תרבות הכלום

פעם כאשר עוד היו ערכים יהודים במדינותינו הקטנטונת , ביום הכיפורים היה כל העם היושב בציון מתכנס לבתי הכנסת, הזדמנות מצוינת לחזק את קשרי השכנות הרופפים בכל ימות השנה ,וחוויה נפלאה לחזור מעט למסורת הנושנה,

השכן החילוני היה מגיע לבית הכנסת עם כיפת ילד טוב ירושלים , ומשתוקק לראות איזה דתי מוכר או שנים, ואז היה מתרפק על השכן הדתי של הסבתא החורגת ,או סתם על ההוא שעמד ביחד בתור במכולת ,והוא מצידו היה משיב לו אהבה, ודואג להראות לו את העמוד הנכון במחזור התפילה , להסביר לו מתי עומדים ולמה משתחווים ,ובמה זה שונה מבני דודינו הערבים , ולמה לובשים בגדי לבן בזה היום, והכי חשוב עוד כמה שעות מסתיים הצום.

ביום זה הינו מגלים כי לשכן ממול יש גם ילדים , היינו סוף כל סוף משיכים מי נשוי למי ושל מי ההורים ,ילדים חילוניים הגיעו לראשונה בחיים אל המבנה המסתורי בית הכנסת , ומאז הכירו ועם הילדים הדתיים ושיחקו תופסת ,חלקם ראו לראשונה מה זה טלית ומה ההבדל בין שחרית לערבית ,שיא השיאים הייתה תפילת נעילה בה כלום אבל כולם חיכו לאותה הדקה , עת ישמע בעוז קול השופר וידעו כולם שעוד יום כיפור כבר נגמר ,הכיפות קופלו בקפידה והוכנסו אחר כבוד לכיס , אבל מיום הכיפורים נשאר הבסיס , במשך חודשים אחר כך עוד הקפדנו להגיד יפה שלום ,לשכן ממול באהבה ובחום, לאחר מספר חודשים כבר הנהנו בראש בקלות ,ולאחר מספר חודשים נוסף כבר נעלמה האחדות , התחילו מלחמות דתיים חילונים אבל אז כבר הגיע שוב יום הכיפורים .

ושוב אותו ריטואל קבוע קירבה , יחד וכבוד הדדי ,ידענו לכבד את האחר חילוני או דתי.

הינו עם יחיד ומיוחד שכמהו לא קיים ממש משהו מיוחד ,

והיום עוד בטרם החל היום הקדוש ,העם מסתער אופנים לרכוש , מכל הסוגים ומכל הגדלים ,ויש גם בתחום הזה מהדרין, לא עוד אופנים פשוטות עם דוושה ,אלא ממש טרקטורון ממונע , ואם מנהג האופנים נבע מחוסר ידיעה ,שהרי הלכתית הדבר אסור בצורה ברורה , הרי שהקפיצה החדשה ממש מוזרה ,והיא מוציאה מהיום את הנקודה ,ושוב הטכנולוגיה מתקדמת ונותנת חידושים ,וביום הכיפור הרחוב הומה בצלצולים ,לא כבר לא באותם פעמוני אופנים מוכרים , הצלצולים הם של טלפונים ניידים.

ובמו עיני ראיתי אחד שהגדיל לעשות , ושם בנייד צלצול של "אדון הסליחות".

ואם החליטה המדינה שביום זה לא ישודרו שידורים , את הישראלי החדש לא בקלות מכניעים, ושבוע לפני הזריזים מקדימים ,ומספרית הווידיאו ערימת סרטים לוקחים ,ותמיד יש את המאחרים ,שבערב החג בתור לווידיאו מט ממתינים , והיות ומדובר בערב יום כיפור ישנה תחושה של רעדה וחיל ,והסדר מופתי ממש משהו לא רגיל.

ויש את אותם שבלי נסיעה ברכב לא יכולים אבל לא נעים מה יאמרו השכנים , חילונים חילונים אבל יהודים ,ומיד ממציאים מגוון שכלולים , עוד בערב החג מכינים במדפסת , מגן דוד ממש לתפארת ,אז מה אם יש רכב משפחתי ,זה לא אומר שאנו לא יכולים להצטרף למאמץ המלחמתי .

וכך בצורה מאוד לא מוזרה יוצא שבחג כך ניראת לה המשפחה בראש צועד הסבא הקשיש ,עם מחזור וכיפה חוצה בבטחה את הכביש , לידו צועדת בתו הגדולה ,גם היא עם בגדי לבן אבל בדרך לריצה , בצמוד בנו בסלולארי מדבר , מה אתם רוצים מוכרחים לקבוע עם החבר , הבן השני בבית נשאר ,שהרי הסרט עדיין לא נגמר , הנכדה נוסעת על אופנים , והנכד הקטן דוהר מקדימה בגאון ,על גבי טרקטורון מהמודל האחרון.

אז אולי זה בגלל ההזדמנות המיוחדת

ואולי זה בגלל העונה הנהדרת

אולי בית כנסת זה כבר לא IN

ואולי את הטקסט אתה לא מבין

אולי זה בגלל הלחץ מהקטנים

ואולי זה בגלל הנוחות להורים

אולי זה בגלל הקיטוב בעם

ואלי זה בגלל שאתה לא כמו כולם

אולי זה נובע מכך שאתה כבר מכיר

ואולי הגעת למצב שאתה לא מוקיר

אבל מה יהיה עם דור ההמשך ? האם זה מה שהוא אמור לדעת ?

שיום כיפורים מסתכם בנסיעה על אופנים , ומשתדלים לצום לשעה או שעתים .

שסוכות זה מבחן מסכם לכישורי הנגרות , ובשאר הימים ממנגלים בכל הזדמנות.

שחנוכה הוא חג של באנו חושך לגרש , ושכמעט 800 קלוריות בסופגנייה יש .

שפורים הוא הזדמנות לתחפושות , והכי חשוב נפצים לקנות.

שפסח קרב וצריך לנקות את המקרר , שהרי את הפיתות שבוע צריך לשמר .

של"ג בעומר מסתכם במדורות , והזדמנות מיוחדת להתחיל עם הבנות.

ששבועות הוא חג הביכורים , וזמן להצטייד במתכונים חלביים.

שתשעה באב הוא יום זיכרון נורא , למשהו שהיה עוד לפני הספירה .

שראש השנה נופל ממש לא בסדר, ועדיף שיצא בסוף דצמבר.

ואיזה מכנה משותף יהיה לבנינו , שהרי הם יחיו פה אחרינו , חילוני לא ידע מהו בית כנסת , ודתי לא יידע שאפשר גם אחרת , הנוער יגדל ללא שום חוט שדרה , וינתק ממסורת בת חמשת אלפים שנה,

אז הגיעה העת לזרוק את החידושים ,ולחזור אל אותם ימים נפלאים , עת היינו עם אחד יחיד ומיוחד ,עם שנוי והבדל בין כל אחד ואחד.