לא לספרדים בלבד

בעקבות ספר מחשבת ישראל ללא הוגים ספרדים, חוזרת ד"ר יעל לוין אל מאמר במגזין נקודה ומוכיחה: למרות השנים שעברו לא השתנה כמעט דבר

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 29/09/14 17:09 ה בתשרי התשעה

לא לספרדים בלבד
Shutterstock, צילום: Shutterstock

המאמר "קיפוח מזרחי בחסות משרד החינוך" שפורסם באתר כיפה מעלה ומציג במלוא חריפותו את הנושא של ההתעלמות מרבני וחכמי עדות המזרח בתוכניות הלימודים. בדרך זו הספר "אמונה וגאולה" מזכיר רב מזרחי אחד, את הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

בהקשר זה ברצוני לחזור אחורנית שנים אחדות, ולהזכיר שני מאמרים שראו אור בזמנו בגיליון ראש השנה תשס"ד של כתב העת "נקודה". מאמרו "כרחוק מזרח ממערב" של יצחק [איציק] דהן הצר על ההתעלמות מהתרבות הספרדית במוסדות חינוך שבהם מרבית האוכלוסייה נמנית על עדות המזרח. כמו כן,מאמרו של חזי כהן שנדפס באותו הגיליון עצמו, "לדבר אור-יהודאית", גילה עמדה ביקורתית כלפי מגמת העליונות הניכרת מצד הציבור האשכנזי המבקש להשליט את אורחות החיים האשכנזיים אף על מי שנמנים עם עדות המזרח.

בעקבות מאמרים אלה הפניתי למערכת "נקודה"מכתב, שבו ביטאתי הזדהות מוחלטת עם ההשקפות הללו שהושמעו בידי כותבי המאמרים. במכתב זה, שהתפרסם בגיליון מרחשוון תשס"ד של "נקודה", נאמר בין היתר: "בהקשר לדבריו של דהן, אני מבקשת לציין כי כאשכנזייה אני דואבת וכואבת במבט לאחור על שנמנע ממני במוסדות החינוך היסודי והעל-יסודי בהם התחנכתי כל היכרות עם תורתם של מאורי תורה מעדות המזרח. חברותי ואני לא שמעו מעולם את שמם ושמעם של דמויות הוד ומופת כמו ר' יוסף חיים מבגדאד. לא גילו את אוזנינו כלל שאיזמיר העמידה שרשרת רבנים מפוארת במהלך מאות בשנים... וכמעט ולא נודע לנו דבר על חכמי ישראל בארצות המגרב, במצרים, בשאלוניקי, ואף באיטליה במאות השנים האחרונות".

עוד כתבתי במכתב הנזכר: "היכרות עם חכמים אלו אינה אמורה להיות שמורה לתלמידים הנמנים עם עדות המזרח. יש להשקפתי לתת את הדעת לא רק להנחלת תורתם של גדולי ישראל מארצות המזרח לתלמידים ממוצא זה, כי אם לא פחות מכך אף לשלב את משנתם של חכמי המזרח בכלל תוכניות הלימודים, כחלק מתרבות ישראל, לרבות באותן מוסדות לימוד בהם אוכלוסיית התלמידים היא ברובה אשכנזייה".

והנה מתברר שחלף פרק זמן והמצב בעינו עומד, וטרם חל שינוי משמעותי כלשהו. אם להוסיף על הדברים שנכתבו אז, הייתי מציעה לערוך משאל בקרב שמיניסטים ושמיניסטיות דתיים בבתי ספר על-יסודיים שבהם האוכלוסייה היא בעיקרה של תלמידים ממוצא אשכנזי. ראוי להכין מדגם של עשרה רבנים מעדות מזרח, ולברר אם שמעו על רבנים כגון הרב יעקב חיים סופר (תר"ל-תרצ"ט; 1870-1939), בעל "כף החיים" שחיבורו זה מקביל ל"משנה ברורה" האשכנזי; הרב אליהו מני (תקע"ח-תרנ"ט; 1824-1899), תלמידו של הרב עבדאללה סומך, ורבה הראשי של חברון; ו"הבן איש חי" עצמו. לדמויותיהם של הרבנים החשובים הללו נחשפתי, למרבה הצער, בשלב מאוחר יחסית, ומשום כך גם פיתחתי חיבה מיוחדת לעיסוק במידת האפשר במסגרת המחקר בהיבטים הקשורים למשנתם. בני אדם רבים שאני מכירה שאינם עוסקים בתחום היהדות טרם שמעו כלל את שמעו של בעל "כף החיים", ואינם מודעים להימצאות חיבור זה.

קיים ניסיון מסוים מצד גופים שונים, כגון ארגון "ממזרח שמש",לשנות את פני הדברים, אולם ניסיונות אלה באים פעמים רבות מהצד שחש עצמו מקופח. החשיפה במאמר הנוכחי מלמדת כי לא די במה שנעשה עד כה, אלא אנו נמצאים עדיין בראשית הדרך, ודרושה רוויזיה מוחלטת ומהפכה גמורה בכל הקשור להכרת רבנים מעדות המזרח. טוב שהמאמר "קיפוח מזרחי בחסות משרד החינוך" הציף עתה את הנושא במלוא חומרתו.ומכאן יש לקוות שנתחיל ונחזה בזמן הקרוב בניצני שינוי.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן