ההתנהגות ההזויה של ליאור נרקיס היא רק מראה לכולנו

בשולי הדיווחים המרגשים על חזרתם של החטופים ארצה, בפעם השלישית, הוגנב דיווח מוזר אחד: ליאור נרקיס מציע לאמץ את הילדה אביגיל עידן, שהוריה נרצחו במתקפת הפתע של חמאס. הוא לא פנה למשפחה באופן אישי אלא פרסם את ההצעה באינסטגרם, וככל הנראה לא השקיע רגע אחד של מחשבה בכל האנשים שעלולים להיעלב עד עמקי נשמתם, ובעיקר עד כמה מגוחכת ההצעה שלו. אין לי כוונה לעסוק ספציפית בליאור נרקיס, ואני בוחרת להאמין שמדובר בסך הכל בכוונה טהורה, שהביאה תוצאה בזויה. הפוסט נמחק, הזמר התנצל, והסערה הקטנה חלפה כלא הייתה.

למרות שאנחנו מעוניינים בקתרזיס שלנו, עלינו להניח לחטופים שחזרו

אלא שיש הרבה מה ללמוד מהמקרה הזה. חזרתם של החטופים ארצה מרגשת וממלאת את הלב. גם אני צפיתי בסרטון של אוהד מונדר רץ לאביו בהתלהבות, באמילי הקטנה נפגשת לראשונה עם אבא ובאיחוד המדהים של משפחת אביגדורי אחרי 50 ימים בעזה. אך עם כל ההתרגשות, יש משהו אחד שאנחנו חייבים לזכור - אלו לא הילדים שלנו. למרות שנופפנו בשלטים שהציגו את תמונותיהם, למרות שאין לילה שלא התפללנו שיחזרו, למרות שהסתובבנו עם דסקית "הלב שלנו בעזה", למרות שאנחנו זוכרים את השמות והסיפורים של כל אחד ומרגישים מחוברים מהלב, אלו לא הילדים שלנו.

לכל אחד מהם יש משפחה. גם לאלו שהוריהם נרצחו יש סבא וסבתא או דודה ודוד שחיכו להם במשך חודש וחצי והכינו את עצמם ליום שהילדים יחזרו. ועכשיו, למרות שאנחנו מעוניינים בקתרזיס שלנו, עלינו להניח להם. צפינו בהם חוזרים, קיבלנו סרטוני איחוד מרגשים, עכשיו די. מדובר בילדים קטנים שעד לפני חודשיים היו אנונימיים לחלוטין, עם חיים רגילים ומשפחה אוהבת. הם לא בחרו להיות סלבס, הם לא רצו בזה, וייתכן שאת חלקם המצלמות ממש מבעיתות.

אביגיל עידן, צילום: דוברות מטה המשפחות

אנחנו חייבים לדעת מתי לעצור

אני מבינה את הרצון להרגיש חלק ולחוות את חזרתם, אני בעצמי שותפה לו, אבל אנחנו חייבים לדעת מתי לעצור. מתי זה הזמן שלהם להירגע עם המשפחה שלהם, לעבד את מה שעברו, לנסות להיות סוף סוף אנשים רגילים. ואת כל זה הם לא יוכלו לעשות כשכולנו על הראש שלהם, מחכים לראות עוד חיוך של פעוטה או מציעים חלילה לאמץ אותה.

עם ישראל גילה בתקופה האחרונה אחדות ורוח התנדבות שלא נראו פה קודם לכן. אלו תופעות מדהימות שהלוואי שנדע לשמר גם הלאה. אך עם כל הרצון לעזור, להרעיף אוכל על חיילים או לתרום למפונים, צריך לדעת מתי העזרה נחוצה ומתי היא דווקא עלולה להזיק. ובעיקר לזכור לא לקחת את הביטוי "כל ישראל אחים" צעד אחד רחוק מדי.