בתקופת המגיפה אשר פקדה את ארץ הקודש וחלק גדול מן העולם, ובמיוחד עתה כאשר אויבינו הרימו ראש, אנו נאלצים לפעמים לשבת בבית ולסגור הדלת בעדנו ובעד ילדינו, כדברי הנביא ישעיה: "לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדיך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", עד שהמשטרה והעם יתעוררו ויתעשתו למגר את הפורעים והמחבלים הערבים, מבית ומחוץ.
-
עוד באותו נושאהלכות חג שבועות שחל במוצאי שבת
31/05/22 15:15
בזמן שיא המגיפה יצרתי קשר עם אחד ממגדלי העופות במרכז הארץ, על מנת לקבוע זמן לקנות ממנו עופות שיוכלו להעסיק את ילדיי ונכדיי. כאשר הגעתי אליו יצאתי מהאוטו עטוי מסכה, הוא רואה אותי עם המסכה ואומר לי שאינו מסתובב עם מסכה בשום מקום, כנראה שהוא קרא את מחשבותיי, ואז הוא אומר לי: "אני, יש לי סגולה ששומרת עלי". לא ניכר שיהודי זה שייך דווקא לחובשי בית המדרש הקבועים.
שאלתי אותו בסקרנות מהי הסגולה שלך, ואז הוא מכריז בשיא הפשטות בקול גדול "להיות ער כל ליל שבועות, זו הסגולה אשר שומרת עליך כל השנה".
חשבתי לתומי, הרי ישנו דיון תמידי אצל רבנים ותלמידי חכמים בחקירה, האם טוב להיות ער כל הלילה על חשבון תפילה למחר, כאשר לא מכוונים, לא עלינו, בקריאת שמע ובשמונה עשרה, נרדמים בקריאת התורה ובפרט בעשרת הדברות, אם כן יצא שכרו בהפסדו. מקיימים מנהג ומפסידים מצוות מדאורייתא ומדברי סופרים. מאידך גיסא מנהג ישראל להיות נעורים כל הלילה. והאמת היא שאתה רואה שישנם קהילות שאינם ערים כל הלילה, ואתה ממש רואה הבדלים בין קהילות שיש שערים כל הלילה ועושים מנין ותיקין, לבין האוחזים לישון טוב בלילה ולהתפלל בשמונה בבוקר. אז החילותי לתור ולחפש אחר המנהג, מקורו וחשיבותו, להיות ערים כל הלילה.
הרב שמידט, יישאר ער בליל שבועות צילום: ארי אביץ
והנה מובא בזוהר הקודש בפרשת "אמור": "ועל חסידים הראשונים לא היו ישנים בליל זה של חג השבועות והיו עוסקים בתורה", ומאריך שם הזוהר בדברים נפלאים אודות לילה קדוש ונפלא זה.
אבל, עם כל חשיבות הדברים שכותב הזוהר, על "חסידים ראשונים" שהיו נשארים ערים כל הלילה, זה שייך לחסידים של פעם, אבל אנחנו ועמך כלל הציבור, לכאורה, נבוא לבית הכנסת לשעה שעתיים, נלמד תורה, נלך לישון כמו שצריך ונקום רעננים לתפילת חג שמחים וטובי לבב. כך לא נרדם בתפילה ובקריאת התורה, ונשאיר את המנהג לאחינו "החסידים הראשונים".
ועוד סברה טובה שאמרו לי: לישון טוב בלילה אפשר ללמוד טוב למחרת בראש צלול ונקי, זאת אומרת, אם אני ישן בלילה וקם רענן וצלול אני יכול ללמוד בראש צלול ונקי למחרת, מה עדיפות יש בלימוד הלילה הזה מהלימוד הטוב יותר לכאורה ביום.
ואז ראיתי את דברי הגאון הצדיק, בעל "כף החיים", סימן תצ"ד ס"ק ו', שהביא עוד מקורות נפלאים ללילה הזה מהזוהר. כגון בהקדמת הזהר, דף ח' עמ' א': "אמר להם רבי שמעון יפה חלקכם (...) כי כולם אשר הכינו תיקונים בזה הלילה והיו שמחין בה, כולם יהיו נרשמים בספר הזיכרונות (...) והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ומכתיר אותם בכתרי עולם עליון".
ויתרה מכך מוסיף בשם האר"י זצ"ל, וכאן אנו באים לסגולתו של ידידנו מגדל העופות: "ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל, אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו כל נזק בשנה ההיא... ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה כי אם לא יישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא".
ליל שבועות הוא לילה חד פעמי ללימוד תורה
אנו צריכים להבין, ליל שבועות הוא לילה מיוחד והברכה הנובעת ממנו ללומדים בו, היא גדולה מלימוד ביום, כמו שכולם יודעים שיש זמן מיוחד לתשובה, חודש אלול ותשרי. כן ישנו זמן מיוחד שבו עושים דין תורה עם גוי, ובסיעתא דשמיא מצליחים שזה חודש אדר, שאז המזל של ישראל חזק ותקיף. כך ישנו זמן שמסוגל להצלחה וסיעתא דשמיא, שזה ליל שבועות. שערי שמים פתוחים והוא זמן של עת רצון גדולה.
מנהג זה פשט בכל תפוצות ישראל אשכנזים, ספרדים, תימנים, חסידים וליטאים, קטנים וגדולים, גברים ונשים. עכשיו כל אחד יתבונן כמו איש עסקים, איזו עסקה יותר טובה בשבילו, להתאמץ מאד וללמוד תורה בליל שבועות ולהיות ער כל הלילה, להתפלל ותיקין ואולי יתנמנם קצת בתפילה ויזכה לכל הברכות וההבטחות הכתובות בזוהר, כתבי האר"י ובדברי פוסקי ישראל, או לישון במיטה ולהתפלל שחרית כמו שצריך.
אני בחרתי בסיעתא דשמיא בלנ"ד, להיות ער כל הלילה כמו הרבה אנשים מעם ישראל האוחזים במנהג אבותיהם כדברי מגדל העופות. ונקווה שהקב"ה ישמור אותנו מכל מיני מזיקים וצרות, וייתן שכל ביד מנהיגינו לזקוף קומה ולמגר את האויב הערבי, מתוך גבורה והבנה שהארץ שייכת לנו, ונזכה לגדל דורות ישרים מבורכים על אדני התורה והקדושה אכי"ר.
הרב יהושע מרדכי שמידט הוא ראש ישיבת ההסדר נחלת יוסף, רב היישוב שבי שומרון ומחבר ספר שיטת הסימנים על הש"ס.