל בגוש קטיף ובעוטף עזה, כנראה אהיה מאוכזב בסוף המלחמה. את המכה הכואבת שקיבלנו ב-7 לאוקטובר לא ניתן למחוק, חייהם של למעלה מאלף ההרוגים לא יחזרו, והחזון לשוב להתיישבות יהודית מצומצמת בחבל עזה רחוק מלהתגשם ולא יקרה בשנים הקרובות.

מחיקת חמאס והשבת החטופים הם אמנם יעדים ראשונים במלחמה, אבל הם המינימום הנדרש. מחיקת חמאס הייתה צריכה להתבצע מזמן. בדילמה ההיסטורית "חרפה או מלחמה" נתניהו בחר במשך שנים בחרפה כשאפשר למחבלי חמאס לצבור כוח על גדרות ישראל בזמן שהוא מאפשר להעביר להם מזוודות של דולרים, וקיבל מלחמה. כך שמחיקת ארגון הטרור היא אמנם צעד חשוב, אבל לא מספיק.

מסר ברור לאויבים: מי שמנסה לכבוש שטח ישראלי, יאבד משטחו

מה שנדרש כדי להשיב ולו במעט את הכבוד הלאומי שלנו, זה שאחרי שנצוד את הנאצים העזתיים ונשחרר את החטופים, נשחרר מרצועת עזה שטח אותו נספח לצורך הגנה. אחרי הטראומה של השבעה באוקטובר נדרש מסר ברור לאויבים שלנו: מי שמנסה לכבוש שטח ישראלי, יאבד משטחו. מי שארגן צעדות שיבה על הגדר, יאבד חלק מהבתים שלו. יש פה ציונות אמיתית, ומסר לנסראללה שחייליו משקיפים על בתי היישובים בצפון, מי שחולם על אדמות ישראל יאבד אדמה.

חיילי צה"ל לא כובשים את העיר עזה, הם משחררים אותה, שבים אליה 18 שנים אחרי ההתנתקות. חשבנו שאפשר לצאת מעזה ולזרוק את המפתחות לים, הרוצחים בעזה הזכירו לנו בצורה נוראית שאי אפשר. 8,600 אזרחים ישראלים פונו מרצועת עזה בהתנתקות, 126,000 אזרחים ישראלים פונו במהלך מלחמת חרבות ברזל, מחיקת החרפה חייבת לכלול חזרה סמלית לשטחי רצועת עזה.

אבוי לנו אם נתניהו ייכנע לארצות הברית ויוותר על הנקמה החשובה הזאת

בכירים בצבא כבר נערכים ליצירת מרחב חייץ חדש על חשבון רצועת עזה, מהלך שירחיק את האויב מהקיבוצים. בצד השני, היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, כבר רמז שישראל לא יכולה לנגוס בטריטוריה של רצועת עזה, אבל אבוי לנו אם נתניהו ייכנע לארצות הברית ויוותר על הנקמה החשובה הזאת, שבנויה מציונות וביטחון.