אני יכול להבין אותם, את "מנהיגי המחאה", גברים לבנים בלי הרבה דאגות פרנסה, לרובם פנסיה מפנקת, ג'יפ או גי'פון, משקפי רודי פרוג'קט, חולצה מנדפת זיעה עם לוגו מרשים על החזה ודגמ"ח עמוס לעייפה במסמכים.
הם שירתו ביחידות מיוחדות מטכ"ל, שייטת, 8200, שלדג וגם טיס, פיקדו על גדודים וחטיבות, תכננו מבצעי מודיעין, ויש כאלה כאלה שהגיעו עד כס הרמטכ"ל, ביניהם גם ניצבים בכירים במשטרה מפכ"לים לשעבר ועוד. לכולם קשרים צבאיים משטרתיים ותקשורתיים מכאן ועד זנזיבר.
מפגינים נגד הרפורמה בצומת נהלל צילום: Anat Hermony/Flash90
אמנם הם השתחררו מהצבא אבל הוא לא השתחרר מהם
מי מאיתנו לא מכיר את החבר שעדיין לא "השתחרר" מהצבא, שלא יוצא מהבית בלי ה"לדרמן" שעדיין משופצר לתּוֹבָר שלו, והפק"ל קפה בתיק שורש שמשופצר לתוכי של ה"תיק לואו" שקיבל אותו איך לא - בסוף מסלול של היחידה.
הלז עדיין מדבר איתך ב"חיובי" ו"שלילי" ודורש ממך בקבוצת הוואטסאפ ל"דבר אתו במשני", ההוא שלא מבקש שישלחו מיקום אלא "נ.צ", שלא סופר דקות אלא "קטנות", שלצאת אתו לקניות מרוכזות ברמי לוי בלי תצלומי אוויר של המחלקות זה "מחדל ברמה האוגדתית" ובלתי אפשרי ככה למצוא קפה נחלה לפק"ל ו"לדקור את הנקודה".
המחאה בתל אביב צילום: Erik Marmor/Flash90
אירועי המחאה נגד הרפורמה נראים מהצד כמו קייטנה למבוגרים יוצאי מערכת הביטחון
התופעה הנ"ל לא חונה רק במחנה השמאל, היא רווחת גם בקרב המגזר הדתי לאומי, שם כל אדם עם כנפי צניחה ודרגות על הכתפיים יודע איך עושים דברים יותר טוב, רבים מהם מתעלים את האיכויות הצבאיות וההערכה אליהם לדברים שהם לא אלימות נגד אזרחי המדינה, כמו הפוליטיקה הארצית או המקומית, עמותות וכן, גם ארגוני מחאה.
חובה להתנגד. מעלים הילוך. pic.twitter.com/Uf5WaPPV6F
— שקמה ברסלר Shikma Bressler (@ShikmaBressler) July 4, 2023
כל ההפגנות ואירועי המחאה נגד הרפורמה נראים לי מהצד כמו קייטנה למבוגרים יוצאי מערכת הביטחון ומשועממים דומים - אני לא שופט, זה באמת קשה, מחיים מלאי אנדרנלין, תחושת שליחות לאומית וגאווה אישית, לשעמום שיש בפנסיה. אם לפני כמה שנים הם הורידו פקודות והן בוצעו אחת לאחת, היום הם עסוקים בלנזוף בגנן שלא סיים לפנות את הגזם ביום אחד "מה אתה חלש?".
המחאה בחיפה צילום: Flash90
היום הם נאדה, נשארה רק ההילה
בעבר, הם הסתובבו בגאווה עם הסיכות הנוצצות על המדים, התארחו באולפנים, כל מיני מתעניינים ניפחו להם את החזה עם שאלות כמו, "תגיד המבצע בעזה קרוב?", "היית פעם באיראן?" ואלה סיפקו פרשנויות ביטחוניות לכל באי הצרכנייה. והרגישו טוב. היום הם נאדה, נשארה רק ההילה "הדברים שאנחנו לא יכולים לספר" וכמובן המדבקה של הסיירת על הג'יפון. ואז באה המחאה.
תתנגדו! pic.twitter.com/j9a36BCR4C
— שקמה ברסלר Shikma Bressler (@ShikmaBressler) July 9, 2023
וזה היה חסר להם, הו כמה שזה היה חסר להם, ראשית - השתייכות חברתית, "המילואמיניקים - אחים לנשק" - חיילים לכל דבר, לאחר מכן, אנשים שסרים למרותם ומתייחסים לדעתם המלומדת בענייני דמוקרטיה - כי הם היו בצבא אז הם יודעים הכל על דמוקרטיה.
מלחמת הסברה והורדת פקודות בפאתוס שלא היה מבייש נאום של מח"ט בכניסה לסג'עייה
הם היו עושים הכל כדי לחזור ולדבר בעגה פיקודית "חובה להתנגד", ולתכנן פעולות סמי צבאיות, מדורות, חסימות כבישים, טקטיקות להטעיית המשטרה, "סגירה" על בתים של נבחרי ציבור, מודיעין על תנועות שלהם. ובעיקר להרגיש חשובים למולדת.
כח קפלן צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
בשילוב מלחמת ההסברה והורדת פקודות שמלווה בפאתוס שלא היה מבייש פקודת מח"ט בכניסה לסג'עייה, כמו בציוץ הזה בטוויטר: "היו נכונים! מוצ"ש, בתום ההפגנות במוקדים השונים, תצא קריאה לפעילות משותפת, לילה לבן בהובלת אחים לנשק...התארגנו עוד היום על רכבים מלאים. תביאו איתכם זמבורות, דגלים והרבה נחישות..", והכל כמו ששמים לב, תוך שימוש בטרמינולגיה צבאית, גדודי ההגנה על הדמוקרטיה - אחים לנשק, כח קפלן, יוצאי המ"מ (המבצעים המיוחדים)", רק מוכיחים את הנקודה. משהו חסר להם. וואסח ואקשן.
היו נכונים!
— אחים לנשק 🎗️ (@ahimlaneshek1) July 8, 2023
מוצ"ש, בתום ההפגנות במוקדים השונים, תצא קריאה לפעילות משותפת, לילה לבן בהובלת אחים לנשק.
לרבים מאיתנו האירוע ידרוש נסיעה, התארגנו עוד היום על רכבים מלאים. תביאו איתכם זמבורות, דגלים והרבה נחישות.
לא נאפשר לממשלה לבטל
את עילת הסבירות כדי למנות נאמני שלטון ומושחתים! pic.twitter.com/fzw5lXtbZD
מלחמה על הבית. זה אקשן!
במקום לריב עם הגנן הם חוזרים הביתה ומספרים על ההישגים הצבאיים שלהם. כי הרי, מה התירוץ של הגברים הנ"ל בגיל העמידה לעשות פק"ל קפה מתחת לאיזה גשר בארבע בבוקר? להרים סיר מרק על גזייה ולחלק ללוחמי הדמוקרטיה לפני היציאה לקרב על נתב"ג, לתכנן הסתערות על אירועי תרבות שונים ביישור קו ובתיאום? - ולפוצץ אותם, להשיג איתור בית של שר בממשלה ולהפתיע אותו בחמש בבוקר, או להגיע למשרדים של פורום קהלת ולחסום את הכניסה עם שקי חול ותלתליות כאילו מדובר בכניסה לקלנדיה - מלחמה על הבית. זה אקשן! ואם על הדרך הם טרדו את מנוחתם ואורח חייהם של מיליוני אזרחים זה רק בגלל שאותם אזרחים לא מבינים שנלחמים כאן על הבית שלהם.
'אחים לנשק' וקבוצות במאבק בהפיכה המשטרית פתחו את הבוקר בחסימת משרדי קהלת בירושלים עם שקי חול וגדר תיל pic.twitter.com/4J6XOUgkje
— Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב (@orlybarlev) March 9, 2023
הפצוע הקשה הראשון נגד ההפיכה המשטרית
כדי להכניס לאווירה הצבאית, יש כמובן פצועים גיבורים של "המלחמה למען הדמוקרטיה", כך באחד הציוצים של אנשי המחאה אחרי שאל"מ בכיר נפצע נכתב: "עדכון בנוגע למצבו של אל"מ במיל' אודי אורי - הפצוע הקשה הראשון נגד ההפיכה המשטרית - אל"מ במיל' אודי אורי, גיבור ישראל ואח לנשק, הוא הפצוע הקשה הראשון של הקרב נגד ההפיכה המשטרית...אל"מ אורי הוא לוחם רב הישגים ואיש חזק מאין כמותו." מכאן למוזיאון המלחמה על הדמוקרטיה שיוקם אחרי שתפוג המחאה.
אל״מ אודי אורי היה טנקיסט לפני שהתגייס לקורס טיס.
— Tikva - תקווה (@YallaTikva) July 10, 2023
טייס מטוסי קרב, אח״כ מסוקי קרב. מאות שעות מבצעיות. 40 שנות שירות בסדיר ובמילואים.
ביום רביעי כמעט ואיבד עין מפגיעת מכת״זית בנתיבי איילון.
אנחנו יוצאים לקרב על המדינה!
לאודי אורי יש מסר לכולנו 🎯 pic.twitter.com/jcCHjhABXH
זה כל מה שבכירים לשעבר בגיל העמידה צריכים
נאחל מכאן בריאות שלמה לאל"מ הפצוע, אבל בחיאת, האל"מ המכובד הוא לא הפצוע הראשון מהפגנות בישראל. וול קאם טו דה קלאב. רק שזה מסתדר טוב לאנשי המחאה ולאתוס המתגלגל, עכשיו כבר יש "פצוע קשה", הוא כבר לא איש צבא במיל', הוא לוחם בפועל שמעורר עניין, זה כל מה שלשעברים בגיל העמידה צריכים, והנה המחאה הזאת נותנת להם את זה.
בוגי יעלון הרמטכ"ל לשעבר צילום: Anat Hermony/Flash90
אני לא יודע איך המחאה הזאת תסתיים, אבל התעוררו בי רגשי רחמים על אותם אנשים, ביניהם כאלה שהגיעו לעמדות השפעה בכירות בישראל, אך הזמן עושה את שלו ושנותיהם המפוארות מאחוריהם ועדיין הם מחפשים דרך להישאר רלוונטיים ונשאבים למאבק אלים על דעות פוליטיות, כי זה הדבר היחיד שלמדו אותם לעשות בצבא. קודם כל להלחם, לנצח, ואחר כך בקרת נזקים.