אם היה מדד ל"רמה של התרבות" שמשודרת היום בכלי התקשורת. מדד שנערך כמו "מדד המחירים לצרכן". היינו יכולים לראות שהוא כל שנה נמצא במגמת ירידה. רמת העזות שיש היום בסרטים ובטלויזיה הולכת ומתגברת. סף הבושה יורד. הפרסומות יותר ויותר בוטות וחצופות. סגנון הדיבור שובר שיאים חדשים כל שנה מחדש.

הרמה הזו – היא הרמה ה"חיים" של הציבור. כל רב שעורך חופות ורואה בעל כורחו את לבוש הנשים באולמות החתונה יודע שהנפילה הזו לא באה ביום אחד. זה בא בהדרגה. שנה אחרי שנה. כל שנה עוד קצת נחשף ועוד נשים נכנסות לתחרות על תשומת הלב. והיום יש הרבה נשים שלובשות מה שהיה נחשב בעבר לבוש של רקדניות בטן.

מי שמצייר גרף שמתאר את רמת הצניעות כשבקצה אחת מצויין המצב שהיה לפני עשר שנים, באמצע – את המצב של היום, יוכל לצייר קו ישר שיורד ומתדרדר. ויוכל לראות בקצה הסקלה את מצב התרבות החילונית בעוד שנה, שנתיים וחמש שנים. אם לא יעשה משהו דרמטי – שינוי כיוון.

---------

במקבילים מדויקים ל"גרף הצניעות" היורד, יורד גם "גרף האימון" והקשר שבין בעל לאשתו.

שימו לב. רבע!!!

רבע מכלל הילדים והילדות שנבדקו בנורווגיה בבדיקות רקמות הם לא הבנים של אביהם!! הם לא נולדו מאביהם החוקי אלא מגבר זר. כשרבע הילדים ממזרים – האבא מתייחס לכל הילדים בקצת ספק - אולי הם לא באמת ילדיו. כשהמספרים הם כאלו - כל בעל לא באמת אוהב ממש ממש את אשתו. הוא אולי חי איתה אבל גם זה לא מחזיק יותר מידי זמן. גם היא היא לא תמיד תמיד נאמנת לו.

המספרים הללו לא מלמדים רק על נורווגיה – הם מתארים את תוצאות התרבות המתירנית. המציאות הזו קיימת גם במקומות אחרים, אולי יותר גרועה ואולי פחות. מה שברור שהמספרים הללו מתארים מגמה.

---------

כשיש מגמה כזאת ואפשר לתאר אותה ולראות לאן היא הולכת, אנחנו צריכים לעצור ולשאול את עצמינו – עד מתי נרגיש מחוייבים לינוק מהתרבות הקלוקלת הזו?

זה נכון שאנחנו לא חיים על אי בודד.

אנחנו מעורבים עם הציבור בכל הוויות חיינו. בצבא, בתעשיה, במחקר וגם ברחוב. אבל השאלה הגדולה היא האם אנחנו חייבים לגרור את התרבות הזאת גם לחדר השינה או לסלון. האם אנחנו חייבים להעניק אותה לילדינו במנות גדושות. שעה שעתיים שלוש או ארבע של טלויזיה בכל יום – (זה הממוצע הארצי, ויש מחמירים).

---------

הגיע השלב שבו אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו רוצים להמשיך להתחמם לאור התרבות המסתאבת הזו. או אולי אנחנו רוצים תרבות מסוג אחר. זה לא החלטה כל כך פשוטה. זו תרבות שגדלנו לצידה בחמישים השנים האחרונות, הערכנו אותה והרגשנו חלק ממנה. אבל נצטרך באיזה שהוא שלב לקבל את ההחלטה הזאת.

צריך לשים את האמת על השולחן. היום אין הבדל גדול בין הופעה בתיאטרון, לבין ריקודי בטן. ההבדל בין טלנובלה זולה לבין מופע חשפנות זול הוא רק ברמה האומנותית.

אנחנו נצטרך להעריך מחדש האם אנחנו ממשיכים לינוק מהתרבות הזו או שהגיע הזמן לקחת את עצמינו בידים וליצור תרבות משלנו. וזאת חייבים להדגיש – לעולם לא ניצור משהו מקורי אם נמשיך להסמך על שולחנם של אחרים ולשתות בצמא את מימיהם. רק ברגע שנהיה עצמאיים מבחינה רוחנית נוכל ליצור משהו מקורי שאינו העתק חיוור של התרבות האופפת אותנו.

---------

למעלה מ- 2000 מחקרים נערכו בעולם על ההשפעת הטלויזיה, וכולם כולם בלי יוצא מהכלל מלמדים כי ההשקעה העצומה בכל סרט נותנת פרי. האלפים הרבים של הדולרים שמושקעים בתחכום רב בכל דקת שידור מגיעים עד לרבדים הפנימיים ביותר של הנפש ובמיוחד לנפשם של הנוער והילדים.

השפעת ההטלויזיה היא על הראש. על החשיבה. על האמונה. על העיקר והשורש. על המקום החשוב ביותר של האדם. וזה עובד. שימו לב כמה מיליונים משלמים המפרסמים לכל דקה של חשיפה. - זה מביא תוצאות עסקיות!

וכאן אנחנו צריכים לשאול את עצמינו האם הדעות השמאלניות של כל עורכי "מבט" ומגישיו לא מביאות תוצאות?

האם לצפיה בסרטי הבגידות והעריות (טלנובלות בלע"ז) - אין תוצאות?

---------

לכסף הזה יש גם ריח רע. מיליוני הדולרים שהחברות מרוויחות מכל מי שצופה בהם מונעות ביטוי מעשי לכל מאות ואלפי!! המחקרים שנעשו בעולם על נזק מתמשך לצופים ולילדיהם. מחקרים שמצאו כי כל תמונה, וכל סרט נקלטים במודע ובתת מודע ולא ימחקו לעולם. שהתמונות הללו הורסות גם למבוגרים וגם לילדים את הרגישות, את העדינות ואת האהבה לשנים ארוכות.

חברות ענק אלו מודעות לנזק המתמשך, אך הכסף שלכם יקר להם יותר מילדיכם ומשלום המשפחה שלכם. הם לא ישנו ולא ישתנו וימשיכו לרדת ולרדת. אם הם לא יעצרו על ידי מי שהכח בידו. לצערינו - רוב הפוליטיקאים שבויים בידי הכתבים ואנשי התקשורת. חייהם נתונים בידיהם לשבט או לחסד. וכל זה הוא כאין וכאפס ביחס לבעלי המניות של חברות הטלויזיה והכבלים.

---------

באוניברסיטה בארה"ב נערך מחקר שבדק את רמת האלימות של סטודנטים שצפו בסרט אלים מול רמת האלימות של חבריהם מאותה כיתה שלא צפו באותו סרט אלים. התוצאה הפתיעה גם את עורכי המחקר. עליה חדה של אלימות מחשבתית נצפתה אחרי שעה אחת של צפיה!! ובישראל צופים בכל יום בכמה וכמה סרטים אלימות. 22 מקרי רצח משודרים בממוצע בכל שעה בערוץ השני של הטלויזיה הממלכתית הישראלית. וזה משפיע.

רמת האלימות עלתה בבתי הספר בעשרות אחוזים!! רמת האלימות מול נשים - ממשיכה לעלות. ומספר הנשים הנרצחות על ידי הבעלים שלהן רק עולה כל שנה ושנה. גם על הציבור הדתי ובתי הספר הדתיים לא פוסחת המגמה הזו. רק עיוורון מכוון לא יוכל להצביע על מקור הזיהום הרוחני הזה.

---------

עד מתי אנחנו פוסחים על שני הסעיפים?

איך אפשר לומר לילדים כי אנחנו מחויבים לתורה ולמצוותיה ובאותה שעה ממש לעבור על כמה וכמה איסורי תורה בכל צפיה הטלויזיה. איסורים בתחום האמונה והכפירה. איסורים בתחום הרכילות והלשון הרע. איסורים בתחום העריות - כבר אמרנו? בכל צפייה בטלוויזיה אפשר למנות עשר איסורים הלכתיים מפורשים - לא חומרות – פסוקים מפורשים בתורה ופסקים כתובים בשולחן ערוך!!!

ומה אנחנו אומרים לעצמינו? "צפיה מבוקרת" "לי זה לא יקרה". "אני אציב גדרות".

אל תתפתו ל"צפייה מבוקרת". הניסיון מוכיח שרוב מוחלט של הציבור לא עומד בזה.

למה הדבר דומה?

למי שימלא את ביתו באוכל, עוגות, גלידה וממתקים ללא הכשר. בשר חזיר במקפיא וחלב גמלים בשקיות. הוא כמובן יזהיר את בני ביתו שלא ליקח מממתקי הטרף ויצא לעבודתו כשהוא משאיר את הילדים רעבים ליד ארונות שאינם נעולים.

בשעה שהוא יבוא ויראה את קופסת העוגיות חסרה. רק את עצמו הוא צריך להלקות. ילדיו לא ממש אשמים. וזאת לא רק בעיה של הילדים. זאת בעיה גם של ההורים. האם להם מותר לראות עריות כפירה ודברים אסורים פעם או פעמיים בכל יום.

---------

זה לא רק ענין דתי ותרבותי. זה "ענין ציוני" ממדרגה ראשונה. האופי של המדינה יקבע בשאלה הקטנה הזו. האם תהיה לך כפרט ולנו כציבור טלוויזיה בבתים. אנחנו חייבים להבין כי כל עוד אנחנו ממשיכים להכניס את תרבות השמאל לתוך בתינו, כל עוד אנחנו מקבלים אותה כמקור מידע (אולי מסווג משהו) כל עוד הם קובעים לנו את סדר היום וסדר החשיבה - אנחנו לעולם לא נוכל להשפיע ולקדם את הערכים המיוחדים לנו.

החרדים כבר הבינו את זה ואסרו את הטלויזיה. וברוך ה' הם מצליחים לחנך בדרך שלהם ולהצליח בדרכם. כל ההערות על פלוני ואלמוני שיש להם בחדר השינה טלויזיה ועל נפילות שיש פה ושם בציבור החרדי בכמות גדולה או בכמות קטנה לא משנים את תמונת המצב הכללית. הדרך של ההתנתקות מהטלוויזיה הוכיחה את עצמה. ומותר (קצת) להוריד את הראש ולומר שהם צדקו. ומי שקשה לו לומר שהם צדקו בעבר - היום זה אסור חד משמעית!!!

רוב מוחלט של ראשי ישיבות ההסדר וראשי המכינות חושבים שזה אסון. גדולי הגדולים של הרבנים חושבים שזה איסור. כולם כולם חושבים שאין לזה שום מקום בבית הפרטי ובאופן הכללי של כולנו.

אני יודע שיש כאלו שיגידו שהענין הזה הזה של הצפיה בטלויזיה הוא ענין של סגנון חיים או שאתה "ציוני" ו"חייב טלויזיה" – כדי להיות מחובר עם הציבור. או שאתה "חרדי" מתנתק מהציבור. אבל זאת לא האמת!!

ניתוק מהטלוויזיה אינו ניתוק מהחברה הישראלית. זה ניתוק רק מתרבות ששוקעת ומתנוונת. מי שרוצה באמת להשפיע על רוחה של החברה הישראלית חייב ליצור ולשדר את התרבות שלו ולהצליח.

---------

כל חקלאי פיקח יודע שיש שלב שכל אפרוח חייב לעבור אותו. היציאה מהביצה. אין שום "דרך עוקפת". זה שלב הכרחי. שום אפרוח לא למד על זה בבית ספר אבל בשלב מסויים נהיה לו צפוף. גם גודלת לו שן מיוחדת שאיתה הוא יכול לשבור את הביצה. בתת המודע הפנימי שלו קיים מידע שמשדר לו כל הזמן - זה הכרחי!! אפשר לשבור את הקליפה הזאת – רק תנסה!!.

היום מאוד צפוף ומאוד מעיק לנו.

הפטרונות שלקחו בוני המדינה הזו על מחשבותינו על דעותינו ועל האמת מאוד מעיקה על כולנו. הם חושבים בשבילינו, שופטים למענינו, מחליטים על סדרי חיינו (וגם מרויחים על גבינו משכורות יפות).

אנחנו חייבים לזכור כי אין אפילו אחוז אחד של כתבים דתיים בקול ישראל, בגלי צהל, בטלויזיה הישראלית על שני ערוציה. גם אם נצליח להצביע על כתב דתי אחד או על שנים. אין אחוז אחד שלם של כתבים דתיים בין הכתבים הקובעים את אופי השידורים. למרות היות הציבור הדתי כמעט שלושים אחוז בציבור הישראלי.

זאת תמימות משוועת לחשוב שזה במקרה. הכל בכוונה תחילה, בכוונת זדון. אנחנו לא צריכים להאשים את עצמינו בזה שאין לנו יד בתקשורת, (למרות שתמיד צריכים להתאמץ). אבל לא להיות תמימים - הם לא רוצים אותנו שם. הם רוצים לשלוט ברוחו של העם הזה, והם לא יתנו לאף אחד לקחת להם את המושכות מהיד. ואע"פ שה"הם" האלה הם האחים שלנו – הם יודעים לעבוד ואולי גם אנחנו צריכים להתחיל ללמוד איך עובדים?

אולי הם בונים על תחושת הכניעה של הציבור הדתי וחושבים שהיא לעולם לעולם לא תשתנה. שלא נרים ראש. שנמשיך לצרוך את התקשורת הזו. שנמשיך לשלם עליה במיטב כספנו למרות שיורקים לנו בפנים פעם אחר פעם. אבל לדעתי הגיע הזמן שנרים את הראש. נתנתק מההשפעה הרעה הזו. נתחיל באמת ליצור משהו ערכי רציני. רק כך נוכל להשפיע באמת ערכית ורוחנית על מהלך חייו של העם הזה.