הבוקר התחיל היום עם טילים שעפו מסוריה ולמזלנו נחתו בים. כעת גם החזית הצפונית מתחממת, ואיש בממשלה לא מציג לנו פתרונים. לא מציג לנו דרך. למזלנו, שנה היא טווח זמן ארוך. לרוב אנו מתכננים אותה עם תכניות מובנות ומסודרות. בביטחון, בבריאות ובכלכלה. חלקן מתממשות וחלקן מתממשות רק בחלקן.
לעומת זאת, תשבץ בנוי על אלתורים ורעיונות מזדמנים. ההרגשה של האזרח הפשוט ,בראשיתה של שנת תשפ"ב, היא של שנת תשבץ. אין הנהגה ברורה שמובילה, לאיזשהו מקום. הקורונה משתוללת סביבנו, ואיש בממשלה לא יודע לומר לנו לאן נלך, ומתי לא נוכל ללכת לשום מקום, כי נהיה בסגר.
ברשתות החינוך החרדי החלה שנת הלימודים, לפני רוב ילדי מדינת ישראל. הניסיון הזה הוביל לעשרות כיתות שכבר כלואות בבידוד. האם לא היה מקום לחשוב לפני, איך בדיוק צריכה להיפתח שנת הלימודים? כל ערב שמענו משהו אחר, בלי שום כיוון ברור. וכן, אנו אזרחי ישראל, מבקשים הנהגה ברורה, עם קול וכיוון ברור. נזכה לכך השנה?
-
עוד באותו נושאלקראת פתיחת שנת הלימודים: "לא נהסס לסגור בתי ספר או כיתות"
31/08/21 21:19
להורה הפשוט אין מושג מה יהיה, ונדמה שגם לא למנהיגיו. האם באמת חכם כשיש יותר מ-12,000 מאומתים ו-7122 מתים מקורונה, להמשיך בבתי- הכנסת , בבתי- הספר ולהבדיל בקניונים, כרגיל? או ששבועיים אחרי התפילות והארוחות המשותפות בראש השנה, ניכלא כולנו בהסגר, שניתן עדיין למנעו? מדינת ישראל שהפכה לשנת תשבץ ,תלמד אותנו אם ואיך הוא יפתר.
תשבץ זה ממש נחמד לאימון הראש והמחשבה, תשבץ הוא לא פתרון לניהול מקרו של מדינה. ובמיוחד מדאיג לחשוב ולהרגיש שממשלה מתנהלת ולא מנוהלת. או שיצליחו לפתור התשבץ, או שאנו נהיה חלילה החורים הגדולים, במדינת שבתשבץ.
לנו נותר רק לשמוח בדברי חכמינו ז"ל: "כל שנה שרשה בתחילתה, עשירה בסופה", וכדברי השיר: "עוד יהיו ימים טובים מאלה".