כל העולם כבר שם: הגיע הזמן לבצע את הרפורמה בחקלאות

רפורמת החקלאות בחוק ההסדרים זוכה לכותרות בלתי פוסקות בתקשורת, אנשי הלובי החקלאי צובאים על לשכות חברי הכנסת והשרים ובקרוב מאוד נהגי ישראל יפגשו בחסימות צמתים וכבישים. מנכ"ל "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת", עושה סדר ומפריך את המיתוסים

חדשות כיפה אלעד מלכא 27/07/21 14:33 יח באב התשפא

כל העולם כבר שם: הגיע הזמן לבצע את הרפורמה בחקלאות
הפגנת חקלאים. ארכיון, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מאז קום המדינה ישראל הגנה על החקלאות המקומית באמצעות מניעת ייבוא של תוצרת חקלאית מחו"ל לישראל. ישראל לא הייתה היחידה, כל מדינה שאפה להגן על נכסיה החקלאיים, לנסות להבטיח אספקת מזון תוצרת מקומית ואיתנות כלכלית. אלא שעם הזמן חלחלה לכל העולם התובנה הכלכלית שבאמצעות סחר חופשי ניתן להעלות את רמת החיים באופן משמעותי.

אט אט עברו המדינות המפותחות בעולם למדיניות סחר חופשי גם בענף החקלאות, מכסים הופחתו, חסמי ייבוא בוטלו ומחירי המזון ירדו. בכדי לתמוך בחקלאות המקומית שלהם מסבסדות מדינות אירופה ומדינות מפותחות בכלל את החקלאות המקומית שלהם ישירות. התוצאה? מחירי המזון בישראל יקרים בכ-37 אחוזים ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, חלב וביצים יקרים בכמעט 80% מממוצעי מדינות הארגון. כלכלני ה-OECD ממליצים כבר שנים לישראל לעבור למודל תמיכה ישירה שמסבסדת עלויות קבועות כגון קרקע בלבד ולא תשומות משתנות כמו מים. הרציונל הוא שככל שמסבסדים מים, מתמרצים את החקלאים להשתמש ביותר מים למרות שזה לא היתרון היחסי של ישראל.

הרפורמה המוצעת מתחילה ליישם את המלצות ארגון ה-OECD. במקום שמחירי הפירות והירקות יתייקרו, שאבוקדו בקיץ לא יהיה ונקטרינה בחורף לא תימצא, ייפתח השוק הישראלי למגוון, לאיכות ולמחירי התוצרת החקלאית העולמיים. הלובי החקלאי מצידו מתנגד מחשש שמא החקלאות המקומית תקרוס והביטחון התזונתי, היכולת של מדינת ישראל להבטיח מזון לאזרחיה בעיתות משבר תיפגע. אלא שמדובר בטענות מיושנות ולא עדכניות.

ישראל כבר מזמן לא יכולה לבסס את ביטחון המזון שלה על תוצרת מקומית בלבד. מכתב של שר החקלאות לשעבר מלמד שרק כ-25% מערך הקלוריות שאנו צורכים מקורם בגידול מקומי. אם נמחיש זאת טוב יותר, לו כל שטחי החקלאות במדינת ישראל יוסטו לגידולי חיטה בלבד, יהיה לנו מספיק חיטה כדי להשביע די רעבוננו. במקרה כזה, לא נוכל לגדל עוד מוצרי צריכה נוספים. 

מעבר לכך, משבר פירות הקיץ הנוכחי, מחסור החלב בסוכות האחרון, הביצים בפסח אשתקד והחמאה לאורך שנת 2019 הוכיחו בצורה הברורה ביותר שמניעת ייבוא היא זו שפוגעת בביטחון התזונתי. ככל שמגוונים את מקורות ההיצע, הסיכוי לפגיעה בביטחון התזונתי קטן.

אלעד מלכא,

אלעד מלכא, צילום: ראובן קפוצ'נסקי

החקלאות המקומית גם לא תגווע. ישראל מייצאת הדרים, תמרי מג'הול, פלפלים ותפוחי אדמה ותמשיך כנראה לספק מלפפונים ועגבניות בשיעור ניכר לשוק המקומי. ענפים אלו ואחרים ייהנו מתמיכה ממשלתית חסרת תקדים, מהקלות על העסקת עובדים זרים על מנת להוזיל עלויות גידול וכדומה. כל אלו יחד, ישמרו את החקלאות המקומית רווחית ואף יותר מזה.

בעשורים האחרונים מצב החקלאות בישראל מידלדל. פחות צעירים פונים לענף וכמות התוצרת קטנה. בעידן המודרני והיזמי, לא פלא שתחום שתלוי כולו בהגנה ממשלתית ולא מאפשר רווחיות משמעותית ויזמות חופשית מדיר ממנו צעירים. דווקא הפתיחה לתחרות, הפחתת הרגולציה ופתיחת אפשרויות יזמיות עשויות להזרים דם חדש בענף.

בכדי להסיט את האש ממחיר המזון, הלובי החקלאי מנסה להסיט את האש לעבר רשתות השיווק במה שמכונה "פערי התיווך". גם במקרה הזה, מדובר בטיעון שנטחן עד דק ולא נמצא זכר לאמיתותו. רשתות השיווק מוכרות בהיקפים גדולים אך שולי הרווח שלהם נמוכים ועומדים על 2.7% כיאה לשוק תחרותי. שולי הרווח בקרב הענף החקלאי אגב עומדים על כמעט 17% לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק ומצא שפערי התיווך במכירת פירות וירקות נמוכים בישראל באופן דרמטי ביחס לארה"ב ולאירופה. מחקר אחר של משרד החקלאות מצא שרווחיות התיווך במחירי הפירות נעה בין 10 ל-17 אחוזים ובירקות 7-3 אחוזים בלבד. למעשה ברור שפערי התיווך בישראל נמוכים ואילו מחירי התוצרת החקלאית עצמם יקרים. 

בסופו של דבר מדובר ברפורמה מבורכת ואחראית, שתוזיל מחירים ותצעיד את ענף החקלאות למאה העשרים ואחת התחרותית והיזמית. אם אתם רואים מי שמתנגדים לכך, אל תכעסו, הם מפחדים משינוי סדרי עולם, אבל השינוי הזה נכון לכולם.

**************

אלעד מלכא הוא מנכ"ל "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן