מועצות דתיות בישראל אחראיות על שירותי הדת במדינה, כולל על המקוואות, העירוב, הכשרות, רישום נישואין ועוד. על פניו, נשמע שאין סיבה להעדיף לתפקיד המועצה גבר על פני אישה. המועצות הדתיות יכלו אם כן להיות דרך מצויינת לספק את צרכי הדת של כל קהילה וקהילה לפי צרכיה והשקפותיה. באופן תאורטי, אם רשות מקומית הייתה יכולה להחליט באופן עצמאי על גישה פלורליסטית יותר בהרכב המועצות הדתיות, היהדות המסופקת על ידי המדינה הייתה יכולה להיות יותר מסבירת פנים ודמוקרטית.
אבל מה שקורה במציאות הוא הרבה יותר מורכב. כיום ישנן 40 מועצות דתיות בלבד שהינן פעילות ברשויות השונות, אלה מורכבות באופן הנותן ייצוג של 16.5% לנשים. מחקרים של ארגון 'אדוות' ו'נאמני תורה ועבודה' הראו כי מספרים אלה אינם פרופורציונאליים להיקף הנשים מבין צרכני הדת של המועצות הדתיות. על רקע זה, בשבוע שעבר, היועץ המשפטי לממשלה התערב והחליט כי מועצות אלו צריכות להגדיל את הייצוג לנשים ל-30%.
מאחר ולפי ההלכה אין שום סיבה המונעת מאישה לכהן במועצה דתית - על אף ההתנגדות שהועלתה בשנות ה-70 כאשר האישה הראשונה, לאה שקדיאל, מונתה למועצה דתית - מדובר בצעד שמגיע באיחור אבל הינו ראוי לכל שבח. השתתפותן של נשים במועצות הדתיות תיטיב עם כולנו, ובייחוד עם האזרח הממוצע הצורך שירותי דת. ללא כל ספק, התלונות בהן מטפל ארגון עתים בראשותי, אודות מקוואות קטנות בהרבה בהיקפן ברשויות מקומיות בהן נשים הן חלק מהמועצה הדתית לדוגמא. ויש לי סיבה טובה להאמין כי הרגישויות שנשים יוכלו להביא אל השולחן כחברות במועצות דתיות יהיו בבחינת משב רוח רענן.
יתר על כן, מאחר והמועצות הדתיות הן גופים ממלכתיים, קריאתו של היועמ"ש מהווה צעד חשוב בכיוון הנכון במאבק נגד אפליית נשים. עם זאת יש משהו מאוד בעייתי בקריאה של היועמ"ש שצריך לתת עליו את הדעת.
כיום ישנן בישראל 132 מועצות דתיות. 40 מתוכן בלבד פועלות כסדר לאחר שנבחרו כדין. לבטח תשאלו מה קורה עם 92 הנותרות? בהעדר מועצה דתית נבחרת, שר הדתות אחראי על מינוי מועצה דתית שתנהל את שירותי הדת. המינוי אמור להיות זמני, אבל בישראל כמו בישראל, אין קבוע יותר מזמני. כך לדוגמה בירושלים המועצה הממונה על ידי השר פועלת כך באופן זמני מזה 14 שנה! רבות מהמועצות האלה הפכו להיות מציאות קבועה ומתמשכת.
אבל מה שאמור להדליק נורה אדומה יותר מכל הוא מספר הנשים שפועלות במועצות הממונות האלה. כזכור, במועצות הנבחרות מספר הנשים עומד על 16.5%. ככל שזה נוגע ל-92 המועצות הממונות אין צורך להזדקק לאחוזים. מספר הנשים שם עומד על אישה אחת בלבד (!), לא אחוז אחד אלא אישה אחת. מדובר במועצות שממונות על ידי משרד ממשלתי - מה שהופך את האפליה בהן למעשה ישיר של מדינת ישראל.
לכן באם אנו באמת רוצים לשנות את פני שירותי הדת בישראל הגיע הזמן שהיועמ"ש יטפל גם במועצות אלה, הממונות, המהוות כ-70% מכלל המועצות הדתיות. שם טמונה הבעיה הגדולה והמשמעותית. אחרי הכל, לא הגיוני שהיועמ"ש ידרוש מאזרחי ישראל להיות מסבירי פנים יותר לנשים מאשר הממשלה בעצמה.
 |
|
(צילום: ארגון עתים)
|