עלינו להודות, שוויון בנטל לא היה וגם לא יהיה לעולם.
אם נביט בעיניים חילוניות במצב הקיים, הרי שלכאורה בארץ מסתובבים עשרות אלפי בני אדם אשר מתחמקים מחובתם האזרחית ותחת זאת בוחרים לשבת על ספסלי בית המדרש, להתנדנד מול דף הגמרא ולחיות על חשבון משלם המיסים הישראלי.
במשקפיו של החרדי הממוצע הדבר נראה באור שונה לחלוטין, פרזיטים? משתמטים? מצילי העולם! זו תהיה התגובה אותה יענה לך כל אחד מבני המגזר, מדרדק הלומד בחיידר עד לקשישים הבאים בימים.
בתווך עומד לו הציבור הדתי, ציבור אשר שולח את מיטב בניו לשירות הצבאי, מקורס הטיס ועד לג'ובניקים המשרתים בקריה דרך מסלולי הקצונה והיחידות הקרביות, הציבור הדתי בחלקו בוחר לשלב בין התורה לצבא, בישיבות ההסדר.
בשנים האחרונות אנו רואים מגמת שינוי הולכת וגדלה בקרב הציבור החרדי, הניצנים נראו לפני כ-14 שנה עם הקמת הנח"ל החרדי שהוקם על מנת לתת מעטפת תומכת ומחייבת לנערים חרדים אשר לא מצאו את דרכם בעולם בו גדלו ונשרו ממסגרות הלימודים, הורי החיילים במסלול זה ראו בנח"ל את קרש ההצלה עבור בניהם שסטו מן הדרך.
הנח"ל החרדי אמנם הוקם עבור אותם נערים נושרים, אך כעבור מספר שנים החל לקבל לגיטימציה גם עבור חרדים שאינם עונים להגדרת הנושרים, ואם בתחילת הדרך היה זה מחזה נדיר לראות אדם החובש כיפה שחורה לראשו הלבוש במדי צבא, כיום בכל שכונה חרדית מתגוררים כמה וכמה חיילים חרדים שאינם מסתירים את העובדה כי הם משרתים בצבא.
התופעה התרחבה עם הקמת מסלולי השח"ר (שילוב חרדים), מסלולי השח"ר הוקמו על מנת לתת מענה לאותם אברכים נשואים שביקשו לפרנס את משפחתם בכבוד, אך החוק במדינה מנע מהם לצאת לשוק העבודה כל עוד לא שירתו בצבא.
באו מקימי תכניות השח"ר והחליטו להפוך את הצבא לכזה שיהווה מקום עבודה עבור אותם אברכים, גם ילמדו מקצוע מכובד ממנו יוכלו להתפרנס בכבוד, גם ישתכרו במשכורת יפה (כ-5,000 ₪ היום, ת"ש לחייל נשוי ואב לילדים) וגם יוכלו לשמור על צביון החיים החרדי בעת שירותם הצבאי.
מסתבר שגם מתכנני המסלול לא שיערו בנפשם את הצלחתו, אם בתחילת הדרך היה מדובר רק באברכים נשואים שחפצו לצאת לעולם העבודה ועל הדרך לשרת בצבא ולקבל משכורת, היום אנו רואים רווקים רבים המגיעים לכלל המסלולים וזאת על מנת לזכות במקצוע לחיים על אף שאינם מקבלים משכורת העולה על משכורתו של חייל רגיל.
רבני הזרמים המרכזיים בציבור החרדי לא התנגדו למסלולים הללו, אדרבא, אפשר לומר כי הרבנים נתנו למסלולים את הסכמתם על ידי שתיקתם.
בשנתיים האחרונות חל שינוי, גל של שוויון בנטל שטף את העם, הגל לא היה מקרי כפי שכולנו יודעים, היו מי שצברו מכך הון פוליטי ולא נפרט כאן את המפלגות.
נוסחאות עלו ונוסחאות ירדו ולאט לאט החל להתגבש חוק שבימים אלו נידון בועדות ובקרוב יעלה להצבעה בכנסת, קיימות עדיין מחלקות ביו מנסחי החוק האם יושתו על המתחמקים משירות צבאי סנקציות פליליות או שמא רק סנקציות כלכליות, בימים האחרונים רואים אנו שככל הנראה בחוק יושתו סנקציות פליליות על המשתמטים מהגיוס.
זו לא הדרך שתוביל את בחורי הישיבות אל המדים, מספיק בחור ישיבה בודד שישלח לכלא על מנת להוציא אלפים להפגנות סוערות, אך מהפגנות אינני חושש, ההפגנות הן לא מה שיעצור את הליך הגיוס החרדי, אך אינני רואה ולו רב אחד המאשר להולכים בדרכו להמשיך ולשרת בצבא כאשר אותם הבוחרים להסתופף באוהלה של תורה הולכים לבתי הכלא, אינני רואה ולו חייל אחד הרואה את אחיו הולך אל הכלא או מקבל רישום פלילי והוא נשאר במדים
המסלול הנוכחי הוא הטוב ביותר והוא היחיד שיביא את החרדים אל שערי הבקו"ם.
(סוגיה נוספת הנידונה היא מי יהיו המאושרים שיזכו להמשיך ולחבוש את ספסלי בית המדרש, המילה הנפוצה בזמן האחרון היא "עילויים", אותם שהתורה היא נר לרגליהם ואינם מדירים את רגלם מבית המדרש והם יהוו את המשך עולם התורה.
פה חייבת לבוא השאלה, מי יקבע מיהו עילוי? האם בחור המשקיע ימים ולילות בתורה אך דא עקא, אינו מצליח, או שמא גאון המספיק בחמש דקות דף גמרא כולל רש"י ותוספות?)
המסקנה מהדברים היא שאין להכריח את החרדים להתגייס, הדבר קורה מאליו, עוד ועוד מבינים שעל מנת להשתלב במסלול העבודה צריך לעבור דרך הצבא והם מתגייסים לצבא ומשם לעולם העבודה.
אין צורך בהקמת ישיבות הסדר ייעודיות ואין צורך בשכנוע לצאת לעולם העבודה, הדברים כבר קורים בשטח, כל ניסיון להכריח את החרדים להתגייס יביא לנסיגה במצב הקיים ואילו שקט תעשייתי יגרום לגידול ניכר באחוזי הגיוס.
ולא, לעולם לא יהיה שוויון בנטל, אדם החושק בתורה ימשיך להגות בה גם מתאו בכלא 6.
הכותב משרת כחייל חרדי במסגרת שח"ר