פגשתי אישית את השר אלקין במספר הזדמנויות. בפעם הראשונה פגשתי בו באירוע פוליטי של יוסי דגן. רק התחלתי להיות פעילה בליכוד וזה היה אחד מהאירועים הראשונים בהם השתתפתי. אלקין הגיע עם תינוק במנשא. ואני תהיתי (בחוסר טאקט ובקול רם) למה סבא לוקח את הנכד שלו לעבודה. תהיתי באמת, ודווקא מתוך הערכה. עד שמישהו אמר לי שאני סתומה ושזה הילד שלו. עוד יותר פירגנתי עד שאותו אחד עדכן אותי שאלקין ניהל רומן עם העוזרת הפרלמנטרית שלו, הצעירה ממנו באיזה עשרים שנה, והתחתן איתה. פה כבר הפסקתי להעריך והרגשתי בלתי מעודכנת בעליל.
-
עוד באותו נושאלא, תבגוד. רומנטיקה נוסח אלקין
11/07/21 11:11
אבל המשכתי לעבוד מול אלקין גם לאחר הגילוי. הוא הציג את עצמו כאידיאולוג. כנאמן לארץ ישראל. כאדם ערכי. עבדתי בתיאום מולו בועדת החוקה. עבדתי בתיאום מולו בפריימריז. הוא זכה באופן עיקבי בתמיכה מלאה על ידי קבוצות ההתיישבות בלי שום פיקפוק. בעלי אמר לי כבר אז שאלקין אדם בוגדני. עניתי לו שאין קשר בין חייו הפרטיים של אדם לבין מעשיו הפוליטיים. ושאנחנו אף פעם לא באמת יודעים מה קורה בין בני זוג ושזה לא ענייננו. נגעלתי אבל המשכתי להתנהל מולו, בדיוק כמו כולם.
בפעם השנייה והמשמעותית שפגשתי את השר אלקין הייתה באירוע הייסוד של קבוצת ציון וירושלים בליכוד. הכנס נערך בירושלים והשר אלקין היה אחד מהדוברים. בכנס הזה אלקין נשא נאום מעולה. שיבח את מפלגת הליכוד על היותה מפלגה עם פריימריז, שיבח את רוה״מ ואת הישגיו ודרבן את חברי הקבוצה החדשים לפקוד לליכוד. הוא אמר ש30k מתפקדים בליכוד קובעים את זהותו של ראש המפלגה ואת כל הרשימה בעוד 30k מצביעים בבחירות הכלליות מהווים בקושי מנדט אחד. ״תפקדו לליכוד״ אמר לחברי הקבוצה, ואחרי כמה חודשים נטש בעצמו את הליכוד, תוך כדי טינוף רבתי. ביום בו אלקין נטש התכתבתי איתו בוואטסאפ על נושא הקשור בהתיישבות (בנושא השתלטות פלסטינית על השטחים הפתוחים ביו״ש). הוא ענה לי לעניין, לא חשדתי בדבר. בערב הוא כבר היה בזרועותיו של סער. אני הייתי בשוק. הרגשתי אפילו קצת נבגדת. הרי לפני כמה שעות התכתבנו כאילו לא היה דבר...ובנוסף לכך נאלצתי להודות שבעלי צודק. אדם בוגדני הוא בוגדני. גם בחייו הפרטיים וגם במעשיו הפוליטיים.
ככה חשבתי אבל לא אמרתי כלום ולא כתבתי כלום אלמלא הזוג אלקין פתח את חדר המיטות שלו ,על שלל ניאפיו ,בפני כל הציבור (מי בכלל ביקש זאת מכם???). בכתבה גדולה בויינאט, מלאה בתמונות נוגות של זוג מאוהב, בוצעה אידיאליזציה לבגידותיו של אלקין. האישיות והפוליטיות. אלקין ואשתו, הנואפים הנאהבים, זכו לכתבה מפרגנת ולמלטפת. הם זכו לאידיאליזציה של יחסי מרות במסגרת העבודה. הם זכו לכך אך ורק בגלל שאלקין ערק לצד ״הנכון״. הנבגדים שנותרו מאחור, גם בחייו הפרטיים וגם בחייו הפוליטיים, נותרו זנוחים. הסיפור שלהם, הפגיעה בהם, המעילה באמון שלהם, השקרים שסופרו להם - כל אלה לא מעניינים כי הכל ,כולל הכל, זה פוזיציה.
הכותבת היא חברת מרכז ליכוד וחברת ועדת חוקה של הליכוד