"השקפה קפיטליסטית בגרסה היותר מנוכרת שלה": כך תיאר הרב אילעאי עופרן בפוסט שעורר סערה, את התופעה שרווחת לאחרונה בחברה הישראלית בכלל, וזו הדתית-לאומית בפרט. הרב עופרן הזדעק על חוקים חברתיים שלא פעם, אלה שקוראים לביטולם, "הם גברים חובשי כיפה סרוגה".
אני מודה באשמה, פעמים רבות נמניתי עם אותם "גברים סרוגים", שיתפתי פוסטים שקראו לקצץ ולהביא להתייעלות במגזר הציבורי, ואף עודדתי במרץ מהכורסה שלי, טורים כלכליים שהביעו תמיכה בהגדלת הייבוא, וביקרו את החקלאים הישראלים. גם היום אני עומד מאחורי העמדות האלה, ואגן עליהם מסיבות רבות. אך הפעם קצת נשברתי.
נשברתי בנקודה שראיתי שמול המצוקות שהביאה הקורונה, דווקא הרצון לחסוך כסף, להיות רווחיים ולהילחם בהסתדרות, עדיין עומד בראש הרשימה. בתקופה כזאת, כאשר חנויות ועסקים רבים מתמודדים יום יום עם השאלה: "האם לסגור את העסק?", זה לא הזמן והמקום להטיח בהם: "אם תיסגרו כנראה שאתם לא רווחיים מספיק". לא הכול בחיים סובב סביב השאלה - "כמה כסף אני מרוויח או חוסך מהעסקה הזאת וכמה זה משתלם לי?".
ראיתי פוליטיקאים (ציניים ככל שיהיו), שקראו לציבור לקנות דווקא עכשיו מוצרים ישראלים, כדי לתמוך בעסקים שעומדים לקרוס. הצד הימני של המפה הפוליטית מיהר לזעוק כנגדם על כך שצריך לקנות איפה שהכי זול, אפילו מסין ומטורקיה. שמעתי רבנים שטוענים כי קנייה מסוחרים ישראלים, היא מעשה צדקה וסולידריות יהודית. תוך שנייה וחצי תקפו אותם, כי "מה לרבנים וכלכלה?".
וליבי נכמר, כי בתוך מירוץ החיים הזה, של עבודה-משפחה-עבודה, קצת קשה לצאת מהתפיסה הנכונה לרוב, של "כמה אני מרוויח הפעם", "איפה יותר זול", והשאלה החשובה מכל: "האם אני יוצא פראייר?". קשה לשחרר את השאלות האלה מדי פעם, ולזכור שלא בכל סיטואציה אני צריך להרוויח כסף, שלא תמיד הרווח שאני יכול להשיג הוא חומרי, ושמותר לי להפסיד כסף, שיכול ממש לעזור לבעל החנות בה אני קונה.
המחשבה שנמצאת בבסיס הכלכלה ודוחפת את המשק קדימה, יכולה לסרס את רגש הערבות והסולידריות הבסיסית, כי אין שום סיכוי שאני אקנה בחנות החשמל הקרובה, בזמן שבאינטרנט זה ב-50 אחוז הנחה. גם אם הבעלים של החנות הזאת, פתח היום לראשונה אחרי חודש של סגר, והוא לא יודע כמה הוא יחזיק.
אפשר להמשיך ולצדד ב"שוק חופשי", וכך גם אני מתכוון לעשות, ובו זמנית לא לאבד את מעט החמלה, ומעט הרגישות לזעקת העסקים שמתקשים להביא פרנסה הביתה. בואו נלמד להרפות מדי פעם מהמחשבה שקוראת לנו לצאת מורווחים בכל עסקה וקנייה, בואו נהיה קצת פראיירים ונדע להפסיד, כדי שכולנו נרוויח.