וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבוּ״ (זכריה ח': יט)
בעולם החברתי ישנם תפקידים מגוונים.
מעמד של אלה המושכים דווקא לקצוות, המאירים את עוצמת הממד שהם אוחזים בו, הקנאים. יש להם תפקיד חשוב. המציג את עולמם בעוצמה. בשפע. בדמות של חזות הכל.
מעמד של אלה המושכים דווקא ליכולת להכיל קצוות מכיוונים שונים. החותרים להסכמות. להבנה כי אין מי שתפישת האמת שלו צריכה להשתלט על הכל. שמעבר לאידיאולוגיה - המציאות מרובדת.
ויש כמובן עוד אין ספור אפשרויות על הרצף שבין קצה ובין אחדות ההפכים.
מיוחדת הייתה פרופ׳ רות גביזון. בעלת תפישות עולם מאוד חדות משל עצמה; בעלת חתירה מתמדת לכינון של מציאות משותפת, לא דורסת ולא מדירה, מאפשרת את הקיום של כיוונים שונים.
דעתנית - ונכונה להקשיב; עוצמתית - ורכה.
אחת המורשות העמוקות שהותירה אחריה היא המפעל הגדול, ביחד עם הרב מדן הי״ו, המנסה לכונן אמנת משותפת לקיום.
בליל תשעה באב האחרון פעלנו שוב ביחד ב״הלילה לא לומדים תורה״. ברוח הזו - המבקשת לכנס. לא להפריד.
ולוואי ויחיו בעולמנו גם אלה וגם אלה. גם הבוערים כלפידים. גם המבקשים את מי הנהר ההולכים לאט. גם הנמצאים בקטבים. גם המכוננים קיום משותף.
הרב יובל שרלו מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ, ערוץ טלגרם ועמוד פייסבוק, הקרויים 'זיקים', בהם הוא שולח מדי יום התייחסות קצרה במבט תורני על שלל נושאים. ניתן להצטרף לקבוצות הווטסאפ דרך הלינק.