חג השבועות הוא חג מהתורה, וטעמו כפול: בו אנו מציינים את החקלאות בארץ ישראל, ועל כן שמו הוא 'חג הקציר'. ובו אנו חוגגים את מתן התורה, ועל כן שמו הוא 'חג מתן תורתנו'. החקלאות בארץ ישראל, והתורה האלוהית, הינן עניין אחד: חיבור שמים וארץ. עם ישראל עובד באדמתו, בצורה מוסרית, כפי שציווה אותו נותן התורה. אחדות זו באה לידי ביטוי בקרבן שתי הלחם והבאת הביכורים לבית המקדש.
שבועות. הלכות לחג צילום: Anat Hermony/Flash90
הלכות רלוונטיות לחג השבועות שחל במוצאי שבת
- לפני שבת (הקודמת לחג השבועות) יש להדליק נר נשמה (נר עבה), על מנת שתהיה לנו אש לשימוש ביום טוב. בשבת אסור להבעיר או להעביר אש כלל. ביום טוב מותר להעביר מאש קיימת לנר אחר.
- את הסעודה השלישית בשבת יש לאכול בשעה מוקדמת, על מנת שלא נגיע שבעים לסעודת יום טוב בערב.
- אסור להכין דבר משבת ליום טוב. את ההכנות לסעודת הערב יש להתחיל מצאת הכוכבים.
- בתפילת מעריב של יום טוב אומרים 'ותודיענו' (ההבדלה בין שבת ליום טוב בתפילה)
- הדלקת הנרות לאחר צאת השבת. מעבירים אש מנר דולק. בהדלקה זו מנהג האשכנזיות (ומעט מהספרדיות) לברך שהחיינו.
- סדר הקידוש: ברכת היין, קידוש, ברכת מאורי האש (אפשר על נר נשמה שהוספנו לו גפרור), הבדלה, ברכת שהחיינו. זהו קידוש מיוחד, בו מעורבת הבדלה בין שבת ליום טוב. הנוסח ככתוב במחזורים (לשים לב - אומרים 'המבדיל בין קודש לקודש').
- בגדי יום טוב צריכים להיות נאים לפחות כמו בגדי שבת, וראוי שיהיו אף נאים מהם.
- יש לשלוח מזון וכסף לנזקקים טרם כניסת החג (והשבת), ולהשתדל מאד לארח נזקקים בשולחן החג.
- מותר לכוון (עוד טרם כניסת שבת) 'שעון שבת' על תנור האפיה, כך שיפעל במהלך יום טוב בצורה אוטומטית, ויכניסו אליו מאכלים לאפיה ובישול בשבועות (אך לא בשבת).
- תפילת מעריב של ליל החג מתאחרת מעט כך שספירת העומר תהיה שלימה- 'שבע שבתות תמימות תהיינה'. אולם מעיקר הדין מותר להתפלל מוקדם, כך שהקידוש יהיה לאחר צאת הכוכבים.
- נהגו רבים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, ככפרה לכך שישראל נרדמו לפני מתן תורה, וכהכנה לקבלתה. הספרדים נוהגים לעשות 'תיקון' מיוחד. הרב קוק נהג ללמוד את ספר המצוות של הרמב"ם. כיום רבים נוהגים לשמוע שיעורי תורה, ונכון להשתדל שלא להתבטל במשך הלילה.
- בערב מוגשים משקאות בבתי הכנסת. לכתחילה יש לברך 'שהכל' לפני כל שתיה בלילה, ו'נפשות' מיד לאחריה כשהגיע לרוויה. מי שחושש שישכח, יכול לברך בשתייה הראשונה בלימוד בערב 'שהכל', ובשתייה האחרונה 'נפשות'.
- מתפללים שחרית של חג (בדרך כלל יש בבתי הכנסת אחת בנץ החמה, ואחת מאוחרת). המעוניינים יכולים להקדים ולקרוא את מגילת רות עוד לפני עלות השחר.
- ברכות השחר למי שלא ישן בלילה- נוטל ידיו לאחר שירותים, ומברך על נטילת ידיים, וספרדים אינם מברכים. מברך אשר יצר לאחר שירותים. לא אומר 'אלוהי נשמה' ולא 'המעביר שינה' עד 'הגומל'. וספרדים כן אומרים זאת. מברך ברכת התורה, ועדיף שישמע מאחר את הברכות הללו.
- האשכנזים קוראים בשחרית את מגילת רות ממגילה כשרה בברכת 'על מקרא מגילה' ו 'שהחיינו'. אולם אם אין מגילה, אין מברכים.
- התפילה ככתוב במחזורים, אשכנזים אומרים סדר 'יזכור' לעלוי נשמת המתים, ויש שנהגו לצאת מההיכל אם הוריהם בחיים. אולם ב 'יזכור' לחללי השואה וצה"ל ראוי להישאר בהיכל ולכבד את זכר הקדושים.
- נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש שאליהם נמשלה תורה. יש לאכול לפחות ארוחה בשרית אחת בשל שמחת יום טוב, וראוי לאכול שתי ארוחות בשריות. יש לשתות יין בסעודות כחלק משמחת יום טוב.
- על עוגת גבינה אפויה עם קרם וכד' מברכים 'שהכל' אם הבצק אינו טעים בפני עצמו, ו 'מזונות' אם הבצק טעים. ובכל אופן, מברכים בסיומה 'בורא נפשות', אלא אם משער שאכל כזית קמח בארבע דקות, שאז מברך 'על המחיה'.
- עקב מזג האוויר החם והלח, נזכיר שמותר להתקלח במים חמים מדוד שמש ביום טוב.