מנכ"לית "מבוי סתום": הגט לשירה איסקוב - בגלל העניין התקשורתי והלחץ הציבורי

הגט שקיבלה שירה איסקוב מבן זוגה לשעבר שניסה לרצוח אותה, קיבל תגובות רבות, בעיקר בשל המהירות בה הושג. אורית להב, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" שמסייע למסורבות גט, טוענת כי ברוב המקרים, בתי הדין לא פועלים באותה נחישות כמו במקרה האחרון, אך נשארת אופטימית: "יום אחד נגיע לעולם ללא עגונות"

עו"ד אורית להב 11/02/21 15:23 כט בשבט התשפא

מנכ"לית "מבוי סתום": הגט לשירה איסקוב - בגלל העניין התקשורתי והלחץ הציבורי
עו"ד אורית להב. , צילום: יח"צ מבוי סתום

קראתי את הריאיון שנערך ב"כיפה" עם מנהל אגף העגונות בבתי הדין, הרב אליהו מימון ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. לאורך כל הכתבה הרב מימון מהלל ומשבח את עבודת בית הדין במקרה של שירה איסקוב ומפרט הלכה למעשה סנקציות ופתרונות ענישה אלימים. 

לא ניקח מבתי הדין את הקרדיט על זירוז ההליכים במקרה של שירה איסקוב. אבל ברור לכל שהסיבה שבגללה בתי הדין פעלו במהירות בתיק של שירה היא העניין התקשורתי והלחץ הציבורי. עובדה שבמקרים דומים לוקח להם שנים עד שמגיעים לתוצאות, והרב מימון מודה בזה.

דוגמא חיה למקרה כזה הוא התיק של ליאנה חזן, שגם היא כמעט נרצחה על ידי בעלה. כבר חצי שנה מתקיימים דיונים ועדיין אין אפילו חיוב בגט. בעלה מגיע לדיונים מהכלא, מסרב לתת לה גט וחוזר לתא שלו, בלי שנשלח לצינוק. המקרה של שירה הוא היוצא מן הכלל והוא חריג בכל קנה מידה. על זה אין מחלוקת בינינו לרב מימון.

הנה דוגמא נוספת להתנהלות בתי הדין, התיק של אושרת אברג'יל (פרשת "העד הפדופיל") היה אצל הרב אדרי - אותו דיין ש"הצליח לשחרר" את שירה. במקרה של אושרת היא עגונה כבר 10 שנים והדיין הנכבד לא הסכים לבטל את הנישואים למרות שהעד הוא פדופיל ויש אפשרות הלכתית לבטל את הנישואים ולשחרר אותה.

במקום להשתמש בפתרונות ההלכתיים הקיימים מציע הרב מימון להקים "יחידה יהודית" בבתי הדין כמו בשב"כ, ולהכות את סרבני הגט עד שיאותו לתת את הגט.

קשה להאמין שזה הפתרון של בתי הדין – אלימות. אלימות צריכה להיות מגונה מכל וכל, ולא יכולה להוות פתרון. לא מפתיע שפתרון כזה מגיע ממערכת גברית – ולא מפתיע שגם פה רצונן של הנשים לא נחשב. אנחנו נפגשות עם הנשים האלו יום יום – הסיכוי שהן תסכמנה שהבעלים המסרבים שלהן יוכו עד זוב דם הוא קלוש, כולל אלו שסבלו מאלימות קשה. איזה אדם אנושי היה רוצה בדבר כזה? האם ניסיתם לשאול את הנשים העגונות מה דעתן על הפתרון הזה?

בתי הדין יודעים שפתרון כזה אין לו זכות קיום, אבל כנראה שזו הדרך שלהם להתמודד עם הביקורת הציבורית על תופעת העגינות – להגיד שמי שאשם בה היא המדינה ולא הם. יהיה טוב אם הם יסתכלו פנימה ויעשו בדק בית במקום להצביע החוצה ולחפש אשמים. אתם יוצרים את הבעיה- אתם גם אלה שצריכים לפתור אותה.

ויש להלכה את הפתרונות לכך, גם ללא אלימות. אין ספק שהרב מימון בקיא ומכיר את הפתרונות הללו. נשגב מבינתנו מדוע הרב, ודייני בתי הדין הרבניים, מתעלמים מהם. מדוע הם אינם משתמשים בביטול קידושין או הפקעת קידושין כדי לשחרר נשים שכלואות במערכת יחסים אלימה? מדוע לא לחזור קצת אחורה, לרבנים ופוסקים במהלך הדורות שהציעו פתרונות ישימים למצב? הבחירה לא להשתמש בפתרונות הקיימים היא של בתי הדין, והם צריכים לתת דין וחשבון לציבור מדוע הם לא משתמשים בהם.

הרב מימון לא מדבר בראיון על התיקים שלא נסגרים לעולם. לעולם. האישה נשארת עגונה עד שהיא או בעלה מתים. אולי לבתי הדין המציאות הזו נראית נורמלית אבל מבחינתנו כל אדם הוא עולם ומלואו ואי אפשר להסכים לחיות עם העוול הזה. הבעיה הזו היא שורשית ועמוקה – אי אפשר לתת את הכוח לבעל להחליט האם לשחרר את אשתו או לא. 

נקודת האור היחידה היא שהציבור, תודה לאל, מתחיל להתפכח - וסיפורים כמו של שירה רק מזרזים את תהליך ההתפכחות. יש ירידה במספר המתחתנים דרך הרבנות – כולל  זוגות דתיים המשתמשים בפתרונות הלכתיים לשם כך. יש יותר ויותר ביקורת על בתי הדין, והם מאבדים את הרלוונטיות שלהם. נשים היום – בעיקר נשים חילוניות אבל לא רק – לא מוכנות לעצור את החיים שלהן בגלל סרבנות או עגינות. 

אני בטוחה שבתי הדין ימצאו את הדרך להשתמש בפתרונות ההלכתיים שמאפשרים את פירוק הנישואים גם בלי הסכמה, אין לי ספק שיום אחד זה יקרה ונגיע לעולם ללא עגונות, השאלה היא כמה נשים עוד יצטרכו לסבול בדרך הארוכה לשם.

עו"ד אורית להב, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" – המסייע מזה 25 שנים למסורבות גט ועגונות

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר