מי שחשב שהנה, עכשיו, כולם יהפכו לאנשי ימין דתי שמצפים לביאת גואל במהרה בימינו אמן, חי קצת בסרט. נכון, האגף השמאלי האידאולוגי שמאמין באדם ובזכויות אדם שחוצות מגזרים ומגדרים, עמים ולאומים, חטף מכה קשה, אבל הי, האם העולם האמוני לא חטף מכה קשה לפני 80 שנה כאשר מאות אלפי מאמינים עלו בלהבות המשרפות?
הפתעה, אנשים המשיכו להאמין באלוקים גם אחרי השואה. אנשים ימשיכו להיות הומניסטים ליברלים גם אחרי פוגרום שמחת תורה.
עכשיו בואו נדבר גלויות, וסליחה מראש אם אני פוגע במי מחבריי. אם הפוגרום הזה היה קורה באותו היקף רק "מעבר לקו הירוק", זה היה מסתדר יותר טוב לאידאולוגיה השמאלנית שרואה בכיבוש כאם כל חטאת וצרה שבאה עלינו.
-
עוד באותו נושאהרב מתוודה: "אנחנו חשבנו שהם כמונו, לא האמנו שהם ירצחו בנו"
23/10/23 11:01
אם בשבועיים שחלפו היינו עדים להתקוממות ערביי ישראל כפי שהיה בפרעות תשפ"א, זה היה מסתדר יותר טוב לאידאולוגיה הימנית שרואה בכל הערבים והקיום שלהם בין ירדן לים כאם כל חטאת וצרה שבאה עלינו.
ממשלת "שמאל על מלא" הביאה לנו את אוסלו על שלל פיגועיו. ממשלת "ימין על מלא" הביאה לנו פוגרום על שלל הרוגיו וחטופיו. עשרות שנות סכסוך יהודי הביאו אותנו לנקודת רתיחה פנימית שרק לפני שלושה שבועות היינו בטוחים שהיא זו שתחריב אותנו.
ב"ה, אלוקים מארגן את המציאות כדי שתהיה מאתגרת. שום אידאולוגיה, ימנית או שמאלנית, לא יכולה להביט בעובדות ולטעון שהיא צדקה ואצלה כל האמת.
והטעות הכי גדולה שלנו, ב"ה, הייתה שחשבנו שאבדנו את האחווה. כמה אנשים התבטאו במרחב כאן "הוא כבר לא אחי". כמה אנשים מבינים היום שאחים לא בוחרים. וכן, כולנו אחים.
ואם רק יהיו מספיק אנשי אמת שיש בהם גם ממידת הענווה, נוכל להבין שכנראה הכיוון שבו אנחנו צריכים ללכת הוא קצת שונה ממה שהיה כאן ערב הפוגרום. אין צד שעומד לנצח אלא אם הכוונה זה לנצח את עצמנו.
עם ישראל ימשיך להחזיק אידאולוגיה דתית משיחית לצד אידאולוגיה הומניסטית ליברלית, עם ישראל ימשיך להכיל את אלו ששואפים לבניין בית המקדש ואלו ששואפים לבניין ביתם האישי, גם אם לא על פי ההלכה. עם ישראל הוא הרבה יותר מסך חלקיו...
ועם ישראל חי, וקיים, ומבסוט, ובועט, ומתאבל, ובוכה, ורוקד, ומתנדב, ובקרוב ממש, הוא גם ישמיד חלק משמעותי מהרוע בעולם. הוא יסמן לעולם כולו את הכיוון בהתמודדות עם הרוע. לטובת אלו שמבקשים להמשיך את החיים הנוחים שהאנושות עיצבה כאן בעשרות השנים האחרונות.
ואחר כך, נצטרך לבחור את האנשים הנכונים שלנו לשולחן העגול. זה שמסביבו ישבו כולם, כולל כולם. ישראלים על מלא. וישרטטו את האופן שבו עם ישראל יוכל להמשיך להתקיים גם במאות השנים הבאות. זו לא תהיה עוד תחרות הורדת ידיים, זו תהיה כנסת הגדולה שבה ידעו לשלב ידיים, ללחוץ ידיים וידעו שיד רוחצת יד. אין ימין בלי שמאל ואין שמאל בלי ימין.
יש לכך דרישה, התארגנויות כמו הרבעון הרביעי מדברות כך, אנשים כמו יואב הלר יכולים להנהיג את הלך הרוח. צריכים הרבה תפילות כדי שהתנועות האלו יבשילו לכדי פוליטיקה ישימה שתנקה את אורוות הכנסות שלנו מכל מה שיש שם. אבל מהכל.
עו"ד זיו רפפורט הוא מחנך ורכז "שבילים" באור תורה אריאל רמות