לא הולכים למכולת עם קרדיט

אור רייכרט, מאייר ובעל משרד פרסום, חושב שמשרד החוץ עושה טעות כשהוא מבקש מאזרחים ליצור סרטוני הסברה בחינם, וטוען כי מדובר בניצול: "משרד החוץ הוא לא גוף פרטי שעושה תחרויות, ולא אמור להישען על מרצם וזמנם של יוצרים מוכשרים עצמאיים"

חדשות כיפה אור רייכרט 04/04/16 12:34 כה באדר ב'

לא הולכים למכולת עם קרדיט
מיקי לנגנטל, צילום: מיקי לנגנטל

בתחילת דרכי, כקריקטוריסט ומאייר מתחיל, פניתי לגופי תקשורת להציע את מרכולתי. "אתה תצייר לנו בחינם, ותקבל קרדיט וחשיפה!" ענו לי. בלית ברירה, זה מה שעשיתי. עבדתי בחינם. היו מקרים שהקריקטורה לא פורסמה. וכשכן קיבלתי חשיפה. לאחר שנה החלטתי לבקש כסף. "אין לנו כסף", ענו. המשכתי לצייר בחינם. אבל במקביל, הצעתי את שירותי לגוף מתחרה. "ניתן לך 125 ₪ על האיור". שמחתי. כסף אמיתי! כזה שאפשר לקנות איתו!

כשהפסקתי לעבוד בגוף התקשורת הראשון, המקום התמלא מיד בקריקטוריסט חדש, שגם לו החליטו לשלם בקרדיט. לפני שנה, קיבלתי קרוב לאלף ₪ מגוף התקשורת הראשון.

קרדיט וחשיפה הם דבר חשוב. אבל צורת ההתקשרות הנצלנית בין גופי תקשורת לבין ספקי תוכן הם בלתי הגיוניים בעליל. מכיוון שזו הדרך שכולם מכירים כדרך לשלם מחד ולקבל חשיפה מאידך, החליטו במשרד החוץ לנקוט גם בשיטה נצלנית זו.

ההסברה הישראלית נשענת על עמותות ואנשים פרטיים וטובים שיעשו להם את העבודה. במסגרת מאמצי ההסברה, משרד החוץ הכריז על תחרות סרטוני הסברה. תחרות הסרטונים קוראת לכל אדם בעולם אשר תומך בישראל, ליצור סרטון בייצור עצמי, ובכך לקחת חלק פעיל בהסברה הישראלית, כך כל אחד יכול לפעול למען ההסברה. בסופה של התחרות ייערך טקס חגיגי במשרד החוץ ובו יוכרז על סרטון ההסברה של ישראל שיזכה לפרס כספי.

אתם מבינים? מבקשים מאנשים אידיאליסטים ומוכשרים, לתת את מירב מרצם וכישרונם לעשות את העבודה שמשרד החוץ צריך לעשות בכל מקרה, ושכספי המיסים שלי צריכים לממן. הם יקבלו סרטונים שאנשים הוציאו כסף, זמן ויכולת, ורק אחד מהם יזכה בסוף בכסף.

במאמר מוסגר, אני מוכן להתערב שהתקנון אומר שכל מי שמגיש סרט, המשרד יוכל להשתמש בו כרצונו. אופתע להתבדות.

למה שלא יעשו את זה נכון? רוצים לתת חשיפה ליוצרים אידיאליסטים צעירים ומוכשרים? יש דרך אחרת. פרסמו מכרז. תנו לאנשים מגבלות גיל, בחינת תיק עבודות, בקשו סינופסיס, בקשו תסריט. דרשו סטוריבורד. תעשו פרזנטציות. המתאים ביותר יקבל את התפקיד. כך המאמץ לא יהיה גדול מבחינת היוצרים (יש כאן מאמץ של התסריט והסטוריבורד, אבל זה מתבקש ורלוונטי לקבלת תפקיד). נקבל את המוכשר והמתאים ביותר, המשרד לא ינצל והיוצרים לא ינוצלו.

משרד החוץ הוא לא גוף פרטי שעושה תחרויות, ולא אמור להישען על מרצם וזמנם של יוצרים מוכשרים עצמאיים, שרוב רובם יתאכזב מאי קבלת החומרים שלהם.

הכותב הינו בעלים של משרד הפרסום "רייכרט פרסום" ומפיק סרטוני רשת.