סערת הנטיעות: ראוי היה לרב נבון לברר את תוכן פסיקת הרב ליאור

ראוי היה לרב נבון להתקשר לרב ליאור ולברר מה עומד מאחורי הפסק ומהם מקורותיו ונימוקיו, כיאה לעולמה של תורה וכדרכם של תלמידי חכמים אמתיים בהלכה | דעה

יצחק וסרלאוף 13/01/22 15:53 יא בשבט התשפב

יצחק וסרלאןף, צילום: דוברות
יצחק וסרלאןף, צילום: דוברות

ניסיתי לקרוא בעיון את ביקורתו וטענותיו של הרב חיים נבון כלפי פוסק הדור הרב דוב ליאור שליט"א. ניסיתי, משום שלא היו שם סברות המצריכות עיון ולמעשה עיקר המאמר לא עסק בסברות הלכתיות כלל אלא בכותרות. בכותרותיו הרב נבון מטיף או שמא מבקר את פסק הרב ליאור שלמען ארץ ישראל מוציא את ה' מהתמונה כביכול. אשמה מבהילה וחמורה בפני עצמה.

יאמר לזכותו של הרב נבון שלא כתב במפורש את שמו של הרב ליאור אך כל בר דעת מבין על מה ועל מי הדברים נכתבו.

גמרא מפורשת היא בשבת קיט: אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול. אי אפשר להשוות בין הרב חיים נבון שכבודו במקומו מונח לגדול הדור הרב דוב ליאור שליט"א.

ראשית, ראוי היה לרב נבון לברר את תוכן פסיקת הרב ליאור או בעצמו להתקשר לרב לברר מה עומד מאחורי הפסק ומהם מקורותיו ונימוקיו, כיאה לעולמה של תורה וכדרכם של תלמידי חכמים אמתיים בהלכה.

ועד דאתית להכי וכדי להעמיק את הדברים על מכונם ראיתי אני הקטן האוחז בשיפולי גלימתו של מורנו הרב ליאור לנסות להסביר את פסק דינו:

שאלתנו לרב הייתה: האם מותר לטעת עצים בשמיטה בשטח שיש מאבק על השליטה עליו.

  • הרב ציין בפסקו כי שתילת עץ פרי אסורה מן התורה ואילו שתילת עץ סרק אסורה מדרבנן.
  • הרב הביא מקור מספר השמיטה דף יח סעיף י של הגרי"מ טוקצינסקי ששתיל עץ פרי שבא עם גוש אדמה סביב השורשים, מכיוון שלעניין ערלה אין זו נטיעה חדשה ומניין השנים נמשך מזמן שתילתו הראשונה, כך גם לעניין שמיטה אין זו נטיעה חדשה, הרב מפנה למקור נוסף שבת הארץ (פרק א הלכה ה ס"ק ג). לכן מותר לשתול בשמיטה שתיל שבא עם גוש אדמה (ויש מחמירים לאסור).
  • מסכם הרב שכל זה מצד הדין הפשוט שבשגרה, אך כשמדובר בשטח שיש מאבק על זכותו ועל בעלותו של עם ישראל על אדמתו, בוודאי שאיסורי דרבנן נדחים ומותר לשתול בשטח זה עצי פרי עם גוש אדמה ועצי סרק אף בלא גוש אדמה. עד כאן דבריו.

חבר הכנסת איתמר בן גביר ואנוכי הגענו לנגב, למקום שבו שבטי בדואים מסוימים משתלטים על עשרות אלפי דונמים של שטחי ארץ ישראל, תוך הפרה בוטה של הוראות החוק, הם פועלים באיומים ובכוח הזרוע. ממשלת ישראל בצעד של כניעה מביש התקפלה וביטלה את הנטיעות. ברור היה לכל שהמשמעות של הנטיעות האלה מעבר לאמירה הברורה שבדבר, באים לקבוע עובדות בשטח בניסיון למנוע ולעצור את הכיבוש האלים של אותם שבטים.

פעלנו לפי פסק מורנו הרב, הגענו למקום עם עץ סרק בין שנתיים שבא עם גוש אדמה ונטענו באדמות מדינה שעליהם הפורעים רוצים לשים את ידם, מתוך אמירה וגם מתוך כוונה לעצור את ההשתלטות וכמצילים מן הדליקה.

ידועה ההלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ט סעיף ו' שבעיר הסמוכה לספר אפילו באו על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת. וידוע וברור שאין מתחשבים בסיכויי ההצלחה של העניין ויש חובה לעשות עד כמה שהיד משגת.

ראוי גם להזכיר סיפור שיהיה כמש"ל עבורנו על קרב טרקטורים מוזר שהתרחש ליד קיבוץ שעלבים בשנת 1965.

כאשר הירדנים רצו לספח לעצמם את האזור המפורז על ידי חריש השטח, ותכננו לעשות זאת בהפתעה דווקא ביום השבת. התכנית נחשפה, כל הטרקטורים בקיבוץ גויסו וטרקטורים מקיבוצים שכנים הגיעו גם הם לתמוך ולקחת חלק בחריש הנגדי. אבל לחרוש בשבת? רב הקיבוץ, בגיבוי הרב הראשי לצה״ל, פסק שאפשר לצאת לחריש נגדי בשבת, וכך עשרות טרקטורים ישראלים חרשו נגד עשרות טרקטורים ירדנים ולבסוף כל הטרקטורים נסוגו ואיום הסיפוח הוחרש.

משפט אחרון: הייתי שמח לראות את אותם קולות שמזדעקים על פסק הרב ליאור בדבר חשיבות המאבק על זכותנו ובעלותנו בארץ ישראל, מזדעקים ומרימים קול גם על ההתקפלות הנפשעת של ממשלת ישראל והפקרת שטחי מולדת לפורעים בריונים ואלימים וד"ל.

הכתוב הוא יצחק וסרלאוף, ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏מנכ"ל מפלגת עוצמה יהודית.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר