המדינה רעשה הבוקר (ב') סביב הקליפ החדש והפרובוקטיבי (מותר לחשוב שהוא כזה?) של הזמרת עדי ביטי, שכלל הרבה מיניות מאוד מפורשת. הקולות התחלקו בין אלו שהזדעזעו מהתוכן לבין אלו שטענו שעצם העיסוק בגופה של עדי ובבחירתה האומנותיות היא חוצפה. כגבר במאה ה-21 שמאמין בערכי התורה ובמקביל מאמין בליברליות ובערכי השוויון, איני יכול שלא להודות שאני בדילמה. והשאלה שהיא כיצד נכון להגיב לסיטואציה מבלי לפגוע בכבודה של ביטי ונשים בכלל?
השאלה בעיקר מופנית אל נשים פמיניסטיות חילוניות, כי אני מאמין שאלו הדתיות יסכמו שהקליפ פוגעני. לדוגמה ח"כ תהלה פרידמן, שאני לא מערער על רגשותיה הפמיניסטים, הגיבה על הקליפ: "גם נשים יכולות לחזק את תרבות האונס. זו לא תרבות. לא אמנות. זאת סכנה ברורה ומידית עבורינו ועבור הבנים והבנות שלנו. להיפגע ולפגוע". תחושותיי האוטומטיות הן כמו שלה, גם אני חושב שבסוף מדובר בקליפ מיני ופוגעני. מנגד חשוב לי לדעת את העמדה האחרת, של אותן אלו הדוגלות בפמיניזם בלי שצניעות הגוף היא ערך חשוב בעיניהן - ושכל אישה זכותה לעשות ככל העולה על רוחה מבלי שנגיד מילה.
עו״ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה", מציגה את הצד השני ואומרת: "אפשר לאהוב את הקליפ של ביטי ואפשר גם לא, אבל במקום לפחד מכל ביטוי מעט בוטה של מיניות, כדאי להשקיע בחינוך למיניות בריאה של הדור הצעיר. להבנה שמותר להתנסות אבל תמיד חשוב לשמור על כבוד הדדי והסכמה". ואני רוצה לשאול דווקא נשים כמו עו"ד רוזנבלום, אנא הסבירו לי האם אתן באמת לא מוצאות פגם בקליפים שכאלו? ואם אני מוצא בעיתיות בנושא האם עליי לבלוע את הרוק ולהמשיך הלאה? או איפשהו ישנו גבול שמותר לי להגיד "זה מפריע לי"? או אפילו להגיד שלדבר כזה יש השלכות הרסניות דווקא כלפי נשים.
אני מאמין שישנו גבול, לא אעיר לאישה לעולם על איך היא יוצאת מביתה ומה שהיא לובשת, אין לי את הזכות ואני גם לא מעוניין. אבל במקרה כמו זה, זמרת מצליחה ומוכשרת בוחרת להעלות קליפ שכזה, ולה מעריצים רבים שרובם הגדול מתחת לגיל בגרות ויכולים לראות בדבר הזה מודל. זה קל יותר להעיר כשאיתי לוי שר ש"הזמנו רק בנות", או כשסטטיק ובן אל שרים על "אני קורא לך ברבי/ פייי איזה דבר / אז רק תזיזי ת'אגן / בנות חמות כמו עוגיות" ועוד. אבל מה קורה כשאישה עושה דברים כאלו? אפשרי אפילו להרחיק לכת ולהגיד כמו ח"כ פרידמן שגם זה מחזק את תרבות האונס?
אני פונה בעיקר לאותן פמיניסטיות שבאמת לא מוכנות שאף אדם, ובטח גברים, יפנו אל אישה ויעירו לה שהיא עושה דברים מיניים. אני באמת רוצה להבין את העמדה שאין מקום לטעון בקול שאני לעתים פגוע מחשיפת היתר הזו? אני גם רוצה לדעת מבלי להשוות, נכון יש דברים גרועים יותר, נכון הגברים יותר גרועים, ונכון נשים מדוכאות יותר על ידי גברים ממילים קשות ועד לרצח. אני רוצה ללמוד את הנושא בפני עצמו, תנו לי מורה נבוכים כיצד עליי לפעול כשאני נתקל בסיטואציה כזו. לא מעניין אותי תשובות רבנים בנושא, אני יודע מה הם יגידו. אני רוצה לדעת מה דעתכן, גם אם המסקנה שעליי להסיט מבט ולהמשיך הלאה, ואם זה הפתרון אשמח גם לדעת למה.