כששומעים על מעשי זוועה כמו טבח הילדים בבית הספר בקונטיקט, התגובה הראשונה המתעוררת היא: זה לא אנושי. זה מפלצתי. זה שטני. איך בן אנוש מסוגל לבצע דבר מחריד שכזה?
אבל כל זה, לצערנו, לא נכון בכלל. טבח מעין זה הוא מעשה מאד אנושי; רק בני אנוש עושים מעשים שכאלה. חיות טרף אינן הורגות בד"כ את בנות מינן, ואינן הורגות שלא לשם אכילה. אף יצור טבעי אינו מתנהג באופן אלים וחסר היגיון כמו בני האדם. וגם אם נאמר שבמקרה זה מדובר בחולה נפש שאינו מעיד על הכלל, הרי שלא חסרים מעשי זוועה שנעשים דבר יום ביומו, בידי אנשים שפויים ואינטליגנטיים לחלוטין, בדם קר ובדעה צלולה. הרוע האנושי אינו מהווה חריגה או סטייה יוצאת דופן מהנורמה; הוא חלק מרכזי ממנה. "מפלצתי"? "שטני"? המפלצות והשטנים יכולים לקבל הרבה השראה מאיתנו, בני האדם. לא, הטבח בארה"ב הוא מעשה אנושי מובהק.
אחת השגיאות הגדולות ביותר של ההומאניזם החילוני, היא ההתייחסות לאדם כאל יצור של הטבע, כאל בעל חיים מפותח ותו לא. בעלי חיים הם ישרים מטבעם, ונטיותיהם והדחפים שלהם מובילים אותם בדרך הישרה והטובה ביותר עבור בני מינם. אילו היה האדם יצור טבעי, היה יכול גם הוא לתת אמון בתכונותיו הטבעיות, ולנהל לפיהן את חייו. אלא שהאדם אינו כזה. בהיותו ברוא בצלם אלוקים, הוא מכיל בתוכו לא רק את הטבעי, אלא גם את העל-טבעי - פוטנציאל לטוב אלוהי ולרוע שטני שאין להם מקבילה בעולם הטבע. מי שמתעלם מתכונותיו אלה של האדם, ונותן אמון ב"טבעיות החיים" שתוביל אותו מאליה בדרך הישרה, טועה טעות מסוכנת ומזיקה ביותר.
האדם, אמר ניטשה, הוא גשר בין החיה לאדם העליון. אנו היהודים אומרים, שהאדם הוא גשר בין החיה למלאך. הן החיות והן המלאכים, הנם יצורים ישרים מטבעם, שלמים עם עצמם, היודעים את עצמם ואת תפקידם ומבצעים אותו בפשטות. האדם לעומת זאת, הוא שלב ביניים בתהליך - מכלל חיה יצא, ולכלל מלאך טרם הגיע. ולכן הוא קרוע ומבולבל בין שני העולמות, עולם הטבע והעולם האלוהי, מחפש את דרכו ומדי פעם מתפרץ באופן הרסני. האנושות כולה נמצאת בשלב של גיל ההתבגרות, בין התמימות של הילדות לניסיון של הבגרות, וכולנו יודעים עד כמה קשים הם חבלי ההתבגרות בגיל זה. אין פלא שתופעות מטורפות שכאלה מתרחשות. זה טבעם של שלבי מעבר וצמיחה.
אבל כמו אצל נער מתבגר, אותם קשיים מעידים על הפוטנציאל הגנוז בו להפוך יום אחד לאדם בוגר ואחראי. אילו היה נשאר ילד, היו אמנם נחסכים ממנו כל הבלבולים וייסורי הנפש - אבל הוא לא היה גדל ומתקדם לשלב הבא. בדומה לכך, אילו היה האדם בעל חיים בלבד, היה נמנע ממנו הרבה כאב ראש - אבל גם הרבה טוב, חוכמה וכישרון. כי כאמור לעיל, האדם מסוגל לא רק למעשי זוועה, אלא גם למעשים נאצלים של חסד, מסירות, נתינה והקרבה עצמית, שאין כמותם בעולם הטבע. והאחד מעיד על השני: מתוך המפגש עם השטני שבאדם, אנו לומדים גם על המלאכי שבו. הכוח העל טבעי קיים באדם, בין אם ירצה בכך ובין אם לא, והבחירה בידו היא רק לאיזה כיוון לקחת אותו.
אם אנו רוצים לתקן את הרוע שבאדם, ולמנוע את הישנותם של מעשים מעין אלה, עלינו להכיר קודם כל בטבעו של האדם. מי שיחנך את האדם לחשוב, שהוא אינו אלא בעל חיים משוכלל - גוזר עליו להישאר לנצח במצב הביניים של הבלבול והמבוכה, מבלי שיהיה לו אידיאל לשאוף אליו. רק מי שמציב לאדם סולם שראשו מגיע לשמיים, שמעניק לו חזון ודרך מעבר לדחפיו הטבעיים - יוכל לעזור לאנושות להתקדם לשלב הבא, של הבגרות האמיתית והמדרגה האלוהית.
הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר אילן. לבלוג האישי של משה רט.