הערכים של הציונות הדתית לא תואמים להתנהלות הממשלה

מאז תקופת הבחירות האחרונה, וביתר שאת מאז קום הממשלה הזו, התחושה היא שיש הרבה אנשים בציונות הדתית שלא יודעים איפה לשים את עצמם. מצד אחד, המקום הטבעי שלהם, לכאורה, זה לעמוד לצד המפלגה שקוראת לעצמה "הציונות הדתית", ולצד המחנה שקורא לעצמו "המחנה הלאומי", ומקפיד להגדיר את כל מי שלא איתם כ"שמאל", "פרוגרסיבי", ולא מעט גם במילים הרבה פחות עדינות- בוגדים, אנטי-ציוניים, נוכלים. לכאורה, אדם שכל ימיו הצביע ימין, אדם שהזהות היהודית הדתית והלאומית חשובות לו, אמור לדעת איפה להתייצב.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהמחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט מגיעה ליהודה ושומרון

  08/02/23 08:28

אבל הולכים ומתרבים האנשים שמגיעים למסקנה שלא לילד הזה התפללנו. שגם אם יש הרבה ערכים ששותפים לנו ולממשלה הנוכחית, ההתנהלות שלה כה נוגדת את הערכי הבסיסיים ביותר שגדלנו וגידלנו עליהם וקשה מאד עד בלתי אפשרי להמשיך להזדהות איתה.

גדלנו וגידלנו את ילדינו על הרעיון שהציבור הסרוג יכול להוות גשר בין קודש לחול, בין יהודית לדמוקרטית, בין מסורת לקדמה. דיברנו על היותנו "וו החיבור". ציבור שאוחז בזה, וגם מזה לא מניח את ידו- ובכך, הוא מציע יהדות מקרבת ומחברת. אך בממשלה של היום, דרכיהן של מפלגת נועם אינן דרכי נעם וגם נתיבותיהן אינן נתיבות שלום, אלא דרך המרחיקה בני אדם מהדת, על ידי כפייה וכוחנות ושנאה, ונתיב שרואה בכל מקום מלחמה כנגד ה"פרוגרס".

ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו

למדנו ולימדנו את ילדינו שכדי לעשות קידוש ה' בעולם, זה לא מספיק להיות דתי, צריך להיות מעורב עם הבריות ולתרום לחברה, צריך "שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות... אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו" (יומא פו).

אך בממשלה של היום, לטובת מנהיגה של מפגלת ש"ס, מוציאים את הפסקה הזו מהש"ס, ופועלים לשנות חוקים כדי לאפשר למי שמעל בכספי ציבור והורשע במעשי שחיתות, מי שמעשיו היו מקולקלים, ודרכיו מכוערות, ושלא עשה תשובה ולא הביע חרטה על כך, לכהן שוב כפרנס על הציבור.

התחנכנו וחינכנו את ילדינו על הערך הנעלה של ממלכתיות, כיון ששלימות העם לא פחות חשובה משלימות הארץ, ואם לא נרכין ראש כולנו בפני החוק, איש את רעהו חיים בלעו. כיוון שמדינת ישראל היא כיסא ה' בעולם.

הליכוד פועל באסטרטגיה של פילוג והטלת דופי

אנחנו ציבור שידע באצילות בלתי נתפסת להקריב את הכמעט-יקר מכל כדי לא לגרום למלחמת אחים בהתנתקות, גם כשראינו כמה פסולה ומלוכלכת הייתה הדרך הפוליטית והמשפטית להגיע להכרעה הזו. אבל עשינו את זה כי ידענו, שגם אם הצדק איתנו, וגם אם נעשה מולנו עוול, טובת המדינה וטובת העם דורשת שנקריב.

אולם בממשלה של היום, הליכוד פועל מתוך אסטרטגיה של פילוג העם ל"אנחנו" ו"הם", ל"נאמנים" ו"בוגדים". הממלכתיות הפכה לפלסתר ולפלסטלינה. הממשלה הזו וחבריה פעלו בשנים האחרונות להטיל דופי במשטרה, בפרקליטות, בבית המשפט, ואפילו בצבא, תוך ערעור כנגד סמכותם של כל המוסדות הללו לפעול.

נשאר לנו לשאול: האם הרפורמה באמת מקודמת מתוך ראיה של טובת העם כולו?

הרפורמה של השר לוין מחפשת לדאוג בכל דרך שלא תהיה בקרה אפקטיבית, איזונים או בלמים לכוחה של הממשלה. כל זה, מתחת לעננה כבידה של ניגוד עניינים. כשהשר לוין מסביר כי, "שלושת כתבי האישום תרמו להבנה שיש כשלים במערכת",

נשאר לנו לשאול: האם הרפורמה באמת מקודמת מתוך ראיה של טובת העם כולו? וכשרואים את ההתקוממות הרחבה כנגד הרפורמה, במספרים הולכים וגדלים של אנשי ציבור בעלי ידע ומקצועיות והמוני המוני אזרחים, התשובה לשאלה הזו מתבהרת היטב.

הערכים הבסיסיים ביותר של הציונות הדתית אינם עולים בקנה אחד עם התנהלותה של הממשלה הזו. בעיניי זה ניסוח עדין ומתון, אולי יתר על המידה. אסור לנו להתעלם מכך, לא מתוך נאמנות שבטית אוטומטית ולא מתוך פחד שיזהו אותנו כחלק מה "שמאל".

הכאב אותו ביטאנו אנחנו בתקופת ההתנתקות, כאב מוצדק, הופך היום להצדקה לקריעה נוספת. בדרך שנדרסנו, הרפורמה מבקשת לדרוס בחזרה. אבל מהתרבות הכיפות הסרוגות וכיסויי הראש בהפגנות מדי שבוע, והולכת וגדילה ההבנה- זוהי לא דרכנו.

הגיע הזמן שהציונות הדתית תתחבר חזרה למי שהיא ותצטרף למפגינים נגד רפורמה מסוכנת

חובה עלינו לדרוש חישוב מסלול מחדש. לו היינו דורשים זאת, כציבור, לפני מספר שנים, ייתכן שכבר היינו כמה שנים לתוך כהונה של ממשלה ימנית יציבה שמייצגת את עמדותיה של רוב גדול של אזרחי מדינת ישראל. אבל בוודאי עכשיו, הגיע הזמן שהציונות הדתית תתחבר חזרה למי שהיא, תצטרף למפגינים נגד רפורמה מסוכנת ומופרזת ושתשמור על הבית המשותף שתמיד היינו חלק חשוב בבנייתו וחיבורו זה שבעים וחמש שנה.

הכותב הוא רב בית ספר ומחנך בתיכון הרטמן בירושלים, מנכ"ל עמותת ינשו"ף, פעיל בקבוצת "שומרים ושומרות על הבית המשותף", וממארגני ההפגנה באפרת במוצ"ש הקרוב. הוא מתגורר באפרת עם אשתו וחמשת ילדיהם.